הפיקדונות הבנקאיים: כך אנשי שיווק מבריקים גורמים לנו לעבוד בשביל הבנקים

למרות שרמת האוריינות הפיננסית בישראל מהגבוהות בעולם, קיימות כאן לא מעט תפיסות שגויות ביחס לכסף. אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא הרעיון ש"הבנק הוא המקום הבטוח ביותר לכסף שלנו".   למעשה, לאור הנסיבות המשקיות שנוצרו, הבנק אינו אלא מנגנון מתוחכם שמבטיח הפחתה הדרגתית ובלתי מורגשת של הכסף שהפקדנו בידיו, במונחים ריאליים ונומינאליים כאחד.   מדובר במשהו שאמור היה להיות מובן מאליו: כסף שלא עובד, נשחק.   אינפלציה מאוזנת היא אמנם תופעה מבורכת וכלי יעיל לעידוד הצריכה בהווה (אם המחירים עומדים לעלות, צרכן נבון יעדיף לקנות עכשיו ולא לשלם יותר בעתיד) כך שכל מדינה קובעת לעצמה יעדי אינפלציה תקופתיים (בישראל בין 1%-3% שנתי) אבל למעשה מדובר בחרב פיפיות: עם עליית המחירים, נשחק ערכו הריאלי של הכסף: כל שקל שווה פחות.   שחיקה זו באה לידי ביטוי בשלושה פרמטרים עיקריים: (1) האינפלציה עצמה, או מדד המחירים לצרכן - שחיקה ריאלית. (2) עמלות הניהול של הבנקים, למעשה אפיק ההכנסה השני הרווחי ביותר לבנקים, אחרי תשלומי הריביות על הלוואות. - שחיקה נומינאלית. (3) ייעוד הכסף שלנו עתיד לחשוף אותו למדדי אינפלציה נוספים כגון מדד מחירי הדירות. אם אנחנו מייעדים את הכסף לרכישת נדל"ן לדוגמא, נוסף על מדד המחירים לצרכן נאלץ להחיל רטרואקטיבית את מדד מחירי הדירות על הכסף המדובר - שחיקה ריאלית.   מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן (לא כולל מדד מחירי הדירות) ב 2.2%, וב-12 החודשים האחרונים זינקו מחירי הדירות ב-8% ומדד תשומות הבנייה (אליו מוצמדים תשלומים חוזיים בגין דירות יד ראשונה מקבלן) עלה ב 4.3%.   המשמעות ברורה: מי שהפקיד מיליון שקל בפיקדון בנקאי סטנדרטי לפני 12 חודשים במטרה לרכוש נכס "מתישהו" איבד במונחים ריאליים סך של 16,000 שקל בגין אינפלציה, קרוב ל-300 שקל עמלות ניהול וכ–72,000 שקל ירידת ערך ריאלית ממוצעת במקרה והכסף אכן ייועד לרכישת מקרקעין – זאת בשנה האחרונה בלבד.   מובן שאין לבנק אחראיות ישירה באשר לרכיב האחרון של הפחתת ערך, אבל זאת עובדה ידועה שהפקידים מנסים שלא להבליט - בלשון המעטה -  במהלך שיחת המכירה.   אדם נורמטיבי שהיה משקיע בבורסה או בנדל"ן ויוצא עם הפסדים של עשרות אלפי שקל אחרי שנה בלבד, כנראה שלא היה עובר על זה בשתיקה. במקרה של הבנקים לעומת זאת, אנשים משדרים עסקים כרגיל.     זה קורה בשקט, רואים על מסך המחשב את המספר שהפקדנו ואין דאגה. לא מבינים שהמספר משקר. מי שעדיין מתקשה לצאת מהקונספציה השגויה, שינסה לקנות בית עם שטר של עשרה מיליון דולר ממדינת זימבבווה. מה שקובע זה לא המספר, זה רק הערך הריאלי. מדובר אם כן במחיר גבוה עבור שקט נפשי מדומה.   יודגש כי ריביות בגין פיקדונות בנקאיים מסוג "פרימיום", גם לטווחי זמן ארוכים, רחוקות מלכסות על ההפסדים. הבנקים מודעים לכך היטב ועמלים על קמפיינים שיווקיים מבריקים שלרוב מתרכזים בכל היבט אפשרי למעט בעיקר, קרי הריביות עצמן: "שימו את הכסף במקום בטוח", "בחירה אוטומטית בין הריביות המשתלמות ביותר מבין מספר מסלולים", "נזילות גבוהה" וכו'.   הישראלים לא לבד: גם בעולם הריביות בבנקים אפסיות ואף שליליות הישראלים אינם היחידים שסובלים מהקונספציה השגויה: במדינות כמו גרמניה, נורבגיה ויפן, מוצעות ריביות שליליות על פיקדונות בנקאיים כך שהלקוחות משלמים על מנת שהבנק ישמור על הונם. הגרמנים (בהשפעת האתיקה הפרוטסטנטית) מחזיקים בקרוב ל- 30% מסה"כ הפיקדונות הבנקאיים המנוהלים באיחוד האירופי.   הבנקים מצדם, לאחר שהרגיעו את לקוחותיהם, עושים באמצעות הכסף רווחים יפים: אפיק ההכנסות העיקרי של הבנקים הוא תשלומי ריבית על הלוואות, לפי הסדר הבא: הלוואות עסקיות לחברות, משכנתאות והלוואות מסחריות לפרטיים. (נוסף על עמלות והכנסות אחרות בהיקפים זעירים יחסית).   מתוך סך כל הכסף שברשות הבנקים, הרגולטור אמנם דורש שמירה על כ-40% נזילות (מה שנקרא "נוסטרו" בעגה המקצועית – ה"עובר ושב" של הבנק - כסף זמין מיידית בחשיפה מינימאלית המושקע ברובו בפיקדונות בבנק ישראל או בבנקים גדולים בחו"ל, באג"ח ממשלתי ישראלי ושל ממשלות זרות.) אך עם ה- 60% הנותרים, הבנק עובד ועובד קשה: הלוואות, השקעות נדל"ן עקיפות (הרגולטור אוסר על מוסדות בנקיים לרכוש נדל"ן למטרות השקעה מעבר לנדרש עבור משרדים) וכמובן, שוק ההון. מעניין, שהגורם הפיננסי המשוכלל ביותר, הלא הוא הבנק, לא שש להחזיק כסף בפיקדונות אלא אם הוא נאלץ לעשות כן עפ"י דרישת הרגולטור.

כסף שלא עובד נשחק - צריך לתת לו לעבוד שוב, הכלל בכלכלת שוק הוא שכסף שלא עובד, נשחק. למעשה, מלאכת הפרנסה צריכה לכלול שני רבדים: הראשון הוא כסף שכל אחד יוצר בעמל כפיו. השני, ברווח שהכסף מסוגל ליצור בעצמו. כסף הוא כוח אדם לכל דבר ועניין. אם גורמים לו לעבוד נכון ובזהירות הנדרשת, מהר מאוד ייעשה ממנו יותר והוא יפרנס אותנו ולא את הבנקים.   אחת החלופות השכיחות לפיקדונות בנקאיים היא השקעות בנדל"ן. ענף הנדל"ן נחשב מסורתית לאחד מאפיקי ההשקעה היציבים ביותר, אך כמו בכל תחום, גם בהשקעות נדל"ן אפשר להפסיד וצריך לשקול בזהירות כיצד משקיעים.   אפשרויות ההשקעה רבות ומגוונות: רכישת נכס להשקעה (תשואה שנתית מהשכרה ורווח יזמי מהשבחה או עליית ערך מנכס מניב מסחרי - לרבות משרדים או נדל"ן למגורים), רכישת קרקעות בשלבי הפשרה שונים, קרנות ריט, עסקאות מימון יזמיות בנדל"ן בארץ או בחו"ל ועוד.   סט התכונות של הנדל"ן בישראל כולל בתוכו עתודות קרקע לבנייה מוגבלות, עיכובים רגולטוריים בהפשרת קרקעות ושינוי ייעודי קרקע, כניסת משקיעים רבים לענף, ורכישת נכסים בשלט רחוק על ידי יהדות התפוצות מנציחים מצב בו הביקוש עולה על ההיצע. למעשה, נכון לשנת 2021 הפער בין הביקוש להיצע גדל בהתמדה בכ-15,000 יח"ד חסרות נוספות מדי שנה.

גם בתחום הנדל"ן יש לא מעט בעיות אבל כאמור גם כאן לא חסרים בורות: הטעיה באשר לערך הנכס בהווה ובקשר לצפי הכנסות ורווחים בעתיד, רישומי בעלות כוזבים, נכסים פיקטיביים, ייעודי קרקע ומבנה שגויים, לוחות זמנים לא מציאותיים, שעבודים ובטוחות לא הולמים או לא קיימים וכו'. ככלל, חובה לעשות שיעורי בית לפני שמקבלים החלטה - ללמוד על תחום השקעות נדל"ן בארץ – ובנוסף לערוך בדיקה פרטנית מקיפה על היזם, הפרויקט, הסטטוס המשפטי-רישומי של הנכס, רמת הבטוחות, השלכות מיסוייות ולא להשקיע מבלי להבין ולשקלל את הסיכונים הכרוכים בכל עסקה – כי אין עסקאות בלי סיכון.   בנוסף, ניתן כמובן להשקיע במניות, במדדי המניות (כפי שממליץ המשקיע האגדי המיליארדר וורן באפט) ולטווחי זמן ארוכים, שמייצרים -בתוחלת- את הרווח הגבוה ביותר למשקיעים. ניתן גם לשלב מרכיבי אג"ח בהשקעות כדי למתן את התנודתיות ולישון יותר טוב בלילה.

לקריאה נוספת: >>> מה עדיף - השקעה אקטיבית או פאסיבית ואיך זה שוורן באפט הימר שקרן סל תנצח משקיע אקטיבי?... וצדק >>> מוכח: המשקיעים האקטיביים עושים יותר טעויות מהמשקיעים הפאסיביים >>> קשה מאוד לנצח את המדדים לאורך זמן. רואים את זה בארץ וגם בחו"ל >>> ראש בראש: איך עדיף לחסוך - קרן פנסיה, תיק השקעות או דירה להשקעה? >>> פעם אחת ולתמיד: שכירות או רכישת דירה? >>> שכירות או קניית דירה? התשובה הכלכלית די פשוטה אבל גם הפסיכולוגיה משפיעה

• להשקיע גם כשהשווקים קורסים - DCA, היתרונות והחסרונות
• Water.io תקצה 52% ממניותיה תמורת 5 מיליון שקל - המניה מזנקת

הכותב הינו מלווה משקיעים בנדל"ן