"אנחנו מזהים גידול בביקושים למוצרים שלנו. ישנה עלייה במתיחויות מסביב לעולם ותקציבי הביטחון בעלייה"

"במכירות צמחנו ב-21% ברווח התפעולי ב-24%, ברווח הנקי ב-36% ובצבר ההזמנות ב-26%. בנוסף יצרנו תזרים מזומנים של 170 מיליון דולר. אני הרבה שנים בחברה ולא זכור לי רבעון כזה": כך נשמע סמנכ"ל הכספים של אלביט מערכות -1.06% אלביט מערכות 92,600 -1.06% בסיס:93,590 פתיחה:92,800 גבוה:93,500 נמוך:92,040 תמורה:88,902,989 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: , יוסי גספר, בשיחה עם ביזפורטל רגע אחרי שחברת התעשיות הבטחוניות חשפה את תוצאותיה לרבעון השני של השנה. צודק גספר לגבי שיעורי הצמיחה שציין, כשאלה ברובם נגזרים מזו בשורה העליונה. מי שיבחן את שולי הרווח הגולמי והתפעולי (26.6% ו-8.8%, בהתאמה), יגלה שבשנה האחרונה אלה דווקא עמדו במקום – וגם על כך מדברים איתנו גספר והמנכ"ל בצלאל (בוצי) מכליס בראיון.

עוד לפני הציטוטים, אלה המספרים: רווח Non-GAAP של 93.4 מיליון דולר (2.11 דולר למניה) ברבעון השני על הכנסות של 1.3 מיליארד דולר, לעומת 68.9 מיליון דולר ו-1.08 מיליארד דולר, בהתאמה ברבעון המקביל. האנליסטים ציפו לתוצאות נמוכות יותר עם רווח של 1.57 דולר למניה והכנסות של 1.17 מיליארד דולר. הרווח התפעולי Non-GAAP הסתכם ב-114.9 מיליון וזה הגולמי ב-346.6 מיליון דולר. צבר ההזמנות בסוף התקופה עמד על 13.6 מיליארד דולר – מחציתו תסופק עוד השנה או ב-2022.

"אנחנו ממשיכים לעבוד באופן אינטנסיבי על עשרות ומאות צעדי התייעלות שיאפשרו למצות טוב יותר נכסים שיש לנו  ולשפר את הפריון", אומר מכליס. "למשל, נעשה מאמץ ענק לחבר את כל הקבוצה לתשתית ERP חדשה (מערכת לתכנון משאבי ארגון – א.פ) כדי לאפשר למקסם את היתרון לגודל שלנו. פרשנו את המערכת בחצי מהחברה. לכשיושלם המהלך אני מעריך שנראה ממנו תוצרים ונשפר את האפקטיביות בארגון.

"התחלנו בסוף השנה הקודמת בשינוי ארגוני גדול שיסתיים לקראת תחילת 2022 שהוריד את כמות החטיבות באלביט מערכות. הצעד הזה יאפשר לשפר את הצעת הערך שלנו בשוק. כמו כן מרכזנו את כל פעילויות הרכש של אלביט מערכות כדי להשיג אפקיטיביות טובה יותר בכל מה שקשור לרכש ולשרשרת האספקה. בוחנים כל העת גם את הפורטפוליו ושואלים מה מתאים יותר ומה פחות".

למעלה מ-10% מהרווח ברבעון השני הגיע מחברה כלולה שלכם, ברבעון המקביל רשמתם שותפות בהפסד של חברה כלולה – במה מדובר?
גספר: "בשנה שעברה היה מצב שבאחת החברות מחקנו את הערך כי ראינו שאינה מתפתחת כמו שצריך. זה היה מקרה חד פעמי וחריג. ברבעון השני השנה, מכרנו לשותף שלנו את 50% הנותרים בחברה בת שהקמנו לפני שני עשורים. שינינו אסטרטגיה, וכיום אנחנו מפתחים את העסקים באותה הטריטוריה באופן עצמאי באמצעות חברה בבעלותנו בשיעור 100%".

מכליס: "השלמנו גיוס חוב מאד מוצלח לאחרונה והאסטרטגיה היא להמשיך ולגדול גם באמצעות רכישות של חברות שישולבו בפורטפוליו וייצרו סינרגיה, וגם דרך צמיחה אורגנית. אנחנו שואפים להרחיב את הפוזיציה שלנו בחברות הבנות שלנו שפזורות בעולם. אנחנו רואים בייחוד ברקע הקורונה שהמדינות מכירות בחשיבות של התעסוקה המקומית".

השלמתם בתחילת הרבעון השני עליו דיווחתם עתה את רכישת ספרטון שתוצאותיה אוחדו בדוחות. איך אתם מתרשמים מהפעילות שלה תחתכם, ואיזה שינויים אתם מקדמים בתור הבעלים החדשים?
"אנחנו רואים עלייה בתקציבי חילות הים בעולם בכלל ובארצות הברית בפרט ולכן רכשנו את ספרטון שעוסקת בתחום. המוצר שלה, מצוף שמוטל על ידי מסוקים ומטוסים לתוך המים וממפה את עומק התת ים בחיפוש אחר צוללות, מתחבר לפורטפוליו הקיים שלנו בגזרה הימית. ללקוחות הקיימים של המוצר של ספרטון אנחנו יכולים למכור פתרון מערכתי עם מוצרים של אלביט".

עד כמה זה עבד ברבעון השני?
"הרכישה הושלמה לא מזמן. את תוצרי הסינרגיה נראה בהמשך ובסך הכל החיבור שלה לחברה מתנהל כמצופה".

אתם מרגישים שיבושים בשרשרת האספקה או השפעות של סגירת השמים על היכולת להפגש עם הלקוחות, לבצע הדרכות וכו'?
"אחד היתרונות של אלביט הוא שאנחנו פרושים עם חברות בנות בעולם, לכן יש לנו אלפי אנשים בשווקי היעד. הם אלו שעזרו לנו לשמר רציפות תפקודית ותפעולית מול הלקוחות, להמשיך להדריך, לספק הזמנות ולקבל חוזים חדשים. ישנם אתגרים בתחום שרשרת האספקה – אך יש לנו את המלאים הנדרשים. עד היום מערכת הרכש שלנו עזרה לנו לספק את הסחורה ללקוחות ללא פגיעה".

במסגרת חוק ההסדרים הוצע להנמיך את הרף הדרוש להתניית עסקאות של משרד הבטחון באישור ועדת השרים להצטיידות, מסכום של 500 מיליון שקל לתכנית רב שנתית או 200 מיליון שקל לכזו שנתית כיום, ל-300 מיליון שקל ו-100 מיליון. עד כמה זה אמור להשפיע על אלביט?
"אני לא בקיא בפרטים אבל מכיר את הסוגיה ברמת המאקרו. אני לא חושב שזה ישפיע עלנו. המערכות שלנו איכותיות שמשפרות את האפקטיביות בלחימה".

כבודה של הטכנולוגיה שלכם במקומה, אבל הדרג המפקח על העסקאות יכול לחלוק על עצם הצורך הביטחוני בה.
"עד היום ליכולות שסיפקנו ואושרו על ידי הגורמים השונים היה ערך המבצעי מובהק כל כך כך שההחלטות בנושא היו פשוטות. אני רוצה לציין שמערכת הבטחון פרסמה בעצמה את האפקטיביות של המל"טים שלנו, להקות הרחפנים, הלייזר רב העצמה האווירי, הכוונות ועוד פיתוחים של אלביט".

לסיום, איך שינויים בזירה הגיאופוליטית שאתם מזהים כרגע, ובתוכם הסכמי אברהם, ישפיעו על הפעילות של אלביט?
"אנחנו בהחלט מזהים גידול בביקושים למוצרים שלנו וזה נובע מכמה סיבות – בראש ובראשונה ישנה עלייה במתיחויות מסביב לעולם. ישראל עצמה הולכת למימוש של תכנית רב שנתית של צה"ל, דבר שלא קרה כבר כמה שנים, ואני מקווה שעבורנו זה יאפשר הוצאה של תכניות משמעותיות קדימה. האמריקאים נשארים עם תקציבי הביטחון ברמות השיא שהכרנו. באירופה רוב המדינות הגדילו את תקציבי הביטחון, גם איטליה רק לא מזמן. זה נעשה עקב הצורך לייצר סוברניות ולהתמודד עם איומים שלא נעלמו מהמפה.

"לגבי הסכמי אברהם, הם פותחים לאלביט שווקים חדשים שלא היו רלוונטיים עבורנו בעבר. אחזור למה שאמרנו קודם לכן - להרבה מדינות יש אינטרס לייצר מקומות עבודה ולנצל השקעות בביטחון כדי לפתח את הכלכלות המקומיות, ולזה אנחנו ערוכים עם חברות הבנות שלנו בעולם – בארצות הברית, אנגליה, גרמניה, רומניה, אוסטרליה, ובעוד הרבה מדינות".