למה וילק ממהרת להירשם בנאסד"ק?

חברת וילק 9.47%  (לשעבר ביומילק) זינקה היום (חמישי) ב-6%, אחרי שדיווחה על כוונתה להירשם בבורסת הנאסד"ק. וילק רוצה, ואולי מתיימרת, להצליח לגייס 15 מיליון דולר במהלך ההנפקה בנאסד"ק. החברה נסחרת בישראל לפי שווי של 95 מיליון שקל, כלומר מדובר על גיוס של 50% משווי החברה. כדי לעקוף חלק מהבעיות ולנסות להציג למשקיעים שלא מדובר על דילול שלהם, וילק מתכוונת להנפיק בנאסד"ק את חברת הבת ביומילק, שאיתה התמזגה לפני שנתיים. את הדרך שעושה כעת וילק כבר עשו (וגם התרסקו) אייסקיור מדיקל (כאן), ברנמילר (כאן), ננו דיימנשן (כאן) וגם מיטק (כאן), של אריק קאופמן וירון קייזר, שני בעלי מניות בוילק. לא בטוח שוילק תתרסק, מהסיבה הפשוטה שלא בטוח שיש לה לאן ליפול. אם כי גם שווי של 100 מיליון שקל עוד יכול להתברר כגבוה מדי. כך למשל קרה לסייברוואן 0% - שנאלצה לחתוך שוב ושוב את השווי כדי להצליח לגייס.   אבל למה צריך את כל הבלאגן הזה של רישום בנאסד"ק של חברה שעדיין נמצאת בחיתוליה, ומדוע צריך את כל הפרוצדורה של הנפקת חברת הבת? כי וילק היא לא חברה רווחית, או אפילו חברה שנמצאת בדרך להציג משהו. היא חברת מו"פ קטנטנה בתחום הפוד-טק שרוצה לפתח טכנולוגיה ליצור במעבדה של חלב בקר וחלב אם. רעיון נחמד שייתכן שיצליח וייתכן שלא. בינתיים החברה כבר דיווחה כבר מספר דיווחים על התקדמויות שונות לפיהם נמצאה "אינדיקציה למציאת רכיבי חלב באמצעות מערכות החברה" וגם "הצליחה לבטא במעבדה חלבון חלב אם" וכי היא רוצה להגיע מתישהו ל"מוצג מוגמר – יוגורט שיכיל שומן מתורבת" שיהיה "שומן חלב פרה שמקורו מתרבית תאים ללא שימוש בבעלי חיים", אבל כדי לנסות להגשים את החלום הזה צריך קודם כל לשרוד. וילק בינתיים רושמת הערת "עסק חי" – כלומר, רואי החשבון שלה לא בטוחים שהיא מסוגלת לשרוד 12 חודשים קדימה. יש לה מזומנים בהיקף של 11.7 מיליון שקל בלבד, והיא שרפה בחצי השנה האחרונה מזומנים מפעילות שוטפת בהיקף של 7.2 מיליון שקל, כך שללא הזרמות וגיוסים היא אולי יכולה לשרוד אולי עד סוף השנה הנוכחית.   בקיצור – וילק נמצאת בבעיית מזומנים והיא צריכה דחוף כסף. אז מה יותר נוח מאשר למצוא משקיעים חדשים מעבר לים ולנסות למכור להם את החלום? חלום שאולי יצליח ואולי לא. בתחום הפוד-טק מנסים להמציא היום כל מה שאפשר, כמו למשל בשר מתורבת, דבש מתורבת, בשר במדפסות תלת מימד, ביצים שלא הוטלו על ידי תרנגולות ועוד. מבחינת שמות של חברות ישראליות שנסחרות בבורסה יש לא מעט: סבוריט, שותפות ביומיט פוד יהש, שותפות מיליונים פוד יהש, מיטק שהייתה בישראל ועברה לוול סטריט, ביו דבש, וגם וילק.   ישראל מדורגת שנייה בעולם במספר חברות הסטארט-אפ בתחום הפוד-טק. זה בעיקר אומר לכם שיש המון מיזמים ישראליים כאלה, שרובם צפויים כמובן להיכשל. אבל אם כל הדברים האלה כרגע נמצאים על השולחן אז למה בעצם לא גם חלב במעבדה? לחלום תמיד אפשר. וילק (לשעבר ביומילק) חולמת. כמו האחרות, היא חברת מו"פ שנמצאת בשלבי פיתוח ראשוניים, אבל לכו תדעו, זה עוד יכול להצליח דווקא לה.   המניות הללו הן מניות רכבת הרים בסיכון גבוה. או אם תרצו: הימורים. יום עסל יום בסל. בשנת 2021 מניות הפודטק הישראליות קרסו בעשרות אחוזים, בחצי החודש הראשון של ינואר 2022 הן זינקו בעשרות אחוזים – אבל רק כדי להתרסק מאז שוב בעשרות אחוזים. מניית וילק עצמה למשל, נסחרת כעת במחיר של 1.8 שקל למניה, ושווי שוק של 94 מיליון שקל, אחרי שניזקה היום ב-6%. אבל האמת היא שהתשואה על המניה גרועה, והיא התרסקה מאז תחילת השנה ב-41%.   המנהלים מרוויחים תגמול שהוא 25% מההפסד השנתי של החברה עוד מעניין לציין אגב, שוילק מוציאה 8.5 מיליון שקל בחצי שנה על מחקר ופיתוח והוצאות הנהלה וכלליות. תגידו, אוקי. למה זה מעניין? כי האמת היא שחצי מההוצאות הן בכלל לא על מחקר ופיתוח אלא על שכר של ההנהלה. כן, החברה בעצם לוקחת את הכסף שיש בקופה – ובעיקר מחלקת אותו לעצמה. כך ב-2021 לקח המנכ"ל תומר אייזן תגמול שנתי של 1.76 מיליון שקל, סמנכ"ל הפיתוח העסקי נתניאל בן שמחון קיבל תגמול של 1.19 מיליון שקל, והבעלים של מיטק – אריק קאופמן וירון קייזר שילשלו כל אחד לכיסם 300 אלף שקל, על 'דמי ייעוץ'. בשורה התחתונה – המנהלים בחברה קיבלו תגמול כולל של 3.6 מיליון שקל, 25% מההפסד השנתי של החברה (בנטרול הוצאות רישום למסחר).   בוילק לא משקיעים מוסדיים. הם לא מתקרבים לחברה הזו. אבל 74% ממניותיה של החברה נמצאים בידי הציבור. אנשים רגילים שהחליטו להשקיע בה ובינתיים ספגו הפסדים כבדים על השקעתם. יכול להיות שהם ידעו למה הם נכנסים, אבל לא בטוח שהם היו רוצים לשלם להנהלת החברה כל כך הרבה כסף כאחוז מהוצאות החברה, בשביל כל כך מעט תוצאות. הנה שכר המנהלים:   הנה גרף מניית החברה: