ערימת מטבעות חיסכון כסף שקל אג"ח
צילום: Istock
השוק הסולידי

אג"ח קוקו - מה זה והאם הן הכלי להגנה מפני אינפלציה?

התשואות של אגרות החוב מסוג קוקו של הבנקים יכולות להיות מעניינות בתקופה הנוכחית במיוחד בהינתן שהן צמודות למדד ומספקות ריבית ריאלית
נתן טגי | (5)
נושאים בכתבה אגח

אגרות חוב הן מכשיר ההשקעה הגדול ביותר בבורסה, יותר משוק המניות. הן פחות מלהיבות ממניות שיורדות ועולות בשיעורים חדים, אבל הן המכשיר הכי חשוב בתיקי ההשקעות שלכם - בקרנות נאמנות, בגמל ובפנסיה. 

גיוס בעזרת חוב (אגרות חוב) הוא דרך של בעלי השליטה שלא לדלל אותם ואת יתר בעלי המניות (גיוס של הון מדלל אותם) והוא נועד לייצר רווחים. המשוואה פשוטה - מגייסים בריבית מסוימת , לוקחים את הכסף ומשיגים עליו תשואה גבוהה מהריבית הזו. השיטה הזו מבטיחה רווחים גדולים ותשואה שעולה על ההון העצמי. 

החוב המונפק נושא ריבית שתלויה בסיכון ובזמן - סיכון שהחוב לא ישולם והזמן עד לתשלום. ככל שהסיכון גדול יותר וקיים חשש שיכולת החזר נפגעת, התשואה האפקטיבית על האג"ח תעלה (מחיר אגרות החוב יירד), וההיפך – ככל שהביטחון בחברה גדול יותר, הסיכון קטן יותר, הריבית תרד (אגרות החוב יעלו). מחיר אגרות החוב תלוי בפרמטרים נוספים, גם נתוני מאקרו בעיקר הריבית והאינפלציה. 

בשנה האחרונה על רקע עליית הריבית, התשואה על ההשקעות הסולידיות עלתה, אבל בהינתן המדד-האינפלציה היא עדיין נמוכה ואפילו מבטאת ריבית ריאלית שלילית (חשבתם שתשואה סולידית של 3%-4% זה נהדר? תחשבו שוב).

אחת הדרכים להגן על הכסף בתקופה של אינפלציה היא השקעה באגרות חוב צמודות למדד, אבל גם הן לא יעזרו - אגרות החוב המדורגות גבוה (סיכון נמוך) לטווח הקצר מספקות תשואה ריאלית שלילית. אז מה עושים? או שמגדילים את הסיכון ובוחרים גם אגרות חוב מסוכנות יותר ואז התשואה תהיה בהתאם גבוהה יותר או-ו שמסתכלים גם על אג"ח קוקו. מדובר באג"ח של הבנקים שמספק תשואה גבוהה יותר מאג"ח רגיל, אבל נתחיל במה זה בעצם אג"ח קוקו?

מה זה קוקו?

אג"ח קוקו (CoCo Bonds – "Contingnet Convertible Bond") הוא מכשיר חוב של הבנקים שבמצבים מסוימים (חריגים-קיצוניים) יכול להיתפס-להיחשב כהון, כלומר הבנקים יכולים לדרוש המרתו להון (בתנאי המרה שעלולים פגוע במחזיקי החוב). כלומר, זה מוצר היברידי עם מרכיב של הון ולא חוב רגיל, לא אגרת חוב רגילה. זו אגרת חוב שבמצב של משב גדול, חדלות פירעון של הבנק, היא לא מתנהלת כמו אגרת חוב רגילה, אלא היא קרובה יותר למניה (ואז הסיכון גדול וההפסד יכול להיות מאוד משמעותי), ואילו במצב רגיל, היא אג"ח לכל דבר (אם סיכון מוגבל).

> לערוץ האג"ח של ביזפורטל >

איך מתמחרים אגרת חוב כזו? אג"ח קוקו מסוכן יותר מאגרת החוב, ולכן התשואה האפקטיבית בו תהיה גבוהה יותר. לבנקים המקומיים יש שורה של גיוסי אג"ח קוקו. זה הפך להיות מכשיר מאוד פופולארי לגיוסי חוב וזה מאפשר למשקיעים לגוון את תיק ההשקעות שלהן  עם מוצר שמאפשר להם לשמור על ערך הכסף וגם לקבל תשואה. אם הם ישקיעו באגרות חוב "רגילות" של הבנקים התשואה כאמור תהיה נמוכה יותר ותבטא אפילו ריבית ריאלית שלילית. בקוקו יש ריבית ריאלית חיובית, רק צריך לזכור - אין מתנות חנם. יש כאן סיכון. הסיכון נראה רחוק, לא ממשי. מצב של חששות גדולים מקריסה של בנקים, איבוד הון גדול, אלא שמצבים כאלו התרחשו - בעיקר במשבר הסאבפריים בארה"ב בסוף 2008.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ועדיין זה יכול להיות מעניין, הנה הנתונים על אגרות החוב קוקו שנסחרים בבורסה המקומית:

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ZZ 13/09/2022 10:25
    הגב לתגובה זו
    ראשית חשוב להבין שיש קוקו שאכן נפגעים כשיש להם שינוי קופון או מחקיה חלקית ואכן חלק הופכים להון מניות אבל חלק ממש נמחק זה לא הכל אותו דבר שנית זה פשוט מאוד המדינה העבירה את החילוץ לבנקים ממנה למוסדיים שזה בעצם אלינו לקופות גמל אז אל תתלהב מידי שלישית מחיר אופציית הפוט שם עדיין לא מספיק יקר ורביעית אל תהיהי ככ יהיר להון של הבנקים עם הנדלן יורד מעל 30 אחוז...וכול הכבוד לבנק ישראל שגם מנע מהצעירים ריבית משתנה כשצריך גם העביר אותם למשתנה כשלא צריך וגם הכריח אותם לקנות דירה במקום שכ"ד מפוקח לתווך ארוך, דירה זו השקעה לא חובה להחזיק אם אין לך הון מספק
  • 4.
    מבין2 13/09/2022 10:17
    הגב לתגובה זו
    כמובן שהייתרון של האג"ח במקרה של חדלות פירעון הוא בקדימות לחלוקת הנכסים-שהמזימה הזאת לוקחת.
  • 3.
    איפה יש באתר ביזפורטל נתונים על אגח קוקו (ל"ת)
    משקיע 13/09/2022 10:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רק משוגעים ישקיעו באג"ח (קוקו) (ל"ת)
    גג 13/09/2022 09:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    8 13/09/2022 09:26
    הגב לתגובה זו
    עקב אכילס הוא שהיא צמודה למדד הפייק של הלמ״ס.
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.68%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ארז עוזיר

לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל

העסקה, בהיקף של כ־460–500 מיליון שקל, תאפשר לנופר אנרגיה שבשליטת עופר ינאי להיכנס לייצור חשמל קונבנציונלי באמצעות אחזקת אלומיי בתחנת הכוח דוראד

אדיר בן עמי |

חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה , שבשליטת איש העסקים עופר ינאי, נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל. לפי הדיווחים, היקף העסקה מוערך בכ־460–500 מיליון שקל, והיא משקפת לאלומיי שווי של כ־1 מיליארד שקל, פרמיה מתונה ביחס לשווי השוק של החברה בבורסה.

העסקה צפויה להתבצע באמצעות רכישת מניותיהם של בעלי השליטה הנוכחיים באלומיי: שלמה נחמה, רני פרידריך וענת רפאל, אלמנתו של חמי רפאל המנוח. שלושת השותפים מחזיקים יחד בכ־45.9% ממניות אלומיי, ומנסים זה כשנתיים למצוא רוכש לאחזקה. נופר, שפועלת מאז הקמתה כמעט אך ורק בתחום האנרגיה המתחדשת, רואה במהלך רכישה אסטרטגית שמאפשרת לה כניסה מהירה לתחום ייצור החשמל הקונבנציונלי. זאת, על רקע העלייה בביקוש לחשמל בישראל והסביבה הרגולטורית התומכת בהרחבת כושר הייצור.


הנכס המרכזי של אלומיי

הנכס המרכזי של אלומיי הוא אחזקתה בתחנת הכוח דוראד, תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל, הממוקמת מדרום לאשקלון. אלומיי מחזיקה, בשרשור, בכ־17% ממניות דוראד, וביחד עם קבוצת לוזון מדובר באחזקה משמעותית בגוף המייצר כ־850 מגה־וואט חשמל. בנוסף לדוראד, לאלומיי פעילות רחבה גם בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה מחזיקה מתקנים סולאריים פעילים ובייזום בישראל, ארה״ב ומספר מדינות באירופה, ובהן איטליה, ספרד והולנד. בישראל היא שותפה גם בפרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, הנמצא בשלבי הקמה.

מבחינה פיננסית, אלומיי אינה מציגה בשלב זה רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של כ־20.1 מיליון אירו וסיימה בהפסד נקי של כ־1.6 מיליון אירו. בחברה ייחסו את הגידול בהכנסות לחיבור מתקנים סולאריים חדשים באיטליה.


תקופה סוערת בנופר

אלומיי נסחרת כעת לפי שווי של מיליארד שקל, בעוד נופר נסחרת כיום לפי שווי של כמעט 4 מיליארד שקל. הרכישה מגיעה לאחר תקופה סוערת בנופר, שכללה עזיבת המנכ״לים המשותפים ומכירת מניותיהם. בעקבות זאת, חיזק ינאי את שליטתו בחברה, בין היתר באמצעות הקמת חברה משותפת עם לאומי פרטנרס, שאליה הועברו רוב מניותיו בנופר.