"הכל דבש" - דרשתם "צדק חברתי", קיבלתם מונופול שמוכר לכם חלב, שוקולד, קפה וגם דבש

מחירי המזון הם אולי לא הבעיה הגדולה של המשק הישראלי, יש בעיות גדולות יותר ואחת מרכזית - מחירי הדיור, אבל כמובן שגם עליות המחירים בסופר מקשות על הציבור. הממשלה כשלה מאז המחאה החברתית ועד היום בפיקוח על המונופולים במשק. האבסורד הגדול הוא שהענקים התחזקו עוד יותר. אז מדי פעם כשהעם עושה רעשים של "התמרדות" ומבקש "צדק חברתי" הממשלה זורקת לו עצמות. ככה היה גם בשבוע שעבר, אבל כל עוד לא יפעלו מול הגופים הגדולים וירסנו אותם, זה קרב אבוד. 

לפני יותר מ-10 שנים, בזמן המחאה החברתית, החזיקה שטראוס בנתחי שוק פנומנליים בקטגוריות מרכזיות שונות. המצב עכשיו יותר גרוע - היא הגדילה את כוחה. נתחי השוק שלה עלו, הרווחים שלה עלו, השווי שלה עלה ביותר מפי 2.5 ל-12 מיליארד שקל ובדרך החברה חילקה לבעלי המניות שלה 2 מיליארד שקל.  אין לנו בעיה עם שטראוס. ההיפך - כל הכבוד להנהלה שלה. המטרה של שטראוס צריכה להיות מיקסום רווחים, בדומה למטרה של כל חברה. הבעיה היא בממשלה, הבעיה היא במשרד האוצר, משרד הכלכלה ורשות התחרות האנמית שמאפשרת את המחדלים האלו.

הנה נתחי השוק של שטראוס רגע לפני המחאה החברתית:  
הנה נתחי השוק של שטראוס בדוח השנתי האחרון (נעדכן כשיפורסם בחודש הבא הדוח השנתי ל-2021):

היוגורטים עלו בנתח השוק מ-44% ל-48%. הגבינות עלו מנתח שוק של 22% ל-25%. מעדני החלב היו 66% ועלו למעל 70%. זה שוק של ענקים, אין מקום לקטנים. שטראוס פשוט מעיפה כל תחרות שקיימת לה. היא ותנובה שולטות בשוק החלב לחלוטין. איך יצליח יצרן קטן להיכנס לשוק כזה, במיוחד בהינתן ששטראוס זה לא רק חלב, זה גם שמן זית, זה גם דבש (57%), זה גם ירקות שטופים וארוזים. זה לא הכל - תראו מה קורה בעולמות הממתקים:

להבדיל מתחום החלב על כל הסגמנטים שלו, בממתקים יש שינויים גם למטה - טבלאות שוקולד שהיו בנתח שוק של 66% ירדו לכ-53%. חטיפים מתוקים ירדו בנתח השוק מ-47% ל-43%. אבל מנגד חטיפים מלוחים עלו מ-33% ל-37% והכי חשוב - שטראוס אבסולוטית היא מעצמת על בקטגוריות האלו. כשהיא מגיעה עם כמה קטגוריות מובילות - כמו חלב וכמו ממתקים, איזה סיכוי יש ליצרן ממתקים קטן או ליצרן גבינות קטן להתחרות בה, אלא אם הוא מקבל הגנה או תמיכה מרשות התחרות? 

>>> למה הממשלה שלנו אימפוטנטית?
ורגע, זה לא הכל - אל תשכחו את הקפה. שטראוס היא מעצמת קפה: 

גם כאן - שליטה מוחלטת של שטראוס. קשה לבחון את השינויים כי נוספה קטגוריה, אבל ברור שמצבה של שטראוס בקטגוריה הזו מצוין. 

נתח השוק הגבוה, היתרון לגודל, הכח האדיר מול הרשתות, מתבטאים כמובן ברווח וברווחיות (שיעור הרווח). הרווחיות מעידה בעיקר על היכולת של המוכרת לקבוע את המחירים, ככל שהרווחיות גבוהה יותר כך היא בעצם חזקה יותר. בשוק של מתחרים רבים הרווחיות בהתאם נמוכה. בשוק של מתחרים מעטים הרווחיות גדולה. שטראוס מרוויחה תפעולית 11.3% בפעילות המקומית שלה - זה היה גם לפני יותר מ-10 שנים. התחרות לא עלתה, אין ירידה במרווחים:

מה בעצם אומרים נתוני הרווחיות והרווח של שטראוס בשוק המקומי? הם אומרים שיש לחברה מרווח גדול להורדת מחירים. זה עובד כך: רווח תפעולי של 11% ורווח גולמי באזור ה-40%, מלמדים שאם החברה תוריד לדוגמה את המחירים שלה ב-11%, אז לכאורה היא לא תרוויח תפעולית. זה לא נכון. ברגע שהיא תוריד את המחירים ב-11%, אז הכמות תגדל ולכן המכירות יגדלו. כאשר הכמות תגדל (לפי חוקי הכלכלה) העלויות לייצור היחידות ירדו, כך שעלות המכר תרד. אבל נניח באופן שמרני שזה לא יתקיים.

כאשר המחיר יירד ב-11% באופן גורף, שטראוס תאלץ את עצמה להיות יעילה. בשיווק, בפרסום, בכוח האדם. מעבר לכך, יש תקציבי הוצאות שמקבילים להכנסות. הם ירדו במקביל. העלויות ייחתכו בשיעור משמעותי וישאירו לשטראוס רווח נאה. גם בשטראוס יודעים זאת, אפשר להוריד את המחירים. פשוט אין באמת סיבה.