השקעות קצרות טווח נטולות סיכון: מקמים, פקדונות או קרנות כספיות?

לפני כחודש הצבענו על כך שההשקעות קצרות הטווח נטולות הסיכון (יחסית) חוזרות להיות יותר אטרקטיביות עקב מגמת העלאת הריבית. דיברנו גם על כך שהתשואות צפויות להמשיך לטפס בחודשים הקרובים עם המשך מגמת העלאת הריבית של הבנקים המרכזיים, ושייתכן שעדיף בינתיים לחכות קצת בקרנות הכספיות ולהיכנס רק לאחר העלאות ריבית נוספות, שכן תיתכן עדיין עליית תשואה (וירידה בערך ניירות הערך הללו). בינתיים התחזיות הללו מתממשות.

מק"מ 613 שעתיד להיפדות ב-6 ליולי 2023 נתן אז 1.475% וכעת התשואה בו עומדת על 1.695%. מק"מ 513 שיפדה ב-3 למאי 2021, שאז נתן 1.225% כיום נותן תשואה של 1.624%. המק"מ הארוך ביותר כיום, שאז עוד לא נסחר בשוק, מק"מ 713 שייפדה ב-5 ביולי בשנה הבאה נותן תשואה לפידיון של 1.766%. נזכיר, שרק לפני מספר חודשים לא רב לא היה ניתן למצוא ני"ע לטווח קצר שנותן תשואה של יותר מ-1%.

המקבילה של המקמים היא אג"ח ממשלתית קצרה. סדרה 0723 שתיפרע בסוף יולי נתנה אז 1.573% מניבה כעת 1.778%. סדרה 1123 שתיפרע בסוף נובמבר בשנה הבאה נתנה אז 1.659% וכיום התשואה לפדיון באגרת זו מגיעה ל-1.803. אגרת החוב הראשונה (מבחינת טווח זמן עד הפרעון) שנותנת מעל 2% ריבית היא סדרה מספר 1024 שתיפדה רק בסוף אוקטובר 2024 והריבית בה עומדת על 2.036. ייתכן שבעוד חודשיים יהיו אגרות קצרות יותר שיחצו את רף ה-2%.  

האלטרנטיבה להשקעות סולידיות קצרות הן פקדונות הבנקים. לפני כחודש היה ניתן לקבל בבנקים בפקדונות לשנה בין 1.35% ל-1.5%. כיום ניתן להשיג בבנקים מעט יותר, בסביבות 1.6% עד 1.8%. התשואה נתונה למשא ומתן עם הבנקים וסכומים  גבוהים יותר יאפשרו תשואה טובה יותר. באפיק של הפקדונות בבנק ישנם יתרונות מסוימים בדמי הקניה והמכירה וחסרון מסויים בנזילות, שכן על מנת לקבל ריבית מעט גבוהה יותר יש לסגור את הכסף, וכן תשואות מעט נמוכות יותר כעת לעומת השקעה ישירה בני"ע סחירים.

• "יש לי מיליון שקל בפיקדון. כדאי לקנות בכסף דירה להשקעה?"
• תשואה של 5.4% בהשקעה סולידית ומגוונת - הכירו את מדד תל בונד שקלי

יחד עם זאת גם כעת ניתן לומר שייתכן שהמתנה של עוד חודש או חודשיים יאפשרו תשואה גבוהה אף יותר. כך כתבנו אז: "במידה שמגמת העלאת הריבית תימשך, כפי שקונצנזוס השוק מניח וכפי שקרוב לוודאי יקרה, הרי שכבר בחודש הבא הריבית על הפקדונות תהיה גבוהה יותר ועשויה להגיע ל-1.8% או יותר". לפי הערכת בנק פועלים גם בשתי הפגישות הבאות של בנק ישראל בחודשיים הקרובים יוחלט על העלאת ריבית של כחצי אחוז בכל פעם. כאמור, לא כל העלאת ריבית מתגלגלת ישירות למפקידים בבנקים, אך לפחות חלקה קרוב לוודאי יגיע, במיוחד עם התחרות מצד שוק אגרות החוב תמשך. 

תשואה של 1.8% בפק"מ (כפי שהערכנו אז), היא לא טרוויאלית גם כיום, כיון שהבנקים לא מעבירים את כל ההעלאה בריבית הרשמית לצרכנים, ורק לקוחות מסוימים אכן ישיגו אותה, אולם מה שכתבנו אז נכון גם היום. ייתכן שעוד חודשיים כבר ניתן יהיה לקבל תשואה של 1.8% - 1.9% ביתר קלות, וגם תשואה של מעל 2% בפקמים בתנאים מסוימים. גם באפיקים הסחירים ייתכן שנראה תשואות כאלה. 

>>> פיקדונות שקליים – איפה תקבלו את הריבית הגבוהה ביותר בהפקדה של עד מיליון שקל?

• עופר גלבוע וגיא רגב רוכשים שליטה בגאון אחזקות בעסקה של כ-38 מיליון שקל
• עוד בדרך? תפרון צופה שמכסי טראמפ יעניקו לה יתרון מול המתחרות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ייתכן אם כן שנעילת הכסף עכשיו לשנה תהיה פחות משתלמת בטווח זמן של שנה וחצי עד שנתיים. במידה והמשקיע סבור שבנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית גם בחודשים הבאים הרי שהוא יצפה לקבל ריבית גבוהה אף יותר בפקדונות או בני"ע הסחירים לטווח קצר, אם ימתין כחודשיים שלושה נוספים. ישנה דילמה, אם כן, האם לחכות כמה חודשים נוספים לריבית גבוהה יותר או לנעול כבר עכשיו את הכסף בפקדון. גם השקעה במקמים או אגרות חוב קצרות דומה למדי לנעילת הכסף בפקדון, כיון שעלויות הקניה והמכירה על פי רוב גבוהות מדי, ולא מאפשרות גמישות ואפשרות יציאה וכניסה להשקעות. 

כפי שכתבנו פעם שעברה, פתרון אפשרי לדילמה הזו הוא השקעה בקרנות הכספיות לתקופת הזמן קצרה של חודש עד שלושה חודשים שבהם יתברר מה הכיוון של בנק ישראל להמשך. קרנות הכספיות, שברובן אין עמלת קניה ומכירה, מאפשרות להנות מהתשואה ללא מס בפועל (כיון שהמס משולם רק על רווחים ריאלים ובסביבת אינפלציה של 4% אין רווחים ריאלים) והן נזילות ומדי יום נתן להוציא ולהכניס את הכסף ללא עלות. חשוב לשים לב שלא קונים קרנות בהם יש דמי הוספה (פער בין מחיר הקניה לבין מחיר המכירה) כמו הראל כספית נזילות או אנליסט כספית שקלית עם קונצרני, שאז דמי ההוספה יקחו חלק משמעותי מהרווח לתקופה הקצרה הזו, וכמובן שלא משתלם להזרים כספים לקרנות אלו לתקופות קצרות. 

התשובה, אם כן, תלויה בעיקר בהערכה של הלקוח לגבי המשך העלאות הריבית של בנק ישראל, ולגבי טווח ההשקעה שלו.