הכוח הבלתי נתפס של בנק ישראל והנזק הבלתי נתפס שהוא גורם לנו

בנקים מרכזיים בעולם הפכו בעשור האחרון לגורמים המשפיעים ביותר על השווקים. הכוח הבלתי נתפס שלהם והאחריות הכמעט בלעדית על הזרמת כספים לשווקים, רכישות של מט"ח ושינוי ריבית, הופכים אותם לשחקנים החזקים ביותר בשווקים הפיננסים. זה לא רק הפד' של ארה"ב, זה בכל מקום, גם אצלנו – בבנק ישראל שלנו.

בראש כל אחד מהבנקים המרכזיים נמצא הנגיד. בארה"ב זה ג'רום פאוול, אצלנו זה אמיר ירון. פרופ' לכלכלה שמכהן מעל שנתיים בתפקיד. הנגידים עומדים בראש הפירמידה ולרוב יש להם כוח כפול (ו-או זכות וטו) בעת הצבעה על קבלת החלטות. בפועל, זה מתורגם לכוח כמעט מוחלט. מי ירצה להתנגד לנגיד ואולי להתגלגל מחוץ למערך קבלת ההחלטות. מדובר על קבוצה סגורה של אנשי מקצוע שמקבלת החלטות. לא קרה בארץ שהתקבלה החלטה שאינה תואמת את גישתו של פרופ' אמיר ירון. כך גם בעבר. אפשר לקרוא לזה משחק מכור.

בטוח שיש לצוות מקבלי ההחלטות דעה, בטוח שיש להם לפעמים גם דעה אחרת. לפעמים היא גם נשמעת כלפי חוץ – כמיעוט. איכשהו בסופו של דבר, כל ההחלטות מתקבלות ברוב קולות בהתאם ל"רוח המפקד" – הנגיד.

וזו הבעיה הראשונה של הבנקים המרכזיים – הם שיכורים מכוח. הם נוצרו כדי להסיט את הפוליטיקאים מהחלטות כלכליות מרכזיות, לנטרל שיקולים זרים ופוליטיים בעת התערבות בשווקים פיננסים. זה הצליח, אבל כמו במקרים רבים, זה החליש את הפוליטיקאים וזה חיזק גוף אחר – הבנק עצמו והנגיד שבראשו.

• חסמי הכניסה להיי-טק והפריון הנמוך: מה האתגרים המרכזיים של המשק?
• בנק ישראל דורש מהבנקים להקל על הלקוחות: מתווה חדש לשנים 2025-2026

ככה מגדלים "מפלצת". בנק ישראל גדל לממדים שגדולים על המדינה. ההוצאות של הגוף הזה מעל 850 מיליון שקל בשנה, הרוב שכר. אין לזה הצדקה, במיוחד לא לאור ה"ביצועים" של הגוף הזה. אז כששואלים איפה הכסף? התשובה היא – בהוצאות של בנק ישראל. הכסף שלנו נמצא שם, ורק כתרגיל מחשבתי – הוצאות של 850 מיליון שקל הן קרוב ל-100 שקל לכל תושב. משפחה ממוצעת של 5 נפשות משלמת לבנק ישראל מדי שנה קרוב ל-500 שקל.

קחו את ה-500 שקלים האלו ותעברו בעוד 20 מקומות ציבוריים מנופחים ותחתכו בחצי (אפשר!) ותקבלו אלפי שקלים שכל משפחה חוסכת בשנה – הנה הכסף. בזמנו יאיר לפיד שנכנס לפוליטיקה שאל את השאלה וקיבל "ים" של מנדטים. אני בטוח שעכשיו הוא יודע את התשובה. אלא שהשאלה החשובה היא – מי יילחם להחזיר את הכסף של האזרחים?

הדוחות הכספיים של בנק ישראל הדוחות הכספיים של בנק ישראל מפורסמים אחת לשנה וכמו בכל דוח יש לגוף הזה מאזן ודוח רווח והפסד. במאזן יש נכסים והתחייבויות והון עצמי – במקרה של בנק ישראל גירעון בהון. גירעון כזה מבטא התחייבויות שעולות על הנכסים. מצב כזה הוא נורת אזהרה מהבהבת כשהשאלה העיקרית היא – האם לגוף הזה יש זכות קיום.

• גוטו: הפוטנציאל קיים אבל ההפסדים ממשיכים להצטבר
• מכסי טראמפ מדאיגים את תעשיית התרופות: החברות מחפשות אלטרנטיבות, וישראל על המפה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בחברות עסקיות אם לגוף יש גירעון לאורך זמן, אז הוא לא שורד. בחברות עסקיות אם לגוף יש גירעון, רואה החשבון שלו מזדעק ומזהיר – קוראים לזה הערת עסק חי. רואה החשבון בחוות הדעת שלו מסביר שהעסק מתנדנד. הוא כותב את זה בשפה יותר יפה, אבל המשמעות ברורה – יהיה קשה לשרוד את השנה הקרובה.

בנק ישראל הוא לא גוף עסקי והוא לא מחויב לסטנדרטים כאלו. בנק ישראל חי בעולם משלו – יש לו גירעון של 70 מיליארד שקל בהון, אבל זה לא ממש מעניין את רואה החשבון שלו – משרד קוסט פורר גבאי  (E&Y)  שלא מתרגש ולא כותב אזהרה, אך בכל זאת מדגיש -

  ומה זה הפעילות המיוחדת של בנק ישראל? כנראה שרואי החשבון התכוונו לביאור 1 א' (ולא 2 א') והנה הפרוט:   טוב, זה לא אומר הרבה חוץ מזה שלבנק יש חוק משל עצמו והוא לא כפוף לאף אחד. אבל זה אומר שמותר לו להיות בגירעון מוטרף של 70 מיליארד שקל? כשחוזרים לאחור, מקבלים תמונה הפוכה. בנק ישראל הרוויח. את הרווחים הוא חילק כמו שמחלקים דיבידנד למדינה. כלומר, המדינה היא זו שאחראית על ההון לטוב ולרע. זה מאוד חשוב  - הגירעון של בנק ישראל מתגלגל אלינו – אנחנו המדינה. 70 מיליארד שקל של גירעון זה גירעון של 7,000 שקל לכל אחד מכם. למשפחה ממוצעת זה 35 אלף שקל.

אז בנק ישראל עולה לנו בשוטף ויש לנו גם גירעון שנסחב על פני שנים ורק הולך וגדל. מה זה הגירעון הזה? כאן שורש הבעיה. בנק ישראל ממשיך להשתולל על חשבוננו. כשנכנס פרופ' אמיר ירון לתפקיד לפני שנתיים הוא רמז שמה שהיה הוא לא מה שיהיה ושבשוק המט"ח יש לו מהלכים חדשים. לא עוד כניעה לספקולנטים, לא עוד רכישות דולרים שעוזרות יום-יומיים. זה נראה שלפרופ' אמיר יש סט סודי של כלים  וכולם חיכו לראות איך הוא הולך לחזק את הדולר החלש. האמת – בולשיט. לא דובים ולא יער. אותה שיטה, אותם כללים, אותן רכישות רק מוגברות!

בנק ישראל מאבד את עצמו לדעת בשוק המט"ח, הוא מגדיל את רכישות הדולרים כדי לתמוך במטבע. רוכש ורוכש וכבר הגיע לרכישות של 200 מיליארד דולר. בתוך שנתיים הקפיץ פרופ' ירון את סך הרכישות מכ-120 מיליארד דולר לכ-200 מיליארד דולר. האם זה עזר? לא. 

הרכישות האלו מייצרות הפסדים כי הדולר יורד. ההפסדים האלו מייצרים את הגירעון. וככה מדי שנה בשנה (למעט שנים חריגות) בנק ישראל רוכש ומפסיד ומגדיל גירעון. יש בעיה גדולה עם השיטה הזו. ראשית, היא לא עובדת. שנית – היא גם לא אמורה לעבוד.  אחד מהשיעורים הראשונים במבואות בשיעורי כלכלה, מדבר על שיווי משקל. זה פרק חשוב שנמתח בהמשך על פני שיעורים וחוזר בהרבה קורסים. כל כלכלן יודע מה זה שיווי משקל והאמת שכמעט כל אחד יודע מה הכוונה, רק לא במילים היפות של הכלכלנים. שיווי משקל זו הנקודה שבה המוצר נמכר בהתאם למוכרים ולקונים בשוק. אם יש עודף ביקוש המחיר יעלה; אם יש עודף היצע המחיר יירד.

שוק המט"ח הוא השוק הגדול בעולם. התזוזות בדולר-שקל וצמדי מטבעות אחרים מושפעים מהמהלכים של המדינות הגדולות. הדולר נחלש בעולם מסיבות עמוקות שקשורות לכלכלה האמריקאית ולריביות שם ביחס לעולם. המגמה הזו נמשכת כבר שנים והיא היתה צפויה. כל התערבות במגמה הזו נדונה לכישלון. גם אם בנק ישראל יזרים מיליארדים לשוק ויקנה דולרים הוא ישפיע בנקודת זמן מסוימת ואז המגמה העמוקה-הבסיסית תימשך. נכון, זה לא מדע מדויק, הדולר יכול לקבל מחר בבוקר תפנית ולזנק. אבל נכון לעכשיו ונכון לשנים האחרונות, היה ברור שהדולר במגמת חולשה.

כאשר מתערבים בדולר במצב כזה, לא באמת משפיעים על שערו. פשוט נותנים מתנות לספקולנטים שחוגגים על הקופה הציבורית. ההפסד של בנק ישראל הוא הרווח שלהם. הדולר עולה כי בנק ישראל רכש וחוזר לרדת כי בנק ישראל הפסיק. בינתיים במשחק הילדותי הזה , בנק ישראל הפסיד מעל 100 מיליארד שקל, אבל הפתעה – ההפסד בדוחות נמוך יותר בזכות רווחים מניירות ערך.   מה בנק ישראל עושה בדולרים שהוא קונה? בנק ישראל רוכש דולרים ומסתבר שהוא משקיע אותם בשוקי ההון. למה בנק ישראל אמור להשקיע במניות, למה בנק ישראל אמור להשקיע במניות בוולסטריט? אהה כי יש לו דולרים. "אם כבר יש לנו דולרים בואו נשקיע בבורסה הגדולה בעולם, תראו היא עולה". זה מצליח לבנק. השווקים בשיא, המניות שהוא משקיע בהן – אפל גוגל, פייסבוק לצד השקעה במדדי מניות, יצרו לו רווח של 9 מיליארד שקל אשתקד ויש לו עדיין רווחים שלא מומשו  (ולכן לא נרשמים עדיין בדוח רווח והפסד) כך שבפועל הגירעון הכלכלי האמיתי הוא 43 מיליארד שקל, בעיקר בזכות המניות האמריקאיות. מאז הדולר המשיך לרדת וייתכן שהגירעון גדל, ועדיין – המניות הצילו אותנו מהפסד גדול יותר.

במבחן התוצאה זה נהדר. אבל האם זה הגיוני שבנק ישראל יהפוך להיות מנהל תיק ההשקעות של המדינה וזה עוד באשראי. אתם יכולים לדמיין אתכם לוקחים הלוואה מהבנק כדי לרכוש מניות? מישהו בכלל יתייחס אליכם? זה המצב של בנק ישראל - הוא בגירעון, ממומן ומשקיע במניות - למה? כי הוא יכול. 

זה לא נכון להשקיע בשוקי המניות. זה גם לא התפקיד של בנק ישראל. זו חריגה גדולה מתפקידו. הוא לא אמור לנהל את כספי המדינה בסיכון. אבל, אם כבר הוא לוקח סיכון שיעשה את זה בארץ. למה בנק ישראל צריך לתמוך באפל? למה הוא צריך לתמוך בכלכלה האמריקאית? אם כבר בכלכלה הישראלית - זה כן התפקיד שלו. זה צף כי עם משבר הקורונה במארס 2020 בבנק ישראל לא פעלו כדי לעצור את הירידה בשוק המניות המקומי. זה כנראה בצדק, אם כי הדעות חלוקות. אבל בנק ישראל לא יכול בשעה שהוא נותן "לשוק המקומי להסתדר מעצמו"  להזרים מיליארדים כדי לתמוך במניות אמריקאיות.