"הרווחיות בנייר חדרה תעלה עוד; השקעות נוספות שביצענו יחלו להניב"
נייר חדרה
חברת {נייר חדרה} אוספת וממחזרת פסולת קרטון (החברה הבת אמניר) ויוצרת ממנה גלילי נייר אותם היא מוכרת לטובת ייצור של אריזות וארגזי קרטון, דבר שהיא עושה גם בעצמה (כרמל) מול לקוחות שרוכשים ממנה מוצר סופי. בשולי הפעילות היא גם מייצרת ציוד משרדי (גרפיטי) וכן נייר לכתיבה והדפסה. זה עתה דיווחה על צמיחה של כ-19% ברבעון השני של השנה לרמת הכנסות של 408 מיליון שקל, עם קפיצה של הרווח הנקי ממיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ל-14 מיליון כעת, ושיפור של הרווחיות הגולמית מ-13% ל-19%. בראיון לביזפורטל מנכ"ל החברה גדי קוניא וסמנכ"ל הכספים ליאור הלמן אומרים כי לא בכך נעצר השיפור, וכי ברבעונים הבאים נראה את הרווחיות מוסיפה לטפס.
"ההשקעות שלנו באמצעי הייצור בשש השנים שיסתיימו בסוף 2021 הסתכמו ב-601 מיליון שקל. זה סכום פנטנסטי לכל חברה תעשייתית במשק ובמיוחד לכזו בסדר הגודל שלנו", אומר הלמן. "לא כל שקל שאתה משקיע מיד מתחיל להניב פירות. למשל, 37 מיליון השקלים שהושקעו בחציון הראשון לא כולם מניבים, ובטח לא בקצב שלו אנחנו מצפים כבר ברבעון העוקב יש זמן עד ההבשלה.
"לצורך שמירה על הקיים לא היינו צריכים להשקיע בממוצע 100 מיליון שקל בשנה, מספיק היו 50 מיליון. כל היתרה הולכת לשתי מטרות מרכזיות: או לצמיחה או להתייעלות, והרוב לצמיחה. השקענו בעיקר בהגדלת כושר הייצור בכרמל שמגדילה את התפוקה משנה לשנה ומייצרת יותר אריזות מגלילי הנייר שייצרנו בבית".
- כל הכותרות
אנחנו מדברים על החלפה של מכונה באחת אחרת יעילה ומשוכללת יותר, או גם בהגדלה של מספר המכונות?
קוניא: "גם וגם. חוץ מהיעילות יש כאן גם ייחודיות ברמת הטכנולוגיה הראשונית מסוגה בעולם של הדפסה דיגיטלית על גבי קרטון, שלבטח היינו הראשונים בארץ איתה. יש אצלנו במפעלים גם הרבה טכנולוגיית ניטור. מי שיבוא אלינו למפעלים יראה שינוע מהמתקדמים שיש".
כלומר אתם אומרים שלא קיבלתם עדיין את כל המכונות החדשות ונראה עוד התייעלות ושיפור של הרווחיות ברבעונים הקרובים?
"נכון מאד. מיקדנו את ההשקעות כאמור בכרמל וקצת באמניר. אנחנו לא מפזרים את ההשקעות על פני כל שרשרת הערך אלא איפה שאנחנו רואים מקום לשיפור הרווחיות".
שולי ה-EBITDA באמניר ירדו מ-22% ל-19% והסברתם שהיה גידול בעלות של פסולת הקרטון שאתם לא אוספים בעצמם מלקוחות, אלא קונים מצד ג'. איך גורמים לכך שתאספו נתח גדול יותר בעצמם?
הלמן: "הפעילות של אמניר היא לוגיסטית. אנחנו פרוסים מדן ועד אילת, וככל שנפקוד על אותו ציר בין לקוחות עוד נקודות איסוף העלות תהיה יותר זולה. אנחנו גם משקיעים כדי להביא לכך ש'נבקר' כל לקוח בתדירות נמוכה יותר, וכשכן נעשה זאת נקבל ממנה כמות גדולה יותר של פסולת קרטון. זה קורה בעזרת דחסנית חשמלית שאנחנו מספקים ללקוחות, במקום כלוב 'טיפש' שמתמלא וצריך לרוקן כל פעם. זה קיים בדרך כלל מאחורי כל סופרמרקט, אבל לאו דווקא בכל מושב או במרכז מסחרי שכונתי".
לא תצטרכו בעצם להכנס בנעליהם של אותם צדדי ג' שמוכרים לכם פסולת קרטון ו"לגנוב" להם את הלקוחות?
קוניא: "לא בהכרח. יש מקום לאסוף עוד הרבה לקוחות. שיעור המחזור בישראל נמוך בהשוואה ל-OECD. קשה לקבל נתונים מדויקים אבל ההערכה היא שמדובר על 40%, לעומת 72% באירופה. כלומר יש הרבה פוטנציאל לקידום התרבות של מחזור. גם היום אפשר לראות עוד הרבה אנשים או עסקים שזורקים קרטונים לפח הרגיל. יש כאן עניין של חינוך ויש עוד הרבה לעשות כדי להפריד את הפסולת במקור".
תנפיקו את אמניר?
הלמן: אנחנו לא רואים ערך בלהנפיק את החברות הבנות. הכח שלנו הוא בבעלות על כל שרשרת הערך והסינרגיה שלה. אמניר היא חברה עצמאית וכך גם כרמל, אך הכח הוא כאמור באינטגרטיביות".
אין משקולות בקבוצת נייר חדרה שמכבידות על אמניר? לא יכול להיות שהיא תהיה שווה יותר כחברה נסחרת בנפרד?
"אנחנו מעריכים שלא".
ספרו מה קרה למחירי התאית בתקופה, למה עליהם צריך להסתכל?
"זהו חומר הבסיס לנייר על סוגיו השונים. מגדלים אותו במטעים ספציפיים בעולם וצריך מיליארדי שקלים כדי לעשות זאת. לכן ההיצע מוגבל, בעוד שהביקוש גובר כל הזמן. יש תאית בתולית שיוצאת ישר מהמטע. נייר חדרה לא משתמשת בה, אלא בפסולת קרטון ממוחזרת. בגלילי קרטון מתאית בתולית, שני שליש ממחיר המכירה מושפע ממחיר חומר הגלם הזה. ככל שמחירי התאית עולה, והוא עולה בחדות לאורך הרבעון הראשון והשני, הוא דוחף כלפי מעלה את המוצר התחליפי שלנו. המגמה המסתמנת היא המשך עלייה במחיר המכירה גם ברבעון הנוכחי, השלישי של השנה. יש יצרנים שכבר הודיעו על כך".
מה לגבי מנועי צמיחה עתידיים, איפה תהיו בתמונה של אריזות נייר כאלטרנטיבה לאריזות פלסטיק, למשל בתחום המזון?
"המגמה של מעבר מפלסטיק לנייר דוחפת את הביקוש. תלך לחזון של כל חברה גדולה בעולם – כל היוניליוורים וכו׳, לכולן חזון ויעדים של אריזות ברות מחזור. הנייר הוא האופציה הכי מעשית, כי יש בעיה עם מחזור הפלסטיק - טכנולוגית וכלכלית. אין בעיה למחזר נייר וזה הליך מאד כלכלי".
קוניא: "הביקוש לאריזות נייר יעלה את מחירי התאית, וזה כמו שהסברנו יעלה גם את מחיר המחירה של גלילי נייר מקרטון ממחוזר, כלומר מחיר המכירה שלנו יעלה גם הוא. העיקר הוא לאו דווקא אריזת המוצר הסופי, למשל עטיפת נייר לחטיף כלשהו, אלא איך החטיף הזה מגיע מהמפעל לקמעונאי. היום זה קורה במידה רבה באמצעות פלסטיק, שאותו נרצה להחליף".
הפנתם את תשומת לב המשקיעים לכך שבסין הפסיקו לייבא מתחילת השנה פסולת קרטון. למה זה חשוב ואיך זה ישפיע עליכם?
הלמן: "סין כידוע היא בית החרושת של העולם, ואיפה שמייצרים הכי הרבה צריך גם הכי הרבה אריזות. תחשוב על טלוויזיות למשל. שם החליטו שלא מתאים להם שכל האריזות של המוצרים שהם ייצאו לשאר העולם יחזור אליהם בדמות פסולת קרטון. זה לא משפיע עלינו באופן ישיר אבל בנגזרת שניה ושלישית. זה אומר שעכשיו הסינים במקום לקנות את הפסולת קרטון ואז לייצר גלילי נייר, הם קונים גלילי נייר מוכנים. כלומר, לחברה שלנו ובכלל למדינות בעולם תהיה הזדמנות לייצא לסין עוד גלילי נייר".
יש לכם חשיפה גם ללקוחות מהמגזר החקלאי, שצריכים את הארגזים שלכם כדי לשנע סחורה בארץ ולייצא אותה החוצה. מה תעשה להם פתיחת המשק לייבוא? ההערכה שלכם היא שהם יצטרכו לייצא יותר ואולי ירכשו מכם עוד ארגזים, או שייתכן ונראה שחקנים שיצאו מהענף – וכך תאבדו לקוחות?
קוניא: "עוד רחוק מאד לחשוב על האפליקציות האלה. בסך הכל שוק החקלאים הוא טוב ומפותח ואין לו השפעה מכרעת על הפעילות שלנו".
מה לגבי מגזר הנייר לכתיבה והדפסה בעידן הדיגיטלי? הפעילות הזאת לא תופסת משאבים שיכולים לשמש למשהו רווחי יותר? איפה עומדת בהקשר הזה ההסבה של מכונה מספר 4 שלכם שמוקדשת כולה לייצור נייר כזה?
הלמן: "הביקוש לנייר לבן לכתיבה והדפסה הולך ודועך. מאז שהמציאו את האייפון צריך פחות נייר, ורוב המכונות האלה שיש בעולם נאבקות על חייהן. המכונה שהזכרת תוכל מבחינה טכנולוגית לייצר גם גלילי נייר ממוחזרים לקרטון, שזו הפעילות העיקרית. זה בדוק וזה מנוסה. להבדיל מהפעילות ההפסדית בתוך מגזר דועך, ישל לנו הזדמנות אדירה להגדיל עם ההסבה את כושר הייצור בשוק שהוא צומח ורווחי.
"בינתיים קשה מאד להשלים את השינוי בגלל הקורונה, שמונעת מאיתנו להביא את המומחים בחו"ל. אנחנו מעריכים שזה ייקח עוד שנתיים ואז הפעילות הזאת, שהפסדה מהווה אבן ריחיים על הרווח וההפסד הכולל של החברה, תפסק. זה יפשט לנו את הפעילות וידרוש פחות כח אדם, יש הרבה נגזרות".
אתם מתהדרים בפעילות הכלכלה המעגלית שלכם אבל באמניר כמו שאמרת הפעילות היא בסוף הובלות. יש לכם ציר של 100 משאיות – כמה ממנו מחושמל?
"כולו מסורתי לגמרי. ככל שנראה את הטכנולוגיות של הטענה חשמלית הופכות שכיחות יותר נהיה בחוד החנית. אף אחד לא רוצה לשרוף סולר אם אפשר לסוע באותה האפקטיביות ברכב חשמלי".
ודווקא למי שעוסק בהובלת, או למשל תחבורה ציבורית שנמצאת כל היום על הכביש, ההיגיון הוא שההנעה החשמלית משתלמת. והנה אצלכם, אף לא משאית חשמלית אחת מתוך הצי?
"בשוק המשאיות בארץ אני עדיין לא מכיר את זה בצורה נפוצה. זה עדיין לא שם, אבל זה יקרה. תוסיף את זה לרשימת ההזדמנויות".
לסיום, ואגב כלכלה מעגלית, למה צריך בכלל לדחוס קרטון, לחכות שמשאית תגיע אלי, תפרק אותו ותייצר ממנו קרטון חדש – במקום פשוט לשמור את הקרטון אצלי לשימוש חוזר? יש חברות קוסמטיקה שממלאות ללקוחות שלהן את שפורפרות הפלסטיק הריקות. למה שזה לא יקרה גם כאן?
קוניא: "זה אחלה רעיון ומי שיכול לממש אותו יעשה זאת. אנחנו לוקחים את הקרטונים של מי שלא עשה את זה. חוץ מזה, אתה כבר מדבר על כתה ח׳ בעוד שאנחנו בכתה א׳. אני מחזיר אותך לזה שאנחנו עוד רוצים להצמד לשיעור המחזור של ה-OECD. אין עדיין מקום בעולם שקורה בו מה שתיארת, וזה לא ייתר את הפעילות של אמניר".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.לפעם הבאה מציע לשאול על משאיות מימןdw 04/08/2021 14:49הגב לתגובה זו0 0משאית חשמל זה ישראבלוף כיום, כשמוזמנים לקרוא על הבעייתיות אצל חברה בשם ניקולה (NKLA בארהב). מה שכן רציני זה משאיות מימן. זה כבר מתחיל לקרות בעולם ואני מבין שבשנה הבאה תהיה תחנת מימן ראשונה, בחיפה, למשאיות. מציע לשאול על זה בפעם הבאה. תחום המימן הוא תחום רציני ואפשר ללמוד על כך גם אצל פירמה מקומית בשם ג'נסל.סגור
-
כבר רבבות שנים מנסים לפתח כלי תחבורה במימן ולא מצליחיםAvi 06/08/2021 11:14הגב לתגובה זו0 0כבר רבבות שנים מנסים לפתח כלי תחבורה במימן ולא מצליחים. אז למה שיצליחו עכשיו ?סגור
