הזאבים של וול סטריט עשו סיבוב על הפקידים של בנק ישראל ואנחנו שילמנו את המחיר

ורבורג פינקוס היא קרן השקעות גדולה שכל מה שמעניין אותה זו השורה התחתונה. היא רכשה לפני כמעט ארבע שנים את לאומי קארד, הפכה אותה למקס והמשיכה לייצר תשואה גבוהה על ההון. בפועל, היא רכשה את מקס בתשלומים שמומנו באופן חלקי על ידי דיבידנדים. במקביל היא קיבלה מימון מול ההשקעה שלה במקס והביאה מהבית הון "דק".  התשואה האמיתית שלה על ההון המושקע היא לפחות 50%. ככה קרנות השקעה מתנהגות – הן פועלות להשיא תשואה והן עושות זאת בידיעה שיש להן אופק השקעה לטווח בינוני. הן לא שחקניות לטווח ארוך והן לא שחקניות שבאו להשקיע בשינוי DNA של חברה ולהסתכן. איך אני יודע? הן מספרות את זה לכל מי שרוצה לשמוע.

בשבוע שעבר נודע כי ורבורג יוצאת מההשקעה. כלל ביטוח קונה את מקס. הרכישה דורשת אישורים וזמן, אבל העסקה הזו, אם וכאשר תושלם, נראית טובה יותר לצרכן מאשר עסקת ורבורג. כלל יכולה להיות גוף תחרותי אמיתי מול הבנקים, כזה שגם מוריד לנו את עלויות כרטיסי האשראי ובעיקר את הוצאות הריבית. לא בטוח שזה יקרה. מקס היא פרת מזומנים גם בלי לחולל תחרות, אבל אם התיאבון של כלל גדול והיא תרצה לקחת נתח שוק היא יכולה לעשות זאת על ידי הוזלת הריבית. חוץ מזה, יש לה דאטה ענק שיכול להביא להצעות ייעודיות ואטרקטיביות לקהל שלה. אם במערכת של הביטוח ידוע שירון הוא לקוח משלם ויש לו נכסים מבוטחים, אז אפשר לתת לו הלוואה בריבית טובה.

זה גם יכול לפעול הפוך – הדאטה של מקס ישמש למכירות של הביטוחים. הדאטה של מקס ישמש להצעות שקשורות להשקעות וחיסכון. חברות הביטוח כבר מזמן לא מתעסקות רק בביטוח. למעשה, הביטוח הפך לעבודה "צדדית", העיקר הוא ניהול השקעות. אז דמיינו ערבוב שימושים – ניהול השקעות, ביטוח, כרטיסי אשראי והלוואות. האמת, מלהיב כי יש כאן סיכוי לתחרות אמיתית מול הבנקים.

אז כלל יכולה לחולל תחרות. ורבורג לא רצתה בכלל לחולל תחרות. היא סיפקה הלוואות יקרות, לצד הפקה ותפעול של פעילות כרטיסי האשראי. ואת כל זה היא עשתה כשלאומי (בעלת הבית הקודמת) ברקע – לאומי פרטנרס החזיקה בהחזקת מיעוט במקס.

כל זה היה ידוע וברור כבר לפני ארבע שנים, אבל אני רוצה לחזור ליום העסקה כדי להזכיר לכם להיות סקפטיים ולא להאמין באמונה עיוורת לשרי אוצר, לנגידי בנק ישראל ולמפקחים על הבנקים. זה היה נכון אז וזה מתמשך עד היום. בנק ישראל הפך להיות גוף שהתדמית מעניינת אותו יותר מהאמת, הוא עסוק בראיונות לתקשורת כדי להציג חזות ממלכתית ועטיפה מקצועית, אבל בפועל הוא לא מתפקד כבר תקופה ארוכה. הוא הפסיד לנו מעל 100 מיליארד שקל ברכישות מט"ח, הוא לא עומד ביעדי האינפלציה במשך שנים, הוא מקבל החלטות שגויות בשוק המשכנתאות שמייקרות את ההחזרים של הציבור, הוא הוריד את הריבית והיה האחראי הראשי לעליות מחירי הדירות, הוא מספר לנו שהוא מחולל תחרות בבנקים, אבל דואג שהבנקים יהיו רווחיים ויציבים. 

כשורבורג רכשה את לאומי קארד-מקס, הצגתי את העסקה כטובה לורבורג, אבל רעה לצרכנים. בבנק ישראל זעמו - "בנק ישראל מקדם בנחישות במקצועיות וביסודיות מגוון רחב של צעדים להגברת התחרות במערכת...מדובר בשינויים תשתיתיים - 'כביש 6 של התחרות', שהשפעתם כבר ניכרת בפועל והם ימשיכו להשפיע בשנים הקרובות.

"מכירת לאומי קארד על ידי בנק לאומי, אליה מתייחס מר עובדיה באופן ספציפי, הנה אחת מאבני הדרך העיקריות בישום רפורמת שטרום...על סמך סדרת הפגישות שהתקיימו עם הרוכשים טרם נחתמה העסקה, גובשה בפיקוח על הבנקים הערכה ראשונית שעל פיה תחת הבעלות החדשה תוכל לאומי קארד לתרום לקידום התחרות בשוק התשלומים ולהגברת התחרות גם בתחומי האשראי הקמעונאי, ושהידע והניסיון שהרוכשים מביאים מהעולם יסייעו לקידום תחום התשלומים בישראל.

"מר עובדיה סבור אחרת, והוא כמובן זכאי לדעתו, אם כי לא ברור על סמך מה זו גובשה....בנק ישראל פועל באופן מקצועי, יסודי, ונחוש, להגברת התחרות במערכת הפיננסית תוך שמירה על היציבות, כשטובת המשק הישראלי ואזרחי ישראל בטווח הארוך היא העיקרון היחיד שמנחה אותו. התוצאות מדברות וימשיכו לדבר בעד עצמן".

אתם מבינים – "כביש 6 של התחרות" והכי נורא: "על סמך פגישות שהתקיימו עם רוכשים..." על סמך פגישות עם הזאבים של וול סטריט, מקבלים הפקידים בבנק ישראל החלטות. לא נעים להגיד – עבדו עליהם, אבל מה אכפת להם, הרי מי שמשלם את המחיר זה הציבור.