האיום הגדול על השווקים - עליית הריבית לא תוריד אינפלציה. ההיפך
מי שרוצה להבין מדוע נגיד הבנק המרכזי האמריקאי (הפד), ג'רום פאוול, היה צריך להודיע דווקא עכשיו שהוא מתכוון להילחם באינפלציה בכל הכוח, גם אם זה אומר שעליות הריבית יפגעו בצרכנים ובפירמות בארה"ב, צריך לזכור מושג חשוב שלא הרבה מכירים: האריתמטיקה הלא נעימה של מדיניות מוניטרית.
את המושג הזה טבעו שני כלכלנים, תומאס סרג'נט וניל וולאס ב-1981. בפד יש מספיק אנשים שקראו את המאמר שלהם, והם מבינים שכשארה"ב נמצאת עם חובות בהיקף של כ-120 אחוזי תוצר והנשיא מודיע על שורה של צעדים שכל אחד מהם עולה מאות מיליארדים, כולל מחיקת חובות למיליוני אמריקאים שלקחו הלוואות סטודנטים, אז הפד חייב לעשות משהו עכשיו, אחרת לכל בחירה שהוא לא יעשה תהיה אותה תוצאה: עוד אינפלציה.
האריתמטיקה הלא נעימה מבוססת על ההנחה של ציפיות רציונאליות. כלומר, שלפחות בממוצע, השחקנים בשוק מבינים את הכוחות שפועלים על הכלכלה, והם יודעים לצפות את ההשפעות שלהם. לכן, לכל פעולה שמבצע שחקן אחד, השחקנים האחרים בשוק יגיבו עוד לפני שהפעולה משפיעה על הכלכלה. משום כך, לעתים אי אפשר לצפות את ההשפעה של פעולות של ממשלה או בנק מרכזי על סמך העבר, מכיוון שההשפעה בפועל היא תוצאה לא של מה שהיה בעבר, אלא של הציפיות לגבי מה שיהיה בעתיד.
- כל הכותרות
הקורס של זיו סגל, המנתח הטכני של ביזפורטל מתחיל בשבוע הבא – שני שיעורים חינם! בלי התחייבות. כנסו כאן לפרטים מלאים ולקבוצת הווטסאפ לעדכונים שוטפים
הציפיות הרציונאליות מביאות לכך שכשהממשלה מגדילה את החובות שלה מעבר לנקודה מסוימת, הציבור מצפה שלבנק המרכזי לא תהיה ברירה. כדי לאפשר לממשלה להמשיך לתפקד למרות החוב הגדול, הבנק המרכזי חייב לשמור את הריבית נמוכה, מה שאומר שהבנק חייב להמשיך להגדיל את כמות הכסף בשוק. זה אומר שברגע שהממשלה מגדילה את החוב שלה מעבר לנקודה מסוימת, הציבור מצפה שהחוב יוביל לאינפלציה, מכיוון שלא חשוב עד כמה האינפלציה תעלה, הבנק המרכזי יהיה חייב להזרים לשוק כסף כדי שהממשלה לא תפשוט רגל.
למעשה, במצב הזה, אם הבנק המרכזי ינסה להעלות את הריבית כדי להילחם באינפלציה, הוא לא יאט את האינפלציה. להפך, הוא רק יגרום לאינפלציה להאיץ עוד. הסיבה היא פשוטה: כשהחוב הממשלתי גדול והבנק המרכזי דוחף את הריבית כלפי מעלה, ההוצאות של הממשלה על החוב גדלות. אם הממשלה לא מוכנה להקטין את החובות שלה, זה אומר שהיא צריכה לגייס עוד כסף. כלומר, ניסיון של הבנק המרכזי להעלות את הריבית מוביל לגידול בחוב הממשלתי, ואז הבנק המרכזי עומד בפני דילמה: או שהוא יגדיל את כמות הכסף במשק כדי לאפשר לממשלה לשלם את החובות (ובדרך יוריד את הריבית), או שהוא יוביל את הממשלה לחדלות פירעון.
אם במקביל לעליית הריבית, הממשל יגדיל את הגירעון מ-120% (ל-140%), אז ניתן לצפות שהאינפלציה תתפרץ גם אם הפד יעלה את הריבית בעוד כמה אחוזים. כדי לשלוט באינפלציה, הפד צריך שהממשל ישמור את הגירעון פחות או יותר מאוזן. אחרת הריבית היא בומרנג קטלני.
כלומר, כשהאריתמטיקה הלא נעימה מתחילה לעבוד, לבנק המרכזי יש שתי אופציות: לשמור את הריבית נמוכה ולאפשר לאינפלציה לעלות, או להעלות את הריבית ולהסתכן בכך שהאינפלציה תאיץ אפילו יותר.
לתומאס סרג'נט ויוסף זעירא יש מאמר מעניין שמראה איך האינפלציה הגדולה בישראל, שהגיעה בשיאה ללמעלה מ-400 אחוזים ב-1985, יכולה להיות מוסברת בתהליך מהסוג הזה. ברגע שהחוב הממשלתי עבר נקודה מסוימת, הציבור הבין את המשמעות, המחירים קפצו למעלה, והאינפלציה יצאה משליטה. לא מעט אינפלציות משמעותיות אחרות בהיסטוריה, כולל זאת של ארה"ב בשנות ה-1970, יכולות גם כן להיות מוסברות על ידי אריתמטיקה לא נעימה.
אז כשפאוול ראה כיצד הנשיא מכריז על חבילה אחרי חבילה של הוצאות בהיקפים של מאות מיליוני מיליארדים, היה לו ברור שאם הוא רוצה להישאר בחלק הנעים של האריתמטיקה, הוא חייב לאותת לממשל שהוא לא מתכוון לשחק את המשחק. פאוול מנסה לאותת לממשל שאם הממשל חושב שהוא יכול לזכות באהדה ציבורית בזכות הוצאות כספים ללא גבולות, הבנק המרכזי יפעל כדי להכניס את המשק למיתון. זה איתות לממשל, שמטרתו להניע את הממשל מלהוציא עוד כספים בזמן הקרוב.
אז אם שוק ההון נופל בגלל שהמשקיעים חוששים שהריבית תעלה, הוא נופל מהסיבה הלא נכונה. האיום האמיתי הוא לא שהריבית תעלה. האיום האמיתי הוא שהחוב של הממשלה יעלה עד לנקודה שבה הריבית תהיה חייבת להיות נמוכה, האינפלציה תשתולל, והדרך היחידה לעצור אותה תהיה קיצוצים כואבים מאוד, שיקרו רק כשממש, אבל ממש, לא תהיה ברירה.
ד"ר אביחי שניר
המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
21.הפקידים שולטיםאא 14/09/2022 08:21הגב לתגובה זו0 0כשהאינפלציה עולה, החוב של ארהב נשחק. השאלה היא איך ארהב מתכוונת לשלם את החוב. החוב הוא בעיקר למחזיקים זרים, אין בעיה להדפיס ולתת להם. ואם המטבע יפול, עוד יותר טוב, ארהב תהיה יותר אטרקטיבית להשקעה זרהסגור
-
20.מעבר לנקודה מסוימתהחביב 01/09/2022 10:48הגב לתגובה זו0 0השאלה היא מה היא אותה נקודה, שממנה החוב יגרום לאינפלציה.סגור
-
19.תודה רבההחביב 01/09/2022 10:41הגב לתגובה זו1 0כיף לקרוא "מדי פעם" מישהו שלא כותב מהפוזיציה...סגור
-
18.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 01/09/2022 07:36הגב לתגובה זו2 0סגור
-
17.הבטחות תרום בחירותלמדפיסים הידד 30/08/2022 16:46הגב לתגובה זו0 1חלוקת כסף שאף אחד לא זוכר אבל אחר כך כוולם מצטערים.סגור
- טען עוד
-
16.דבר והיפוכומעניין מה דעתם של כלכלנים ומומחים , מעלים ריבית על 30/08/2022 16:11הגב לתגובה זו0 1מעניין מה דעתם של כלכלנים ומומחים , מעלים ריבית על מנת לעודד אינפלציה על מנת לעצור את הוצאות הממשלהסגור
-
15.תודה (ל"ת)אנונימי 30/08/2022 16:07הגב לתגובה זו0 1סגור
-
14.הרבה יותר פשוטלרון 30/08/2022 14:08הגב לתגובה זו1 1עיסקת חבילה משקית פותרת אינפלציה=ישראל שנות השמונים כדוגמאסגור
-
13.אין מספיק תוצר לכל האנשים בעולם (ל"ת)משוואה פשוטה 30/08/2022 13:47הגב לתגובה זו1 0סגור
-
פתאום אין מספיק תוצר?בחייךיוגב 31/08/2022 16:29הגב לתגובה זו1 0היית כבר באיזה שוק בארץ ,ואין סחורה? גם בארצות אחרות אותו דברסגור
-
12.דר'? (ל"ת)דר ? 30/08/2022 12:46הגב לתגובה זו4 0סגור
-
11.ניתוח מעולה של המצב לאשורו ! (ל"ת)יובל נשיא 30/08/2022 12:43הגב לתגובה זו6 5סגור
-
10.זה נכון ברמה של אינפלציה דו ספרתיתנ.ש. 30/08/2022 12:32הגב לתגובה זו3 0שבה בעצם האינפלציה מזינה את עצמה. וזה לא בהכרח מגובה חוב אלא יותר מגובה של אינפלציה מסוימת. פשוט בתקופה שעשו את זה היה מתאם גבוה בין שיעור חוב לאינפלציה. אבל חשוב לזכור ארה"ב אמורה לשלם בשנה הקרובה רק 750 מיליארד דולר רק כריבית על החוב הקיים. וזה אומר שאכן יש מגבלה בגובה הריבית שהם יכולים להרשות לעצמם.סגור
-
9.גם ילן ופאוול מתואמים וגם המחנק כלפי הציבור ולא הממשלג'סי לייומור 30/08/2022 12:01הגב לתגובה זו2 0גם ילן ופאוול מתואמים וגם המחנק כלפי כל הלווים בעולם ולא כלפי הממשל שרק להם מדפיסים, . בהתחלה הדפיסו בשביל MBS וכל מיני חובות לא של הממשלסגור
-
8.חוב תוצר ארה"ב 137.2% (2021). ומה עם מאזן הפד (M0)?דר' דום 30/08/2022 11:49הגב לתגובה זו16 2עליית ריבית לא תעבוד פשוט משום שצריך לשרוף את המאזן, מה שיקרה החל מספטמבר בקצב 95 מיליארד בחודש. קצב נמוך שלא יעזור לאינפלציה, אבל בהחלט ימוטט את כל מי שהתמנף מעבר לפופיק כשהפד הדפיס 120 מיליארד בחודש עד מרץ השנה.סגור
-
ספטמבר המר אמרו כותרות בעיתון (ל"ת)אמת 30/08/2022 12:02הגב לתגובה זו7 2סגור
-
7.לאביחייובל 30/08/2022 11:38הגב לתגובה זו1 0אתה רק לט אומרמשהנגיד לא קובע את האינפלציה לפי ההיתיקרויות כי אם לפי שיקולים פוליטיים אז ניאה אותך קורא את המחשבות של האוצר וכותב לנו מה יעשוסגור
-
6.שלום ריבית, להתראות נדל"ן (ל"ת)כלכלן 30/08/2022 11:29הגב לתגובה זו6 3סגור
-
5.מי יודעלא משנה 30/08/2022 11:28הגב לתגובה זו4 0בסרט זאב מוול סטרית אמרו : אולי רק כמה אנשים בעולם יודעים מה קורה בשוק ההון. אף אחד לא ממש יודע.סגור
-
4.בקיצור האינפלציה זה מהדפסת הכסף של כתום הפאה השטני (ל"ת)פושט הרגל הנאלח 30/08/2022 11:24הגב לתגובה זו3 4סגור
-
לא הבנת כלוםפופטיץ 30/08/2022 14:57הגב לתגובה זו2 0ההדפסה בארהב היא מ2010סגור
-
3.נקודת המפנהדרור 30/08/2022 11:21הגב לתגובה זו3 0השאלה היא מהי רמת החוב הממשלתי שבה יש צורך להוריד את הריבית? הכותב לא התייחס לתוצר עצמו. כעל שהתוצר במשוואה יגדל, יחס החוב יפחת. ולכן האריתמטיקה שתוארה כאן לא התייחסה לעובדה זו. המסקנה: כשהתוצר גדל, הריבית יכולה לעלות בלי לגרום לזעזועים בשווקים. מצב של איזון.סגור
-
2.התעייפנו כבר מול כל התיאוריות של " המבינים בכלכלה "...מישהו 30/08/2022 11:21הגב לתגובה זו9 2רק בגללכם השווקים לא מתפקדים כמו שצריך... תסתמו והכל יהיה בסדר..סגור
-
1.המדפסת עובדת וארה:ב קובעת את כמות הכסף בעולם ובנוסף כןלא רלוונטי לארה"ב 30/08/2022 11:11הגב לתגובה זו3 0כן יתחיל קיצוץ בהזרמה בקרוב למרות האישור לעידוד אנרגיה ירוקה שהוא נדבך חשוב לעתיד האנפלציה בעתיד. תלוי למה מדפיסים וזה דווקא לטובה.סגור
