ערימת מטבעות חיסכון כסף שקל אג"ח
צילום: Istock
השוק הסולידי

אג"ח קוקו - מה זה והאם הן הכלי להגנה מפני אינפלציה?

התשואות של אגרות החוב מסוג קוקו של הבנקים יכולות להיות מעניינות בתקופה הנוכחית במיוחד בהינתן שהן צמודות למדד ומספקות ריבית ריאלית
נתן טגי | (5)
נושאים בכתבה אגח

אגרות חוב הן מכשיר ההשקעה הגדול ביותר בבורסה, יותר משוק המניות. הן פחות מלהיבות ממניות שיורדות ועולות בשיעורים חדים, אבל הן המכשיר הכי חשוב בתיקי ההשקעות שלכם - בקרנות נאמנות, בגמל ובפנסיה. 

גיוס בעזרת חוב (אגרות חוב) הוא דרך של בעלי השליטה שלא לדלל אותם ואת יתר בעלי המניות (גיוס של הון מדלל אותם) והוא נועד לייצר רווחים. המשוואה פשוטה - מגייסים בריבית מסוימת , לוקחים את הכסף ומשיגים עליו תשואה גבוהה מהריבית הזו. השיטה הזו מבטיחה רווחים גדולים ותשואה שעולה על ההון העצמי. 

החוב המונפק נושא ריבית שתלויה בסיכון ובזמן - סיכון שהחוב לא ישולם והזמן עד לתשלום. ככל שהסיכון גדול יותר וקיים חשש שיכולת החזר נפגעת, התשואה האפקטיבית על האג"ח תעלה (מחיר אגרות החוב יירד), וההיפך – ככל שהביטחון בחברה גדול יותר, הסיכון קטן יותר, הריבית תרד (אגרות החוב יעלו). מחיר אגרות החוב תלוי בפרמטרים נוספים, גם נתוני מאקרו בעיקר הריבית והאינפלציה. 

בשנה האחרונה על רקע עליית הריבית, התשואה על ההשקעות הסולידיות עלתה, אבל בהינתן המדד-האינפלציה היא עדיין נמוכה ואפילו מבטאת ריבית ריאלית שלילית (חשבתם שתשואה סולידית של 3%-4% זה נהדר? תחשבו שוב).

אחת הדרכים להגן על הכסף בתקופה של אינפלציה היא השקעה באגרות חוב צמודות למדד, אבל גם הן לא יעזרו - אגרות החוב המדורגות גבוה (סיכון נמוך) לטווח הקצר מספקות תשואה ריאלית שלילית. אז מה עושים? או שמגדילים את הסיכון ובוחרים גם אגרות חוב מסוכנות יותר ואז התשואה תהיה בהתאם גבוהה יותר או-ו שמסתכלים גם על אג"ח קוקו. מדובר באג"ח של הבנקים שמספק תשואה גבוהה יותר מאג"ח רגיל, אבל נתחיל במה זה בעצם אג"ח קוקו?

מה זה קוקו?

אג"ח קוקו (CoCo Bonds – "Contingnet Convertible Bond") הוא מכשיר חוב של הבנקים שבמצבים מסוימים (חריגים-קיצוניים) יכול להיתפס-להיחשב כהון, כלומר הבנקים יכולים לדרוש המרתו להון (בתנאי המרה שעלולים פגוע במחזיקי החוב). כלומר, זה מוצר היברידי עם מרכיב של הון ולא חוב רגיל, לא אגרת חוב רגילה. זו אגרת חוב שבמצב של משב גדול, חדלות פירעון של הבנק, היא לא מתנהלת כמו אגרת חוב רגילה, אלא היא קרובה יותר למניה (ואז הסיכון גדול וההפסד יכול להיות מאוד משמעותי), ואילו במצב רגיל, היא אג"ח לכל דבר (אם סיכון מוגבל).

> לערוץ האג"ח של ביזפורטל >

איך מתמחרים אגרת חוב כזו? אג"ח קוקו מסוכן יותר מאגרת החוב, ולכן התשואה האפקטיבית בו תהיה גבוהה יותר. לבנקים המקומיים יש שורה של גיוסי אג"ח קוקו. זה הפך להיות מכשיר מאוד פופולארי לגיוסי חוב וזה מאפשר למשקיעים לגוון את תיק ההשקעות שלהן  עם מוצר שמאפשר להם לשמור על ערך הכסף וגם לקבל תשואה. אם הם ישקיעו באגרות חוב "רגילות" של הבנקים התשואה כאמור תהיה נמוכה יותר ותבטא אפילו ריבית ריאלית שלילית. בקוקו יש ריבית ריאלית חיובית, רק צריך לזכור - אין מתנות חנם. יש כאן סיכון. הסיכון נראה רחוק, לא ממשי. מצב של חששות גדולים מקריסה של בנקים, איבוד הון גדול, אלא שמצבים כאלו התרחשו - בעיקר במשבר הסאבפריים בארה"ב בסוף 2008.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ועדיין זה יכול להיות מעניין, הנה הנתונים על אגרות החוב קוקו שנסחרים בבורסה המקומית:

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ZZ 13/09/2022 10:25
    הגב לתגובה זו
    ראשית חשוב להבין שיש קוקו שאכן נפגעים כשיש להם שינוי קופון או מחקיה חלקית ואכן חלק הופכים להון מניות אבל חלק ממש נמחק זה לא הכל אותו דבר שנית זה פשוט מאוד המדינה העבירה את החילוץ לבנקים ממנה למוסדיים שזה בעצם אלינו לקופות גמל אז אל תתלהב מידי שלישית מחיר אופציית הפוט שם עדיין לא מספיק יקר ורביעית אל תהיהי ככ יהיר להון של הבנקים עם הנדלן יורד מעל 30 אחוז...וכול הכבוד לבנק ישראל שגם מנע מהצעירים ריבית משתנה כשצריך גם העביר אותם למשתנה כשלא צריך וגם הכריח אותם לקנות דירה במקום שכ"ד מפוקח לתווך ארוך, דירה זו השקעה לא חובה להחזיק אם אין לך הון מספק
  • 4.
    מבין2 13/09/2022 10:17
    הגב לתגובה זו
    כמובן שהייתרון של האג"ח במקרה של חדלות פירעון הוא בקדימות לחלוקת הנכסים-שהמזימה הזאת לוקחת.
  • 3.
    איפה יש באתר ביזפורטל נתונים על אגח קוקו (ל"ת)
    משקיע 13/09/2022 10:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רק משוגעים ישקיעו באג"ח (קוקו) (ל"ת)
    גג 13/09/2022 09:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    8 13/09/2022 09:26
    הגב לתגובה זו
    עקב אכילס הוא שהיא צמודה למדד הפייק של הלמ״ס.
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיההדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיה

מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים

היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"

רן קידר |

 מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45%  הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה  (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".

בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס. על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.

בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.

לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של 2.3%-3.3%. הבטי המימון.

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?