אג"ח קוקו - מה זה והאם הן הכלי להגנה מפני אינפלציה?
אגרות חוב הן מכשיר ההשקעה הגדול ביותר בבורסה, יותר משוק המניות. הן פחות מלהיבות ממניות שיורדות ועולות בשיעורים חדים, אבל הן המכשיר הכי חשוב בתיקי ההשקעות שלכם - בקרנות נאמנות, בגמל ובפנסיה.
גיוס בעזרת חוב (אגרות חוב) הוא דרך של בעלי השליטה שלא לדלל אותם ואת יתר בעלי המניות (גיוס של הון מדלל אותם) והוא נועד לייצר רווחים. המשוואה פשוטה - מגייסים בריבית מסוימת , לוקחים את הכסף ומשיגים עליו תשואה גבוהה מהריבית הזו. השיטה הזו מבטיחה רווחים גדולים ותשואה שעולה על ההון העצמי.
החוב המונפק נושא ריבית שתלויה בסיכון ובזמן - סיכון שהחוב לא ישולם והזמן עד לתשלום. ככל שהסיכון גדול יותר וקיים חשש שיכולת החזר נפגעת, התשואה האפקטיבית על האג"ח תעלה (מחיר אגרות החוב יירד), וההיפך – ככל שהביטחון בחברה גדול יותר, הסיכון קטן יותר, הריבית תרד (אגרות החוב יעלו). מחיר אגרות החוב תלוי בפרמטרים נוספים, גם נתוני מאקרו בעיקר הריבית והאינפלציה.
בשנה האחרונה על רקע עליית הריבית, התשואה על ההשקעות הסולידיות עלתה, אבל בהינתן המדד-האינפלציה היא עדיין נמוכה ואפילו מבטאת ריבית ריאלית שלילית (חשבתם שתשואה סולידית של 3%-4% זה נהדר? תחשבו שוב).
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת הדרכים להגן על הכסף בתקופה של אינפלציה היא השקעה באגרות חוב צמודות למדד, אבל גם הן לא יעזרו - אגרות החוב המדורגות גבוה (סיכון נמוך) לטווח הקצר מספקות תשואה ריאלית שלילית. אז מה עושים? או שמגדילים את הסיכון ובוחרים גם אגרות חוב מסוכנות יותר ואז התשואה תהיה בהתאם גבוהה יותר או-ו שמסתכלים גם על אג"ח קוקו. מדובר באג"ח של הבנקים שמספק תשואה גבוהה יותר מאג"ח רגיל, אבל נתחיל במה זה בעצם אג"ח קוקו?
מה זה קוקו?
אג"ח קוקו (CoCo Bonds – "Contingnet Convertible Bond") הוא מכשיר חוב של הבנקים שבמצבים מסוימים (חריגים-קיצוניים) יכול להיתפס-להיחשב כהון, כלומר הבנקים יכולים לדרוש המרתו להון (בתנאי המרה שעלולים פגוע במחזיקי החוב). כלומר, זה מוצר היברידי עם מרכיב של הון ולא חוב רגיל, לא אגרת חוב רגילה. זו אגרת חוב שבמצב של משב גדול, חדלות פירעון של הבנק, היא לא מתנהלת כמו אגרת חוב רגילה, אלא היא קרובה יותר למניה (ואז הסיכון גדול וההפסד יכול להיות מאוד משמעותי), ואילו במצב רגיל, היא אג"ח לכל דבר (אם סיכון מוגבל).
איך מתמחרים אגרת חוב כזו? אג"ח קוקו מסוכן יותר מאגרת החוב, ולכן התשואה האפקטיבית בו תהיה גבוהה יותר. לבנקים המקומיים יש שורה של גיוסי אג"ח קוקו. זה הפך להיות מכשיר מאוד פופולארי לגיוסי חוב וזה מאפשר למשקיעים לגוון את תיק ההשקעות שלהן עם מוצר שמאפשר להם לשמור על ערך הכסף וגם לקבל תשואה. אם הם ישקיעו באגרות חוב "רגילות" של הבנקים התשואה כאמור תהיה נמוכה יותר ותבטא אפילו ריבית ריאלית שלילית. בקוקו יש ריבית ריאלית חיובית, רק צריך לזכור - אין מתנות חנם. יש כאן סיכון. הסיכון נראה רחוק, לא ממשי. מצב של חששות גדולים מקריסה של בנקים, איבוד הון גדול, אלא שמצבים כאלו התרחשו - בעיקר במשבר הסאבפריים בארה"ב בסוף 2008.
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
ועדיין זה יכול להיות מעניין, הנה הנתונים על אגרות החוב קוקו שנסחרים בבורסה המקומית:
- 5.ZZ 13/09/2022 10:25הגב לתגובה זוראשית חשוב להבין שיש קוקו שאכן נפגעים כשיש להם שינוי קופון או מחקיה חלקית ואכן חלק הופכים להון מניות אבל חלק ממש נמחק זה לא הכל אותו דבר שנית זה פשוט מאוד המדינה העבירה את החילוץ לבנקים ממנה למוסדיים שזה בעצם אלינו לקופות גמל אז אל תתלהב מידי שלישית מחיר אופציית הפוט שם עדיין לא מספיק יקר ורביעית אל תהיהי ככ יהיר להון של הבנקים עם הנדלן יורד מעל 30 אחוז...וכול הכבוד לבנק ישראל שגם מנע מהצעירים ריבית משתנה כשצריך גם העביר אותם למשתנה כשלא צריך וגם הכריח אותם לקנות דירה במקום שכ"ד מפוקח לתווך ארוך, דירה זו השקעה לא חובה להחזיק אם אין לך הון מספק
- 4.מבין2 13/09/2022 10:17הגב לתגובה זוכמובן שהייתרון של האג"ח במקרה של חדלות פירעון הוא בקדימות לחלוקת הנכסים-שהמזימה הזאת לוקחת.
- 3.איפה יש באתר ביזפורטל נתונים על אגח קוקו (ל"ת)משקיע 13/09/2022 10:02הגב לתגובה זו
- 2.רק משוגעים ישקיעו באג"ח (קוקו) (ל"ת)גג 13/09/2022 09:29הגב לתגובה זו
- 1.8 13/09/2022 09:26הגב לתגובה זועקב אכילס הוא שהיא צמודה למדד הפייק של הלמ״ס.

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
