תיק סרגון: הרכב חדש שינה את החלטת אלטוביה; דואליות כפופות לדין זר
התפתחות בפרשת הטעיית המשקיעים לכאורה של חברת סרגון של היזם זהר זיסאפל: הרכב חדש במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי שינה מחודש את החלטת השופט מגן אלטוביה מהקיץ האחרון. כמו שקבע אלטוביה, התביעה אכן תתברר כייצוגית בבית המשפט, אך לפי ההחלטה החדשה, ובהתאם לתקדימים בעליון עליהם לא נסמכה פסיקת אלטוביה, בעניין האחריות האזרחית של אורגנים בחברות הרשומות לבורסת ת"א ברישום כפול, הפסיקה תהיה בהתאם לחוק במדינת הרישום המקורי - ולא לפי החוק הישראלי. ההחלטה מאמצת את גישת הרשות לניירות ערך, שמנסה למשוך חברות נוספות לרישום כפול בבורסה המקומית. בדיון המחודש ההרכב בבית המשפט הכלכלי כלל את השופטים חאלד כבוב, רות רונן ותמר אבהרמי.
מדובר בבקשה לתביעה ייצוגית שהתגלגלה החל ב-2014, ובלבה טענות על דיווח מוטעה מצד חברת הטכנולוגיה הישראלית
סרגון
-3.9%
סרגון
2.71
-3.9%
ב-2019 תוקנה הבקשה לאישור התביעה הייצוגית, ובקיץ האחרון כאמור בית המשפט הכלכלי אישר את הבקשה. לפי החלטת האישור, העדים מטעם סרגון נמצאו לא אמינים, בעוד העד המומחה מטעם התובע, שהיה פרופ' ירון זליכה נמצא כעד אמין ומהימן. עם זאת, מחוות הדעת בה נתמך המבקש, כך לפי סרגון, עלה כי על הטענות כבר חלה התיישנות. עוד טענה סרגון כי מבחינה פורצדורלית התובע העלה בבקשה המתוקנת טענות נוספות שהיו צריכות להטען עוד בבקשה המקורית.
- כל הכותרות
מטעם סרגון נטען כי החלטת אלטוביה מנוגדת לתקדימים בתיקים שעסקו ב
טאואר
-5.05%
טאואר
16,730
-5.05%
השאלה הזו הייתה נכונה גם לעניין ההתיישנות וגם לאחריות האזרחית עצמה של הנהלת סרגון. מכל מקום, אחרי הפסיקה ההיא של אלטוביה ברשות לניירות ערך הסתייגו מההחלטה והציבו בעדיפות עליונה את עידוד הרישום הכפול. עתה בדיון המחודש התקבלה עמדת הרשות - שתואמת את התקדימים המשפטיים, אך כאמור מקרה סרגון הוא הזדמנות לשאול על מידת האיזון בין האינטרסים השונים גם במקרים ההם.
עו"ד אמיר וסרמן, היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך: "הסדר הרישום הכפול ביקש להרחיב את מספר ומגוון החברות הנסחרות בבורסה בתל-אביב באמצעות עידוד חברות ישראליות שנרשמו למסחר בבורסות המובילות בעולם להירשם למסחר גם בישראל. לחברות הנכללות בהסדר הרישום הכפול ניתנה האפשרות לדווח לפי הוראות הדין הזר. הנחת יסוד אחת של ההסדר היא כי תחולת הדין הזר לצד הפיקוח ומשמעת השוק בחו"ל מהווים תחליפים מספקים לדין הישראלי. הנחת יסוד שניה היא כי חברות יתקשו מאוד ליישם במקביל שתי מערכות דינים.
"החלטת בית המשפט בדיון החוזר בעניין סרגון מבהירה כי הנחות יסוד אלה של הסדר הרישום הכפול נותרו בעינן. החלת שני משטרי אחריות אינה מתיישבת עם העיקרון עליו מבוסס הסדר הרישום הכפול, ועל כן העמדה שהתקבלה היא כי כללי האחריות עוקבים אחרי כללי הגילוי. במישור של הגנת ציבור המשקיעים, זכות התביעה אינה נפגעת, אולם תביעות יתבררו בהתאם לכללים על פיהם פעלה חברת הרישום הכפול כאשר מסרה את הגילוי למשקיעים".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
