הרווח הפנומנלי של גיל אגמון = ההפסד שלכם

חברת דיפלומט ספגה אש גדולה בחודשים האחרונים. התוכנית הפופולארית הצינור בערוץ 13 העלתה אותה על המוקד. המגיש גיא לרר יחד עם המומחים (לצד מומחים בכאילו) ממש כעסו שהיא מעזה להעלות מחירים (יותר מדויק - מנסה להעלות מחירים). הבעיה היא שהתמונה בדיפלומט הרבה יותר מורכבת משאלת עליית המחירים שנדחתה. השאלה בדיפלומט היא אחרת לגמרי - לאן הולכים הרווחים? והנה התשובה:

כשמורידים את הרעש ואת הפופוליזם, מקבלים שדיפלומט היא חברה עם מרווחים סבירים:

רווח תפעולי של 3%-5% מהמכירות זה באמת לא ביג דיל. גם אם ננטרל את השכר העודף של ההנהלה (שנגדו צריך להיאבק יותר מכל), נקבל רווחיות כללית של עוד 1%. אז נכון, המחירים גבוהים, אבל אל תהרגו את השליח.

המיקוד של הצינור בדיפלומט הוא אומנם קל ונוח - יש לה מוצרים רבים, כולם משתמשים בהם, כולם מכירים אותם. אבל גם שטראוס ואסם הן חברות שכולם מכירים ומשתמשים במוצרים שלהן. יותר מאשר דיפלומט המתווכת (יבואנית של מוצרים) אחראית על יוקר המחיה, שטראוס היצרנית (מייצרת בעצמה את המוצרים) אחראית על המחירים:  

• השווי של אוטוטוקס צנח ב-65% ושחק את רווחי דלק רכב
• מידרוג מורידה את הדירוג של ורידיס אך האם יש אור בקצה המנהרה?

הקרטל רק מתחזק - ככה יבואני הרכב מגדילים רווחים על חשבון הציבור שטראוס, דיפלומט, הרשתות הקמעונאיות - כולם בשרשרת המזון לוקחים את הביס שלהם. אבל אף אחת מהחברות האלו לא מתקרבת ליבואניות הרכב שבחסות החוק, בחסות המדינה ואפילו בשותפות המדינה, גוזלות מהציבור כסף גדול. 

אתחיל בזה שההוצאות שלנו על רכב וחלפים עולות על 12% מסך ההוצאות - כך על פי הלמ"ס. אבל זה נתון קצת מבלף. לאלו שיש רכב ההוצאה הרבה יותר גבוהה. לאלו שנוסעים בתחבורה ציבורית, ההוצאה כמובן היא אפס. ההוצאה הזו כוללת את רכישת הרכב-שכירות-ליסינג וחלפים. אבל היא לא כוללת את המסביב. דלק, ביטוחים ועוד. בבתים עם רכב, יודעים שההוצאה על רכב היא מעל 20% מסך ההוצאות. 

ובמקום הגדול והחשוב הזה - אין דין ואין דיין. הפקרות. על פי מבקר המדינה, קרטל יבואני הרכב גוזל מאיתנו 1.2 מיליארד שקל בשנה:

זה חישוב נאיבי, זה בפועל גדול יותר, ואדגים זאת על חברה אחת - דלק רכב שפרסמה ביום חמישי דוחות כספיים למחצית הראשונה של השנה. דלק רכב של גיל אגמון היא פרת מזומנים כבר 25 שנים. היא היבואנית של מאזדה, פורד, BMW ועם השנים היא נכנסה לפעילויות נוספות - איכות הסביבה, התפלת מים ועוד. אם תרצו סוג של  גרינוושינג (מה זה גרינוושינג?)

• עופר גלבוע וגיא רגב רוכשים שליטה בגאון אחזקות בעסקה של כ-38 מיליון שקל
• עוד בדרך? תפרון צופה שמכסי טראמפ יעניקו לה יתרון מול המתחרות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אבל, מבחינת בעלי המניות זו כמובן חשיבה עסקית נכונה ומקדימה את זמנה - גיל אגמון לקח סיכון והתברר שהכיוון הצליח, הוא משיג תשואה לו ולבעלי המניות. דלק רכב הפכה לסוג של חברת החזקות (OPC, ורידיס, ובקרוב אינפיניה-נייר חדרה) כשכל העסקים האלו מומנו מרווחי מכירת המאזדות.

וכמה מרוויחים על מאזדות? הנה הנתונים של המחצית הראשונה:

אלו נתונים לא נעימים לציבור הרחב. הם מאוד נעימים לבעלי המניות. דלק רכב לא מנפנפת בנתונים האלו, היא מסתתרת. היא אחת מהחברות הגדולות הנסחרות היחידות שלא מתקשרת למערכת ביזפורטל מדי רבעון כדי שנפרסם את דוחותיה. אגמון צודק. אין לו צורך ביח"צ, זה יחזור אליו כבומרנג. הוא מרוויח רווח מגזרי-תפעולי של 591 מיליון שקל על הכנסות של 2.36 מיליארד שקל במחצית שנה, עדיף לשמור את זה בשושו.

רווח מגזרי זה דומה-קרוב לרווח תפעולי. המשמעות היא שהרווח התפעולי בתחום יבוא הרכב הוא 591 מיליון שקל. נתקדם לרווחיות - כמה מרוויחים באחוזים? לא תאמינו - 25%. על כל רכב שנמכר מרוויחים תפעולית 25%. תפעולית, רק להזכיר, זה אחרי הוצאות תפעוליות - מכירה, שיווק, משכורות, וכו'. זה ממש קרוב לשורה התחתונה, מסים אולי מימון, ומגיעים לשורה התחתונה. 

כדי להבין עד כמה הרווחיות התפעולית הזו גבוהה נחזור לדיפלומט. עכשיו תקבלו פרופורציות - היא מרוויחה 3%, נניח 5%, נניח אפילו בהגזמה 7%. זה לא כוחות מול דלק רכב והמאזדות. עזבו את דיפלומט, לכו על הגדולה - שטראוס. מספרים מאוד יפים - 10% בשנה שעברה (בלי רווחי חברות מוחזקות), השנה זה ירד. אבל איפה שטראוס ואיפה דלק רכב, איפה הקוטג', השוקולדים, ואיפה המאזדה?

חכו, זה עוד לא הסוף. הרווחיות של שטראוס היא אמיתית, הרווחיות של מאזדה מוטה כלפי מטה. מה שאנחנו רואים - ה-25%, זה עוד נמוך לעומת הרווחיות האמיתית.

מה הכוונה? חברות הרכב הן שותפות של המדינה. אולי זו הסיבה, אגב, שהמדינה לא לוחצת אותן לקיר ומכריחה אותן להוריד מחירים או לחילופין מייצרת תחרות אמיתית בשוק. חברות הרכב משלמות למדינה מסי קנייה ומכס בסכומי עתק.

מה זה סכומי עתק? הנה הסבר מהדוחות השנתיים (2021) של דלק רכב עצמה - "מיסים - בארץ קיימים מיסי קנייה ומכס על יבוא מרבית כלי הרכב הפרטיים בשיעור מצטבר של כ-100% מסך עלות כלי הרכב. שיעור המס הנ"ל הינו מהגבוהים בעולם...".

את המשך המשפט אתם לא הייתם רוצים לקרוא, זה היה מאוד מרגיז אתכם. דלק מתלוננת על המסים הגבוהים, אבל המסים הגבוהים הם הסיבה שדלק רכב מרוויחה כל כך הרבה. כשאתם קונים מאזדה חדשה ב-150 אלף שקל, אתם מאשימים את המדינה, את המסים הגבוהים. דלק רכב מתחבאת מאחורי המדינה. כאשר אתם חושבים שחברות הרכב מרוויחות, רובכם סבור שזה 10%-15% (שזה מה שהיה עד לא מזמן). ואז אתם אומרים - "נו, בסדר, זה רווח נורמלי, וחוץ מזה, מה לעשות, אני רוצה את המאזדה".

אין לכם אפשרות לקנות מאחר, אין כאן תחרות. ואתם חושבים שזו רווחיות ראויה לחברה. אבל. בתוך ה-150 אלף שקל שאתם משלמים על המאזדה, יש כאמור תשלום ישיר למדינה של 75 אלף שקל, כך שדלק רכב מוכרת לכם את המאזדה ב-75 אלף שקל נטו. ועל ה-75 אלף שקל נטו היא מרוויחה 37.5 אלף שקל שזה 50%!!

זאת רווחיות של הייטק, לא סתם הייטק, זו רווחיות של חברות סייבר חזקות גדולות, תפתחו את הדוחות של צ'ק פוינט, זה לא רחוק מזה. 

אז בחסות המדינה וגם בחסות החשבונאות שמאפשרת הצגה כזו, דלק רכב מצליחה לקחת ביס ענק ולדאוג שיהיה לנו יקר. היא לא מרוויחה 10%-15% כפי שהיה בעבר, היא גם לא מרוויחה 25% כפי שהדוחות מראים, היא מרוויחה 50%.

הין היפני נופל, המחירים עולים דלק רכב מדווחת בדוחות הכספיים על השינוי בשער הין. היא משלמת בין יפני ומוכרת בשקלים. כאשר הין יורד זה כמובן טוב לה. הין נופל בשנים האחרונות מול השקל: הנתונים האלו לקוחים מדוחות דלק רכב והם מספרים שהין היפני ירד ב-11% מתחילת השנה וב-25% ויותר בשלוש-ארבע השנים האחרונות. האם אתם רואים את זה במחירי המאזדות? התשובה היא לא. בדלק רכב לא חושבים שצריך לשתף את הציבור ברווחים. אם זה היה הפוך, והין היה עולה, אני די בטוח  שהחברה היתה משתפת אתכם באופן מלא בהפסדים.

ולסיום, נחזור לדוח המבקר. הוא מדבר על רווח עודף ממוצע של 1.2 מיליארד שקל בשנה לקרטל יבואני הרכב. אם הרווחיות של דלק רכב היתה נורמלית, אפילו גבוהה - 10%, הרי שרק אצלה יש רווח עודף שנתי של לפחות 700 מיליון שקל. וזה עוד בלי תחום החלפים. הרווח העודף של הקרטל כולו הוא אפילו כפול מהערכת המבקר. הרווח העודף הזה, כך אפילו התבטא המבקר ששומר רוב הזמן על ממלכתיות - הוא ההפסד של הציבור.