סחירות במניה - למה בעצם זה חשוב?

בשנה האחרונה גדלה הסחירות במניות מדד ת"א 35 ב-40% (אבל גם שם יש הבדלים גדולים בין המניות), אבל במניות הקטנות הסחירות ירדה. בפועל איכות 'עשיית השוק' בניירות הקטנים נמוכה ביחס לשוק. האם זה ניתן לשינוי?
 | 
telegram

בזמן שאנחנו רוכשים רכב אנחנו בודקים האם לרכב שנרצה יש "שוק", כלומר האם הרכב סחיר, האם מחיר השוק הוא מחיר המחירון, משך הזמן שייקח לנו למכור אותו והאם נפסיד במכירה אם נפנה למתווך או סוכנות ועוד שאלות הקשורות בסחירות ונזילות הרכב.

גם בפעולות קנייה ומכירה של ניירות ערך, הסחירות והנזילות מהוות מרכיב משמעותי. לסחירות ונזילות השפעה משמעותית על התמחור של נייר הערך, על התשואה שלו, על הקנס ביציאה או הנזלת ההשקעה. ואולם רבים מאתנו אינם בודקים באופן שיטתי את הנזילות של נייר הערך של החברה כקריטריון השקעה מרכזי.

סחירות במניה - מרכיב חשוב בסיכון בנייר הערך
בעזרת קריטריונים כמו מחזור יומי ממוצע, חציון המחזור, מרווח BID/ASK, כמות הניתנת לביצוע בתנאי מרווח מסוים, ניתן לבדוק את רמת הסחירות והנזילות של כל נייר ערך. על מנת שנוכל לענות לעצמנו על השאלה מהו סיכון הנזילות להשקעה שלי, עלינו לבחון את מרווח המחיר בו ניתן לקנות או למכור את הכמות הרצויה, את העומק שיש בספר הפקודות והאם כל פקודה שנכנסת גורמת לתנודה במחיר ולבסוף גם להבין  האם מחיר נייר הערך שבחרנו להשקיע בו, משקף את הערך של החברה.

כותרת ראשית

- כל הכותרות

מתחילת 2022 נרשם בבורסה בתל אביב גידול במחזורי המסחר בהשוואה למחזורי המסחר הממוצעים אשתקד, עם עלייה של כ-16%, ממחזור יומי ממוצע של כ-1.9 מיליארד שקל לכ-2.2 מיליארד שקל.

הסחירות במדד ת"א 35 גדלה, אבל במניות הקטנות דווקא ירדה 
פילוח של גידול מחזורי המסחר מתחילת 2022 לפי קבוצות המדדים, מראה שהסחירות איננה הומוגנית גם בתוך קבוצת המניות ה"דומות". כך, במניות של מדד ת"א-35, אשר רשמו עלייה של כ-40% במחזור המסחר היומי ומרכזות כמחצית מהמסחר בשוק המניות כולו, נמצא כי מחזור המסחר היומי הממוצע נע בין כ-5.5 מיליון שקל לבין כ-123 מיליון שקל למניה במדד, וחציון המחזור עומד על כ-19 מיליון שקל במדד.

המחזור במניות מדד ת"א-90 צמח בשיעור של כ-23%, זאת כאשר חציון המחזור במדד ת"א-90 נמוך יותר ועומד על כ-4 מיליון שקל, מה שמבטא פער גדול בין חציון הנזילות במדד ת"א-35 לנתון המקביל במדד ת"א-90.  

הנזילות המוגברת במניות הכלולות במדד ת"א-35 מוסברת בין השאר בפעילות המסחר בשוק הנגזרים השוקק, המגביר את הנזילות בנכס הבסיס ואיננו קיים לפי שעה בנגזרים על מדד ת"א-90.

העלייה בהיקפי המסחר דילגה על כ-450 מניות מחוץ למדד הדגל של בורסת ת"א והמחזור היומי במניות שאינן כלולות במדד ת"א-125 אפילו ירד. חציון המחזור היומי במניות האלו עמד על כ– 0.12 מיליון שקל והוא טעון שיפור גדול.

המחזור היומי הנמוך בחברות שאינן נכללות במדד ת"א-125 הוא על אף העובדה שבמחצית המניות שאינן כלולות במדד ת"א-125 פועלים עושי שוק. מדובר בגופים פיננסיים שתפקידם להגיש לבורסה פקודות קניה ומכירה, בו זמנית, כלומר לצטט, בהתאם למחויבות עושי השוק לגודל הפקודה, המרווח המירבי והיקף הפעילות במהלך יום המסחר. החברות הציבוריות, הן היוזמות של מינוי עושה השוק בניירות הערך שלהן, כשמרבית החברות אשר מעסיקות עושה שוק עושות זאת במטרה לעמוד בדרישות הפיזור של הבורסה, בכל האמור במספר המשקיעים המינימלי בחברה ולפיכך מסתפקות בעשיית שוק בסיסית אשר הינה בעלת תרומה שולית לסחירות ולנזילות. חברות רבות אינן מודעות דיין לעובדה כי המשקיעים בוחרים בניירות ערך עם סחירות גבוהה אשר מספקים ביצוע מיידי, חיסכון בעמלות ומזעור מידע אסימטרי, וכן נמנעים מלהיכנס להשקעה ולהיחשף לסיכון הנזילות בנייר הערך עם מחזורים דלילים.

בבורסה בת"א קיימים כללים של עשיית שוק עבור כל נייר ערך או קבוצת ניירות הערך הכוללים בין היתר את הכמות, המרווח והזמן הפטור מציטוט. כמו כן, הבורסה מבצעת ניטור ופיקוח על פעילות עושי השוק באמצעות מערכות בקרה ייעודיות שפיתחה, כולל הטלת קנסות על עושה שוק במקרה של אי עמידה במחויבויותיו ואף רשאית לבטל את האישור שנתנה לעושה השוק לפעול. בסוף כל חודש מופק דיווח חודשי עבור החברה הממנה את עושה השוק מטעמה.

כל חברה המחליטה על פעילות עשיית שוק בנייר הערך שלה, פונה ישירות לעושה השוק אותו היא מבקשת להפעיל ומסכמת איתו את התנאים הכוללים את הכמות המינימאלית, המרווח המירבי לביצוע עסקאות ואת התגמול החודשי. התנאים חייבים לעמוד בפרמטרים המינימליים אותן קבעה הבורסה.

במניות, אג"ח קונצרני וני"ע המירים מתקיימת עשיית שוק. על ידי שלושה עושי שוק המבצעים את הפעילות במעל ל-300 ניירות ערך, הכוללים את אי.בי.אי שירותי בורסה והשקעות, הפועל לכ-145 ניירות ערך, אקסלנס ניהול השקעות לכ-107 ניירות ערך ומיטב דש טרייד בע"מ לכ-86 ניירות ערך.  בעשיית שוק מהסוג הזה, החברות ממנות בדרך כלל את עושה השוק משיקולי קבלת הטבת פיזור בהנפקה, הימנעות ממסחר ברשימת דלי סחירות וכמובן מתוך ההבנה של חשיבות הסחירות הנזילות לניירות הערך של החברה.

לדוגמה, במניות של מדד הצמיחה, עושה השוק חייב לצטט במרווח המקסימאלי של עד 5%, ובשווי פקודה של לפחות 3,000 שקל. בפועל, מבדיקה שנערכה בבורסה, כלל השוק מציע את הכמות הזו במרווח ממוצע של כ-2.5% ובמרווח המקסימאלי של כ-5% וניתן להשיג כמויות גדולות הרבה יותר, בממוצע של כ-15,000 שקל. נתונים אלו מצביעים על איכות עשיית שוק ירודה יחסית לעומת נזילות השוק, ולכן הבורסה שמה את נושא הסחירות והנזילות בראש סדר העדיפויות ופועלת על מנת לבצע שינויים דרמטיים בכל הנוגע לכללים והתמריצים בעשיית שוק.

בשנה האחרונה, הבורסה השקיעה מאמץ לבניית תוכנית רב ממדית וממוקדת לשיפור הסחירות והנזילות בבורסה. הדבר הבולט ביותר הוא הידוק הקשר בין הסחירות והנזילות של נייר הערך לבין היכללותו במדדי הבורסה, זאת לצד הגברת התחרות בעשיית השוק ושידרוג תוכנית עשיית השוק, כך שתייצר ערך אמיתי הן לחברות הנסחרות והן למשקיעים.

 
הכותבת היא מנהלת מדור מסחר במחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך בת"א

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות