בנק ישראל: העלייה בחשיפה לנדל"ן היא סיכון בענף האשראי החוץ בנקאי
בנק ישראל משחרר בהדרגתיות תיבות (חלקים) מתוך דו"ח היציבות הפיננסית למחצית השניה של שנת 2021. אתמול דווח על תחום הקריפטו, שלדעת הבנק לא מהווה סכנה כרגע ליציבות הפיננסית, וכעת מדווח הבנק על תחום האשראי החוץ בנקאי שאף הוא אינו מהווה סיכון עקב היקפו הקטן יחסית.
על פי התיבה שנכתבה על ידי איתי קדמי מספר נותני האשראי החוץ בנקאי המגייסים הון בבורסה כמעט הוכפל, והוא עומד כיום על 23 חברות. כמו כן ניכרת התאוששות מהירה באשראי שגופים אלו מספקים מהשפל של שנת 2020 בעיצומו של משבר הקורונה. סך האשראי שהעניקו חברות אלו הוא 14 מיליארד שקל, רובו למגזר העסקי.
התחום חווה משבר בזמן שיא התפרצות הקורונה כאשר מרווחי האג"ח עלו, הן ביחס לבנקים והן ביחס לשוק העסקי בכללותו, מה שהעמיד בסימן שאלה את יכולת החברות לפעול. למפרע התברר שהחברות התמודדו עם האתגר היטב באמצעות טיוב לקוחות ומתן אפשרות לדחיית תשלומים, לצד סיוע ממשלתי לעסקים הריאלים. רווחיות החברות לא נפגעה באופן משמעותי גם בשיא המשבר.
- כל הכותרות
גידול האשראי בשנה האחרונה מתרכז בעיקר בתחום הנדל"ן. האשראי בתחום הנדל"ן עלה בכללותו, גם אצל הבנקים, אך באופן יחסי בשוק החוץ בנקאי העליה היא בשיעור ניכר יותר. ייתכן שהסיבה לכך היא שלבנקים יש מגבלת חשיפה לסקטור מסויים, כך שהם העדיפו להתרכז במלווים הגדולים בתחום הנדל"ן, כך שהגופים הבינוניים והקטנים, שמהווים בדרך כלל לוקחי אשראי בעלי איכות נמוכה יותר, פנו לשוק האשראי החוץ בנקאי.
מלבד העליה בסיכון עקב חשיפה ענפית מוגברת וירידה באיכות הלווים, ישנם מספר סיכונים נוספים בתחום האשראי החוץ בנקאי. האשראי ניתן על פי רוב לקבלני משנה, רכישת ציוד, הלוואות גישור ועוד שידועות בדרך כלל כחוב נחות. כמו כן ישנה חשיפה גבוהה ללווים בודדים, כאשר חמשת הלקוחות הגדולים מהווים בממוצע כ-40% מהתיק. בעיה נוספת היא שמקורות המימון של נותני האשראי הם בדרך כלל לטווחים קצרים, וחלקם באופן של "תשלום לפי דרישה", כלומר שנותן המימון יכול לדרוש החזר בכל עת, מה שיכול לגרום לסיכון נזילות. יחד עם זאת יש שיפור ברמת המינוף וגיוון במקורות המימון כמו גם התארכות המח"מ, מה שמסייע בהורדת הסיכון. בינואר 2022 עבר חוק המאפשר הגדלת גיוס חוב לחברות אלו לסכום של עד 15 מיליארד שקל לעומת 5 מיליארד שקל עד כה.
הדו"ח מסכם כי הואיל ונתח השוק של האשראי החוץ בנקאי עומד על 2% בלבד אין בו סיכון מערכתי ליציבות הפיננסית. יחד עם זאת, נדרש פיקוח הדוק יותר על ההתפתחויות והשינויים בפעילותם של גופים אלו שעלולים להגביר את הסיכונים ולגלוש אל המערכת הפיננסית. כמו כן, הואיל וגופים אלו מגדילים את נגישות האשראי לעסקים קטנים ובינוניים מן ההכרח לעקוב אחר פעילותם ויציבותם. כרגע המידע הזמין הוא רק על החברות המדווחות לבורסה, בעוד שקיימים מאות גופים כאלה. ההמלצה היא לפעול לאסדרת הענף ולפיקוח עליו גם באמצעות הגדלת הזמינות של המידע.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
