לקוות לטוב להיערך לרע

החגיגה בשוקי המניות יכולה להימשך גם השנה. המומחים, האנליסטים, אנשי שוק ההון, אופטימיים. הם לא מצפים ל-30% של עליות כמו ב-2021, אבל הם מצפים לשוק חיובי גם ב-2022. גם הציבור אופטימי. בסקר באתר, אתם הצבעתם על עליות של עד 10% בשווקים.

האופטימיות מדבקת. האופטימיות היא הכרח קיומי – בחיים בכלל ובעולם ההשקעות בפרט. מנהלי ההשקעות לא יכולים להיות פסימיים, זאת סתירה לעבודתם להניב תשואה לציבור, זאת סתירה לביזנס שלהם ולאינטרסים של הפירמה שלהם. דמיינו שאתם צריכים לבחור בין מנהל השקעות פסימי למנהל השקעות אופטימי? רובכם (אם לא כולכם) יבחר באופטימי. דמיינו השקעות לאורך זמן של הפסימי – הוא יפספס את העליות בשווקים בגלל המחשבות הרעות-השליליות-המדכאות. מעבר להכל, יש לאופטימיות על מה להסתמך. ההיסטוריה של האנושות מרשימה והעתיד מבטיח. ההיסטוריה של השווקים הפיננסיים נהדרת – תשואה שנתית של 7% בממוצע בשוקי המניות. והעתיד?   שוק המניות הוא ההשתקפות של הכלכלה הריאלית. העולם צומח, הציבור מגדיל צריכה ורוכש מוצרים ושירותים חדשים ונוספים, המהפכה הטכנולוגית מביאה שירותים נוספים. אין לכאורה סיבה שהחברות לא ימשיכו לצמוח ולהגדיל רווחים, ובהתאמה אין לכאורה סיבה שהעתיד בשוקי המניות לא יהיה כבעבר. כשמתייחסים לעתיד הרחוק אז זו באמת הציפייה והיא בסבירות גבוהה אכן אמורה להתרחש, כי גם אם בדרך יהיו משברים כלכליים, המגמה ארוכת הטווח היא צמיחה. כלומר, משקיעים לטווח ארוך ירוויחו. אבל, נעזוב את הסיסמא (הנכונה) שבטווח הארוך המניות מספקות תשואה עודפת. רוב המשקיעים לא יודעים להגיד שההשקעות שלהם לטווח ארוך (למעט כספים שמיועדים לפנסיה). הכסף מושקע ומתישהו הם יצטרכו אותו. אולי עוד שנה, אולי עוד 5 שנים? מה זה אומר – זה השקעות לטווח ארוך, קצר?

זה אומר שמשקיעים רבים לא באמת משקיעים לטווח ארוך, זה אומר שלהבדיל ממשקיעים לטווח ארוך שמבחינתם לא משנה מתי נכנסים ומתי יוצאים מהשוק כי לאורך זמן השוק מספק תשואה חיובית, אצלם (והם רבים) התזמון חשוב.   

השקעות לזמן קצר הן מסוכנות יותר כי הן במקרים רבים סוג של הימור, תלוי כמובן בתקופת הזמן. אתם יכולים להשקיע בחברה נהדרת, רווחית, צומחת, ואתם יכולים להעריך שאם הכל ילך כשורה המניה תעלה, אבל החלומות שלכם יכולים שלא להתממש, גם אם החברה עומדת ביעדיה – גם מניות של חברות טובות מאבדות גובה כשהשווקים יורדים, גם דוחות של חברות טובות הופכים חלשים כשיש האטה בשווקים הריאליים. השינויים הכלכליים הם מהירים ואף אחד לא יודע באמת לחזות מה יהיה. המסקנה ברורה – השקעות לזמן קצר הן מסוכנות, ומכיוון שחלק גדול מההשקעות שלכם הוא לזמן לא מוגדר (בלי תאריך תפוגה מוגדר), אז אולי צריך לחשוב על תזמון ההשקעות.

• הדולר לאן, הביטקוין לאן?
• סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק

למה הכוונה? תזמון הכניסה לשוק והיציאה מהשוק הוא קריטי. הבעיה היא שאף אחד לא יכול לנבא אותו. אם אתם משקיעים לטווח ארוך, אל תנסו כאמור לתזמן את השוק, לא ביציאה ממנו ולא בכניסה אליו. אבל מי שלא יודע לכמה זמן הוא משקיע ומי שמשקיע לזמן קצר, צריך להטיל ספק ביכולת של השוק לעלות כל שנה. למרות שהמומחים מעריכים עליות, למרות שהציבור מעריך עליות, למרות הפיתוי להישאר ולהיצמד לשוק העולה, צריך להטיל ספק.  

הריבית האפסית היא המנוע העיקרי מאחורי העליות בשווקים והריבית הזו צפויה לעלות. היא לא צפויה לקפוץ אלא לעלות במתינות, ועדיין עלולה להיות לה השפעה על שוקי המניות. כשהריבית עולה והאג"ח נהיות אטרקטיביות יותר, אמורה להיות זרימה של כספים מהמניות לאג"ח. אז אומרים לנו שהאג"ח גם בהינתן העליות, לא יהיו אטרקטיביות (הריבית עדיין נמוכה), אבל כל שבריר אחוז משפיע וגם – השאלה מה יהיו הציפיות להמשך.  

הספק בהשקעה במניות נובע בעיקר מהתמחור. שוק המניות עכשיו לא זול. אולי הוא לא יקר, אבל יש תחומים ויש בורסות שהמחירים בהם גבוהים. נאסד"ק ב-15,000 אחרי שיא של 16,000 זה יקר היסטורית גם אבסולוטית וגם במבחנים יחסיים של מכפילי רווח.

• עופר גלבוע וגיא רגב רוכשים שליטה בגאון אחזקות בעסקה של כ-38 מיליון שקל
• עוד בדרך? תפרון צופה שמכסי טראמפ יעניקו לה יתרון מול המתחרות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מעבר לכך – מכפילי הרווח גבוהים בשעה שאנחנו בסייקל של עשר שנות צמיחה. צמיחה מחלחלת לרווחים של החברות, אבל אי אפשר להיות בסייקל כזה עד אינסוף. כלומר, כשמסתכלים ובוחנים את הרווחים של החברות, צריך לזכור שאלו רווחים של תקופת שגשוג. מי ערב שזה יימשך? מעבר לכך, מה שקרה בשנים האחרונות על רקע המהלכים של הבנקים המרכזיים גרם לכך שהציבור והחברות-פירמות עשירים ואילו המדינות עניות. מתישהו המטוטלת תשתנה. זה לא מצב מאוזן. כבר עכשיו מדברים על עלייה בריבית ואינפלציה.  המטרה היא לשנות את המשוואה, רק שמפחדים שהנחיתה של "העושר" תהיה לא רכה ותגרום לסחרור.   במילים פשוטות, ככל שהמחירים גבוהים יותר כך הסיכוי לירידות גבוה יותר, ולכן הסיכויים שתהיה מפולת או תיקון אלים, גבוהים יותר מאשר לפני שנה, שנתיים, שלוש וגם חמש שנים. המסקנה להערכתי היא שצריך לגדר את הסיכון במניות יותר מבעבר. איך עושים את זה? מניות דפנסיביות שבעת ירידות הן יורדות פחות, ובעיקר גידור טבעי דרך הורדת שיעור המניות והגדלת הנתח של המזומנים. שימו לב - מזומנים או השקעות באמת סולידיות כי אגרות חוב הפכו לניירות ערך לא ממש סולידיים - הרחבה כאן. 

אולי זה יתברר כטעות, אבל המחיר של הטעות יהיה נמוך מאשר לפני שנתיים, שלוש וחמש שנים. ואם יתברר שזה המהלך הנכון – הרווחתם בענק. אז כן, תצפו לטוב, אבל תתכוננו לרע. אם אתם יודעים שההשקעות שלכם הן לשנים ארוכות, אל תעשו כלום. אם אתם לא יודעים לכמה זמן ההשקעות שלכם, אז זה הזמן להתכונן לרע.