"רמת החיים זינקה באופן מלאכותי. עכשיו היא יורדת, בצדק"

"מה שצריך לקרות עכשיו הוא תהליך של התאמה שבו חוזרים למציאות. כלומר רמת החיים הייתה גבוהה באופן מלאכותי בגלל הדפסת כסף, זה גרם לאנשים לתחושת עושר, לניפוח של מחירי דירות, ועל כל זה התבססה הצמיחה. זה לא יכול להמשיך. צריך תהליך של התכנסות שבו רמת החיים תחזור למקום האמיתי שלה". אומר ד"ר אביחי שניר מהאקדמית נתניה ואוניברסיטת בר אילן, בראיון לביזפורטל. "השאלה איך עושים את התהליך הזה? מהרגע שהבנקים המרכזיים הבינו את זה, הם אמרו שהתהליך הוא עליית ריבית - כדי לאותת לאנשים שהם לא יכולים להוציא כל כך הרבה, מחירי הנכסים גבוהים מדי, שהם לא יכולים לבנות על השווי הגבוה הזה, ולכן הם התחילו להעלות ריבית ולאותת לאנשים - תרגיעו. העניין הוא שזה קרה מאוחר מדי, היו צריכים לעשות את זה קודם ולהבין שרמת החיים לא יכולה להיות קודם. עכשיו כשמנסים לעשות את זה מאוחר מדי, אתה רואה ששוק ההון נופל".   -האינפלציה זה תשלום על חגיגת פיזור הכספים בקורונה? "במידה רבה כן. הממשלות הזרימו כסף לשוק, זה התבטא בהרבה דרכים 750 שקל לכל אזרח, פעמיים. בארה"ב זה היה צ'ק לכל אזרח. באנגליה כנ"ל. הזרמת הכסף חלק ממנה מומן על ידי חובות ומי שקנה את החובות האלה היו הבנקים המרכזיים. היום אסור לבנקים מרכזיים לממן ישירות ממשלות, אסור להן לתת הלוואה לממשלה, מהזיכרון שאיך זה יצר אינפלציה בשנות ה-70 וה-80. הבנקים המרכזיים עקפו את זה במה שנקרא 'הקלות כמותיות' - כלומר הם כבר לא קונים ישירות אג"חים מהממשלה, אבל כן קונים אג"חים מהציבור שהממשלה מכרה לו. אבל בסוף מי שמחזיק את האג"חים הממשלתיים האלה זה הבנק המרכזי. בקורונה זה הגיע לממדים עצומים, ומה שקרה זה שהממשלה חילקה כסף לאזרחים, מי שקנה את הכסף ומי שמימן את החוב הזה היה הבנק המרכזי. אם לא, היו מקבלים כאן אינפלציה. אם הדפסת כסף הייתה עובדת, היינו חיים בעולם נהדר וכל הזמן היו מדפיסים כסף כדי להעלות את רמת החיים, אבל אין דבר כזה, הדפסת כסף זה אינפלציה".   -איך האינפלציה התחילה להרים את הראש רק עכשיו? "בזמן הקורונה, כל עוד היא השתוללה, הצמיחה הייתה מאד מדוכאת. אנשים לא עבדו, אנשים פחדו, היכולת להוציא כסף הייתה מוגבלת כי היו תקועים בבית. ברגע שהקורונה השתחררה, אנשים שצברו את הכסף כי לא הוציאו אותו בקורונה, התחילו להוציא אותו על כל מיני דברים, ואז התחילו לראות כל מיני עליות מחירים - בהתחלה זה היה מורכב כמו למשל בתיירות. ולאט לאט זה התפשט. בנוסף, היציאה מהקורונה לא הייתה אחידה. לאנשים היה הרבה כסף לקנות, אז הרבה כסף רדף אחרי מוצרים, ומחירים התחילו לטוס מעלה. בהתחלה שהמחירים עלו, הבנקים המרכזיים לא רצו להפסיק את ההדפסה של הכסף כי הפחד שלהם היה שאם יעצרו את ההדפסה, שוק ההון ייפול. אז הם אמרו - המחירים עולים אך זה זמני, זה לא באמת אינפלציה, זה רק עליות מחירים. לא עצרו מספיק מהר, הביקושים המשיכו להישאר גבוהים, האינפלציה המשיכה לעלות, ואז נכנס פתאום רוסיה והפלישה לאוקראינה, והעלתה את המחירים עוד. ואז פתאום הבינו שצריכים להגיב. הם היו צריכים להגיב חצי שנה קודם". צפו בראיוןTV  .