"החברה נמצאת בצמיחה; יש לנו 3 לווינים בתפוסה יחסית מלאה"

חברת התקשורת הלוויינית חלל תקשורת -2.6% חלל תקשורת 33.7 -2.6% בסיס:34.6 פתיחה:34 גבוה:35 נמוך:33 תמורה:14,990 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: חידשה חוזה מול לקוח באפריקה למתן שירותים באמצעות לוויין עמוס 7 בבעלותה ל-3 שנים, כך שהתמורה על ההתקשרות החדשה תהיה 3.6 מיליון דולר. בשיחה עם ביזפורטל אומר מנכ"ל החברה, דן זיצ'ק, במענה לשאלה מתי המשקיעים יראו את העסקים של חלל ממריאים כי החברה "נמצאת בצמיחה כל הזמן, ההכנסות השוטפות משירותי עמוס 17, שהוא הלוויין המתקדם ביותר בצי שלנו, גדלות כל הזמן. אולי נשקול לשנות את רף הדיווח – כל הזמן ישנן עסקאות, פשוט לא כולן חוצות אותו".

האם הדבר אופייני לתחום הפעילות, או שאלה החוזים הגדולים שפשוט מבוששים לבוא? מהתשובה של זיצ'ק עולה כי התשובה השנייה היא הסיבה – אך יש לו הסבר. העסקאות שאנחנו סוגרים לאחרונה באפריקה הן בחוזים קצרים יותר, זה מה שמקובל שם, ולכן היקפן נמוך יותר".

באפריקה אזורים נרחבים נעדרי כיסוי סלולרי, ועל כן זהו שוק גדול לכל סקטור התקשורת הלוויינית. אולם לא רק. כידוע, ישנן גם ספקיות טלוויזיה על גבי האינטרנט במערב, כמו יס בישראל, שקונה שירותים מחלל תקשורת (אך הולכת ומצמצת את תלותה בלוויין לטובת תשתית אינטרנט). כמוה ישנן חברות נוספות מקבוצת הרוכשת המיועדת של חלל, 4iG, כשהעסקה בין השתיים עדיין ממתינה לאישורים רגולטורים, אחרים מקרב בעלי המניות (להנפקת מניות השליטה לרוכשת) וכן ממחזיקי האג"ח שיתבקשו להסכים לשינוי התנאים בשטר החוב.

דיברתם על סינרגיה - תאר את הפוטנציאל היה ותושלם העסקה.
"4iG זכו בחוזה עם ממשלת הונגריה להקים לוויין חדש, וייתכן שנעשה זאת יחד והצי שלנו יורחב מ-4 ל-5 לוויינים. מכך נולדת הקשר הראשוני, כשחיפשנו מחליף לעמוס 3 שיצא משירות ב-2026. צריך לומר שעוד אין תכנית ספציפית לאזור הכיסוי של הלווין שיוקם בהונגריה – וזה יהיה חלק מהאתגר.

"נוסף על כך, ל-4iG חברה שכמונו קונה קיבולת מלוויינים שאינם בבעלותה ומוכרת אותם לחברות ולמגזר הממשלתי – נוכל את הקיבולת הזאת למכור ללקוחות שלנו. בבעלותם גם מפעילות תקשורת שנבדוק איך אפשר להעביר אליהם את לקוחות חלל. למשל, למפעילת טלוויזיה שיגמר לה בבוא היום חוזה מול לוויין, ניתן למכור שירותים של לוויינים מהקבוצה".

הסברת בזמנו שהמיזוג יאפשר לכם להציע שירותים מנוהלים, ולא רק למכור קיבולת. למה הכוונה?
"אם נשווה את הלוויין לנדל"ן, אז הכוונה היא להיות ה-WeWork שלו – במקום רק רוחב פס להתרחב על גבי שרשרת הערך, ולהתקרב ללקוח הקצה כך שירכוש מאיתנו גם את ציוד התקשורת".

לפני מספר חודשים השקעתם 3 מיליון דולר ב-Wireless NuRAN. מה קרה איתה מאז?
"זו חברת IAAS (תשתית כשירות – Infrastructure as a Service – א.פ) שמספקת לחברות סלולאר שירות שיאפשר להרחיב את הרשת ללקוחות שלהם איפה שאין קליטה סלולרית – ויש קליטה לוויינית, על בסיס שיתוף הכנסות עם מפעילות סלולר. מאז ההשקעה שלנו בהם הם ניגשו לכמה חוזים וזכו באחד מהם, בקונגו, מול קבוצת אורנג' העולמית.

"למעשה, בגלל עיכובים שחווינו בסגירת עסקאות, בגלל הקורונה, ניסינו לתמוך בפעילות בעוד אופן על ידי השקעה בחברות שכבר סגרו חוזים ושיש להם צוותים מקומיים, כמו NuRAN. צריך להסביר שכדי למכור באפריקה היינו תלויים בטיסות לשם והשמים נסגרו כזכור, ובלי קשר לא קוימו פגישות בגלל צעדי הריחוק החברתי. בתחום הלוויינות, גם היישום דורש נוכחות בשטח, אפילו כדי לחדש פעילות, כמו שעשינו במאות אתרים בבוטסאונה, זה דורש לעבר פיזית אתר-אתר – עניין שלוקח מספר חודשים.

בינתיים הקמנו פעילות מקומית עם 3 נציגים אפריקאים, אחד בסנגל, אחד בדרום אפריקה והשלישי בקניה. בחצי השנה האחרונה היו הקלות בהיבט בקורונה ואנחנו רואים התעוררות בהזדמנויות. אני מקווה שזה ימשך, על אף התחלואה המתגברת באירופה.

לסיכום אגיד שמתוך ארבעה לוויינים יש לנו שלושה שהם בתפוסה יחסית מלאה ושם כל העת אנחנו עושים תחזוקה וחידושי חוזים ללקוחות קיימים. בעמוס 7 שאנחנו חוכרים חידשנו את ההשכרה לתקופה נוספת וחתמנו על חוזה חדש לשירותים עבור יס וממשלת ישראל. הצמיחה הגדולה תבוא מעמוס 17 שהתחיל לפעול בסוף 2019. השנתיים הראשונות הן קריטיות לאכלוסו, שבו תלויות ההכנסות שתכסנה את ההוצאות הגדולות שהיו כרוכות בהעלאתו לאוויר. כאמור, לצערנו הקורונה עיכבה אותנו".