חברות הקנאביס נגד מתווה הייצוא: "אף אחד לא מחכה לתוצרת הישראלית"

בשבוע שעבר נפל דבר בשוק הקנאביס הישראלי, שרי ממשלה בכירים הודיעו כי הם מתכוונים להסיר את החסמים ליצוא הקנאביס הרפואי מישראל. לכאורה זו בשורה מצוינת עבור אותן חברות קנאביס שחושקות בייצוא המוצרים שלהן מעבר לים. כמו למשל, חברת ברק בית השקעות -2.32% ברק בית השק 4,629 -2.32% בסיס:4,739 פתיחה:4,739 גבוה:4,738 נמוך:4,600 תמורה:6,388 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  שקיבלה היתר לקנאביס רפואי לשאיפה מרשויות הבריאות בגרמניה, אך לא יכלה לייצא את המוצר משום שמשרד הבריאות לא אישר אותו בארץ, וכחלק מהחסמים לא ניתן לייצא מוצר שלא אושר בארץ.

מדוע לא בטוח שהסרת החסמים יגרמו לשינוי מהותי בענף?
הסיבה פשוטה - מסתבר שהקנאביס שלנו לא כזה איכותי, וגם התדמית שלו לא בשיאה. ובגדול אין לו דרישה בעולם, במיוחד כשהזנים של קנאביס קנדי ואמריקאי עולים עליו באיכות. זאת ועוד - אפילו בארץ, הקנאביס הרפואי המקומי נחות ביחס לייבוא, אז הכיצד נצליח לייצא למקומות שונים בעולם? 

גם חברות הקנאביס מסכימות עם ההנחה שאין באמת ביקוש לקנאביס הישראלי בחו"ל. נציגי החברות נפגשנו בכנס קנאביס, של איגוד החברות הציבוריות ומשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ, והגיבו בנושא. "שוק הקנאביס התכונן לייצוא כבר ב-2019. היה חלום מאוד גדול. כיום, אנו נוטים יותר לשוק הישראלי". אמר ניר סוסינסקי, אחד מבעלי השליטה בחברת הקנאביס הרפואי טוגדר -0.46% טוגדר 495.9 -0.46% בסיס:498.2 פתיחה:490 גבוה:507.8 נמוך:490 תמורה:41,107 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: . 

"הייצוא, כפי שהוא נוכח בחוק ההסדרים, לא באמת מאפשר ייצוא. בנוסף, בואו נודה בזה - אף אחד לא מחכה לתוצרת הישראלית. אמר איתי רוגל, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת בזלת פארמה, "הרי לא נצליח להתחרות ברמת המחירים של התוצרת שמשווקת מקולומביה. כך שכיום, צריך לחפש דרכים אחרות להתמודד עם ההתפתחות האיטית של התעשייה, שנובעת מאופן עבודת הרגולציה הישראלית. הפוליטיקאים שוכחים שהחטא הקדמון נולד אצלם, ולא בתעשייה". הוסיף

במסגרת הכנס ניכר כי הציפייה לייצוא הוחלפה בקרב החברות לציפיית לגליזציה. אך יש הבונים גם על הרחבת שוק הקנאביס הרפואי עד לבואה. איריס ורמוט, אחת מבעלות השליטה בחברת הקנאביס 'דרך לחיים' ציינה: "יותר התוויות רפואיות מתחילות להיכנס לתחום הטיפול בקנאביס, והדבר יגדיל את כמות המטופלים. לדבריה, "תחום ה-CBD (רכיב מצמח הקנאביס שאינו פסיכואקטיבי) הוא אחד התחומים הכי גדולים, צמחים ומעניינים בהקשר לעולמות הקנאביס, שכן הוא קשור בתעשיות רבות כדוגמת מזון, תמרוקים ועוד, וקל יותר להעבירו רגולטורית".

עו"ד ענת פילצר סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, הדגישה כי "רגולציה מכבידה או כזו שלא מאפשרת חופש פעולה, עלולה להוות גורם מעכב בהתפתחות תקינה ובריאה של חברות בשוק ההון. אנחנו פועלים מזה שנים להסרת חסמים מסוג זה, במטרה לייצר לחברות הציבוריות סביבה רגולטורית ועסקית אוהדת ומאפשרת".

ח"כ יואב קיש, סגן שר הבריאות לשעבר, הסביר מדוע הצביע נגד חוק הלגליזציה שהעלתה האופוזיציה: "הצבעתי נגד אמונתי. אין לנו כמעט שום כלי אופוזיציוני מלבד הצבעות הנגד על כל מה שאנחנו יכולים", והודה כי לא הצליח לאפשר לכל המחזיק בתקן ישראלי לקבל אוטומטית רישיון למוצריו באירופה.

עם זאת, יש גם המוצאים חיוביות באופן הייצוא שאושר בחוק ההסדרים, המאפשר לחברות להרחיב את ייצוא מוצריהם שאינם משווקים בישראל. יואב פרנקל, סמנכ"ל התפעול של חברת הקנאביס 'פנאקסיה מעבדות ישראל': "הרגולציה אמנם התעכבה והתקדמה בקצב הרבה יותר איטי ממה שהחברות חשבו, אך ההחלטה החדשה של הממשלה תאפשר לתעשייה המקומית לייצא מוצרים מגוונים יותר כדוגמת מוצרי שאיפה וטבליות, שיהיו חוד החנית של הייצוא הישראלי בעתיד. אמר פרנקל.

תעשיית הקנביס המקומית צומחת בקצב של כ-30% בשנה, עם היקפי מכירות של למעלה מ-700 מיליון שקל בשנת 2020. הסרת חסמים בשוק הקנביס הרפואי לייצוא תפתח ותקדם את יכולות תעשיית הקנביס הרפואי בישראל וכך יתאפשר גידול בהיקף המשרות בתעשייה זו בכל רחבי הארץ.

בנוסף, המחקר והפיתוח בתחום הקנביס הרפואי בישראל, שכבר היום הוא מהמפותחים בעולם, צפוי לגדול ולחזק את מעמדה של מדינת ישראל כבעלת ידע וחדשנות בתחום הטיפול בקנביס הרפואי. בנוסף צפויים להתפתח שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום, לטובת רבים הזקוקים לכך.