משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות ...

ישראל נחשבה במשך שנים למדינת עולם שלישי בכל הקשור לעודף בירוקרטיה ורגולציה. כמה עולם שלישי? בשנת 2014 היא דורגה במדד הנטל הרגולטורי העולמי במקום ה-116, הלא מכובד, בעולם (מתוך כ-200 מדינות). מאז המיקום השתפר משמעותית וקפץ ל-46. כן, המדינה מנסה להתקדם למאה ה-21 בכל מה שקשור להקלה בבירוקרטיה (למשל: דיגיטיזציה, אפשרות לבצע פעולות מול משרדי הממשלה דרך האינטרנט, במקום הגעה פיזית, או מתן אפשרות להעביר מסמכים במייל במקום בפקס). וזה משפיע על המיקום לטובה, וזה בהחלט חשוב כמובן.

אבל רגולציה ובירוקרטיה זה לא אותו דבר. צריך להקל על ביצוע פעולות מול השירות הממשלתי וצריך גם להסיר פיקוח מיותר, שרק מקשה על הציבור. הממשלות האחרונות גם מקדמות את 'רשות הרגולציה' - גוף שמטרתו להביא לשיפור הפיקוח הממשלתי באמצעות יצירת נהלים שייאלצו את משרדי הממשלה להסביר מדוע בכלל צריך את הרגולציה החדשה שהם מתכוונים להשית על הציבור, כלומר שהם יצטרכו להסביר מדוע הרגולציה החדשה נדרשת. אז הממשלה אמנם מתלבטת אלו סמכויות לתת לו (החלטה ואכיפה או רק 'חובת התייעצות'). אבל זה צעד מבורך. הממשלה האחרונה פעלה גם להקלה על עסקים קטנים וגם זה בהחלט מבורך.

המדינה רוצה להקים עוד גוף מפקח על הבנקים - למה בעצם?
וזה מביא אותנו למאבק ארוך השנים בין האוצר ובין בנק ישראל - במשרד האוצר רוצים להקים עוד רשות פיקוח על הבנקים, כדי לעודד תחרות. אחד יהיה 'המפקח על הבנקים' והשני יהיה 'המפקח על התחרות'. אחד אמור לדאוג שהם לא יקרסו במשבר הפיננסי הגדול הבא, והשני יפקח בכל הקשור להוראות של תחרות. ההסבר באוצר הוא שבנק ישראל מפקח על יציבות הבנקים, כלומר שלא יקרסו, אבל פחות מעניינת אותו והוא פחות קידם תחרות בין הבנקים. לראייה: לא הוקם פה בנק חדש עשרות שנים (וכעת הוקם הבנק הדיגיטלי וואן זירו) והתחרות בתחום הבנקאות בישראל היא עלובה. בסופו של דבר - כל הבנקים עושים את אותו דבר, ונותנים את אותו שירות, אבל במחירים הרבה יותר גבוהים מאשר בעולם. אין בישראל באמת תחרות על הלקוח.

כעת נדמה שבנק ישראל כבר לא מתנגד לכך כבעבר והוועדה לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל אולי תצליח להביא לשני גופי פיקוח על הבנקים. רגע, אז מקימים רשות פיקוח חדשה כדי לפקח פחות? אתם יודעים, עוד משרדים זה אומר עוד תפקידים, עוד ג'ובים, עוד כסף שצריך לשלם לאנשים. אבל השאלה הבסיסית היא האם עוד פיקוח בכלל יועיל למשהו? האם עוד פיקוח יכול להפחית פיקוח? האם עוד פיקוח לא אומר בסופו של דבר עוד מריבות, סכסוכים, מאבקי כח, כיפופי ידיים, עוד רגולציה ובירוקרטיה רעה, כמיטב השירות הציבורי - זה שהביא את ישראל לאותו דירוג גרוע במדדים העולמיים? 

בשורה התחתונה, לא בטוח שעוד רשות לפיקוח על הבנקים זה מה שיביא לתחרות בין הבנקים. אם רוצים תחרות צריך לפעול באמת להגברת התחרות - להוריד חסמים, לאפשר גם לגופים קטנים יותר להפוך לבנקים, להקל במקום להקשות.

ורק נזכיר - כבר היום יש לא מעט רשויות: יש את רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, רשות ניירות ערך, רשות התחרות ועוד. אז סביר להניח שנראה מיזוג כלשהו בין הרשויות הללו כחלק מאותו תהליך של הקמת הרגולטור החדש (ומה לגבי קרנות הפנסיה? אלה יישארו מחוץ לפיקוח החדש?). אבל האם באמת צריך כל כך הרבה מפקחים? האם לא עדיף גוף אחד מתכלל שכולם יודעים לדבר איתו ולעבוד איתו, גוף שיוציא את כל ההוראות הרלוונטיות, ובעיקר - לא יקשה? אנחנו כבר מדמיינים את הוויכוח בין שני גופי הפיקוח, כאשר החלטה של אחד תסתור את ההחלטה של השני ואז מה? אה, כמובן - תוקם וועדה נוספת כדי לפתור את הפלונטר בין המפקחים השונים...

תגובת משרד האוצר: "הוועדה לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל, בראשות מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב מקיימת ישיבות וטרם התגבשו החלטות".