"ברגע שההסכם יהיה סופי המניה תיישר קו ותעלה"

"הערך המוסף המידי זה הבעת אמון ביכולות של חלל. מבחינה פיננסית תזרימית אנחנו מקבלים 60 מיליון דולר שיאפשרו לבנות נכון את מבנה ההון והחוב. בצד העסקי הם מביאים לקוח עוגן משמעותי שזה ממשלת הונגריה על מנת שנחליף את לווין עמוס 3" כך אומר דן זיצ'ק מנכ"ל חלל-תקשורת בראיון לביזפורטל על רקע הדיווח למכירת 51% מהחברה ל-4iG Pic ההונגרית באמצעות הנפקה פרטית תמורת 215 מיליון שקל.

רגע, לפני החגיגות, צריך לזכור נקודה חשובה - חלל היא לא סתם חברה. היא חברה שיצאה ממערכת הביטחון הישראלי, היא חברה עם המון ידע וניסיון בתחום החלל ושיגור חלליות. היא חברה שלמדינה יש בה אינטרס ביטחוני גדול. חלל כבר "כמעט" ונמכרה לגורמים זרים וזה לא יצא לפועל. האם הפעם זה ייסגר? ממש לא בטוח. הרוכשת היא חברה הונגרית כשממשלת הונגריה היא לקוח עוגן שלה, ולא בטוח כמה ממשלת ישראל תהיה מעוניינת בשותף כזה. ועדיין - על רקע המצב הפיננסי הלא פשוט של חלל, עסקה כזו בהחלט "עושה שכל".

מי זאת החברה הרוכשת?
"4iG חברה ציבורית שנסחרת בהונגריה, אינטגרטור של שירותי תקשורת. בשנה וחצי האחרונות החברה השקיעה ב-7 חברות והרחיבה את הפורטפוליו שלה והפריסה. בתקופה האחרונה החברה זכתה במכרז להקמת הלווין הלאומי של הונגריה שצפוי לקום ב-4W שזאת נקודת שמיים שלנו".

"בחלל יש פעילות במזרח אירופה – הונגריה, אוקריאנה וקצת בצ'כיה. והמכירה תגדיל את היכולת לספק שם שירותים. וזה יביא לקוח אסטרטגי שזה ממשלת הונגריה ויעזור לנו בהקמה של לווין מחליף עמוס 3. מבחינת הפעילות הם יכולים לסייע לנו במכירות של עמוס 17 ויש חיבור משלים בין החברות".

מה הייעוד של הכסף שנכנס?
"המטרה היא לחזק את המצב הפיננסי של החברה. היינו במינוף גבוה יחסית. וזה נתן את היכולות לממן את הלווין הבא ואת התוכניות האסטרטגית. זה סכום משמעותי שיכול לתת מענה לצרכים של החברה".

לכמה זמן הכסף יכול לשרת את החברה?
"לחברה יש קרוב ל-100 מיליון דולר בקופה. הסכום הנוכחי מאפשר לנו לשרת את החוב בשנתיים הקרובות בלי בעיה. וכעת תהיה לנו גמישות לעשות השקעה בלווין חדש שמצריך סכום של כ-140 מיליון דולר, ובהוצאה לפועל של האסטרטגיה שלנו שצריכה הון חוזר".

מה מבחינתך הערך המוסף של העסקה?
"הערך המוסף המידי זה הבעת אמון ביכולות של חלל. מבחינה פיננסית תזרימית אנחנו מקבלים 60 מיליון דולר שיאפשרו לבנות נכון את מבנה ההון והחוב. בצד העסקי הם מביאים לקוח עוגן משמעותי שזה ממשלת הונגריה על מנת שנחליף את לווין עמוס 3".

מה צפי ההכנסות ממשלת הונגריה?
"אין עדיין סכום שידוע לנו. הם קיבלו תקציב ממשלת הונגריה לבנות לווין מדינתי כמו שעמוס 3 הוא הלווין של מדינת ישראל".

פרסמתם שהעסקה התבצעה לפי שווי של 400 מיליון שקל כאשר השווי שוק נוכחי עומד על כ-170 מיליון שקל – איפה נמצא הפער?
"אנחנו מנפיקים מניות חדשות והכסף נכנס לתוך החברה. אם תכפיל את כמות המניות במחיר של 8.5 שקל למניה אתה מגיע לשווי של 430 מיליון שקל אחרי ההזרמה".

איך אתה מסביר את הפער בין מחיר העסקה למחיר המניה בבורסה שעומד על כ-7 שקלים למניה?
"העסקה היא מותנת וזאת למעשה הצהרת כוונות של ההונגרים. כנראה שחלק מהמשקיעים חושבים שקיימת הסתברות מסוימת שזה לא יצליח וזה משקף מחיר נמוך יותר. ברגע שההסכם יהיה סופי הנייר יצטרך להתיישר".

מתי להערכתכם החברה תעבור לרווח?
"רוב ההוצאות שלנו זה פחת ומימון. מהלך של הקטנת החוב יעזור לשפר את מבנה ההוצאות שלנו. מעבר לכך יש שיפור משמעותי בתוצאות החברה. אמנם אנחנו בהפסד אבל הוא במגמת קיטון. לפי התחזית הוא יסתיים עד שנת 2023.

מהם מנועי הצמיחה של החברה?
הפוטנציאל הצמיחה בטווח המיידי הוא בעמוס 17. זה לווין ששוגר ב-2019 והתפוסה שלו היא סביב 20%. הפוטנציאל שלנו הוא למכור שירותים על גבי הלווין ואת זה אנחנו עושים עם מפעילי התקשורת באפריקה. לפי התחזיות שלנו הצפי הוא להגדיל את הנפח לקיבולת מלאה תוך כשנתיים. הלווין שאנחנו מתכננים עם ההונגרים הוא לטווח רחוק יותר סביב 2024-25.  

מה האסטרטגיה החדשה של החברה?
"לעבור ממפעיל לווין לספק שירותים. מפעיל לווין זה חלק משרשרת הערך. בהשוואה לנדל"ן זה כמו בעל הנכס שמשכיר קומות. ספק שירותים זה כמו WEWORK שעושים את עבודת ההשכרה. בלווין ספק השירות פונה ללקוח הסופי, למשל הלקוח רוצה אינטרנט. ספק השירות מאפיין את הפתרון ובונה את הציוד תקשורת וגם קונה לו את רכיב הלווין.

"מה שאנחנו עושים זה מתרחבים לאורך שרשרת הערך ומספקים את כל השירות ללקוח הסופי. זה מאפשר לנו להכניס טכנולוגיות חדשות. השקנו שירות DCP שלקוחות היעד שלנו זה אזורים כפריים באפריקה שאין שם חיבור לחשמל ולא לתקשורת. אנחנו עושים פתרון ללא חוטים לחלוטין ואנחנו מספקים חשמל סולארי ותקשורת בלווין שלא מחוברת לשום תשתית. ועל הפלטפורמה מספקים שירות של רפואה ולימוד מרחוק וכך מנגישים להם ומחברים לעולם. הפרויקטים האלה באזורים הכפרים מעניינים מדינות ואז הפניה שלנו היא ללקוחות מדינתיים.

"הרובד השני של האסטרטגיה הוא לפנות לחברות תקשורת בתחום הסלולר באפריקה שאין להם כיסוי מלא באזורים הכפריים. ולכן הם זקוקים לשירותי לווין בכדי להרחיב את הפריסה איפה שאין תשתיות פיזיות.

"הלקוחות הכי גדולים שלנו זה הממשלה ויס. אנחנו במגמה של הרחבת השירותים באפריקה דוגמת הספק תקשורת שסגרנו לאחרונה.  בנוסף יש כמה חברות דוגמת רשות השידור באפריקה שסגרנו מולם עסקאות. הקורונה עיכבה חלק מהפעילות אבל עכשיו הדברים נפתחים יותר".