האם באמת האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית מאשר בעולם?
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון העלה את הריבית בשיעור מתון יחסית של חצי אחוז, בגבול התחתון של ציפיות השוק. כנראה שהבנק המרכזי, בצעדיו לקרר את האינפלציה, אינו רואה בעליית מדרגה של האינפלציה בישראל את אותה רמת איום שבאה לידי ביטוי בנאומו האחרון של ג'רום פאוול, יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי (הפד'). מדד המחירים לצרכן האחרון בארה"ב הראה עליה שנתית של 7.7% בעוד שהמדד המקביל הישראלי עלה "רק" ב -5.1%. האם באמת שיעור האינפלציה הישראלי מתון בהרבה מזה שבארה"ב או בריטניה? ננסח את השאלה אחרת – האם ניתן להשוות את המדד הישראלי למדד האמריקאי?
לשאלה זו יש חשיבות, כי משתתפי השוק בישראל עשויים לקבל את הרושם, א. שהמשבר העולמי, שניכר לאחרונה בעולם המתפתח כולו, חולף על פני ישראל, דהיינו כאן זה כמעט ולא יקרה. ב. יהיו לחצים מופחתים על מעצבי מדיניות בישראל לנקוט בצעדים פחות דרסטיים מאלו שננקטו בארצות אחרות (העלאת ריבית מתונה למשל).
שני אספקטים מפריעים להשוואה אמתית בין שיעורי האינפלציה של שתי המדינות: 1. הרכב המדד 2. מהות המוצרים הנכנסת בכל קטגוריה.
- כל הכותרות
כבר בהשוואה בין מרכיבי המדד ניכר ההבדל הגדול שעשוי להסביר את הפער בחלקו. הטבלה הבאה מראה את ההבדלים:
בואו נעשה חישוב תיאורטי (אמנם לא מדויק לחלוטין אך די בו כדי להמחיש את הנושא) מה היה המדד הישראלי לו המרכיבים היו לפי הסל האמריקאי. למשל, מדד הדיור היה תורם לאינפלציה הישראלית לעלות מ-5.1% ל-5.4% בקירוב. מדד שרותי הרפואה היה מעלה את שיעור האינפלציה מ-5.4% ל-5.6%. סעיף התחבורה, חינוך ורפואה המסובסדים בחלקם, אינם משפיעים כמעט על המדד הישראלי בעוד שהשפעתם על המדד האמריקאי מהותית. בסופו של דבר, אנחנו עשויים להגיע למדד אינפלציה בישראל שאינו שונה בהרבה מזו שבארה"ב.
הבעיה השנייה בשוני חריפה יותר, שכן בתוך כל קטגוריה, הגדרת המוצרים בסל שונה. מדד המחירים לצרכן בישראל מנכה מסל התצרוכת מיסים ישירים הכוללים בטוח לאומי שהוא סעיף מרכזי במדד האמריקאי תחת שירותי בריאות. סעיף זה אינו משפיע על המדד הישראלי אך השפיע מהותית על המדד האמריקאי. הסל הישראלי הוריד בתחילת 2021 את משקלם של המרכיבים הבאים: נסיעות לחו"ל, אירוח בבתי מלון וצימרים, ארוחות במסעדות ובבתי קפה, דלק לכלי רכב ונסיעה בתחבורה ציבורית, סעיפים שלגביהם שיעור העלייה במדד האמריקאי ניכר. בסל הישראלי בוצעה התאמת קורונה כבר בתחילת 2021 ולא ברור אם היא בוטלה.
לסיכום, התחושה שכאן זה שונה, עלולה להיות מטעה.
אם באמת האינפלציה האמתית בישראל גבוהה מזו הבאה לידי ביטוי במדד המחירים, יש לכך מספר משמעויות: ה"חייבים" שחובם צמוד מדד (רוכשי דירות דרך משכנתאות ומנפיקי אגרות חוב) נהנים משיעור עליית ערך חובם בשיעור הנמוך מזה האמיתי. רובנו, לעומת זאת, מאבדים מכוח הקניה יותר מאשר שיעור פיצוי אפשרי שיבוא לידי ביטוי בהצמדת השכר במשק למדד המחירים בפועל.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
22.אם האיפלציה היתה רק 5% ויטמינצ'יק היה עולה בערך 13 ש"חאמיר 24/11/2022 14:47הגב לתגובה זו0 0בפועל זה כבר מעל 20 ש"ח. המדד זה השקר הכי גדול וגם הכי נורא. אבל יש לו עוד אספקט שלא דובר בכתבה וזה שזה גורם לתמ"ג להיות גבוה ממה שהוא באמת. כי מהתמ"ג הגולמי מפחיתים את האינפלציה, ואם זו תהיה גבוהה יותר ( כפי שהיא בפועל ) הצמיחה כבר מזמן הייתה בתחום השלילי. אז בשקר של הלמ"ס הם מרוויחים פעמיים, לא רק לגרום לאינפלציה להיראות נמוכה אלא לתמ"ג להיראות גבוה. וכל זה בזמן שאזרחי ישראל מתמודדים עם מטבע שמאבד כח קניה בקצב מסחרר.סגור
-
תמ"ג ריאליעומר עזריה 25/11/2022 15:18הגב לתגובה זו0 0אתה מתכוון לתמ"ג ריאלי? כי הוא לא מושפע מהאינפלציהסגור
-
21.כמו אצל הגששים הכול בכאילואהרון 24/11/2022 10:24הגב לתגובה זו1 0אפשר לתת משקל עוד יותר נמוך לרכיבים שמעלים את המדד ואז יתברר שאנחנו חיים בגן עדן . אבל הסירוס יחזור אלינו כבומרנג .סגור
-
20.אף אחד לא אשם חוץ מ....רוסלן 24/11/2022 01:47הגב לתגובה זו1 0יש לנו כלכלה סגורה. רק מסיבה זו השפעת המשבר העולמי מתבטאת במידה פחותה. שם מסתיימות החדשות הטובות. בגלל הכלכלה הסגורה (מיסים גבוהים מאוד על יבוא) יש לנו מחירים גבוהים מאוד לסחורות בהתחלה. לדוגמה: המכוניות שלנו יקרות ב-100-140% מאשר באמריקה; המכסים על מוצרי מזון בסיסיים כמו בשר, גבינה, חמאה, נעים בין 150 ל-250% בשל הלובי החזק מאוד של היצרן החקלאי. בנזין יקר פי 2.5 מאשר באמריקה. כמובן שאפשר לדבר על הגנה על היצרן המקומי, אבל לא במקרה של מחירי רכב (אנחנו לא מייצרים בכלל) או בנזין. רק מס מדינה טורף. לכן, אפילו עליית מחירים של 5.1% היא הרבה. דוגמה מעניינת נוספת: הין היפני ירד ב-35% בשנה האחרונה, אבל האם זה השפיע איכשהו על מחירי המכוניות שיוצרו ביפן ??? את ההבדל הזה לוקחים יבואני מונופול בחסות המדינה. אינפלציה 5.1% ממחיר גבוהב צריך להחפילסגור
-
19.צריך לפרסם את הכתבה בעולםארני 23/11/2022 19:19הגב לתגובה זו0 0כבר יחולל פלאים לחשוף את בשקר ולהכריח להעלות ריבית.סגור
- טען עוד
-
18.די כבר לשקר את הציבורגיגסי 23/11/2022 17:46הגב לתגובה זו2 0כל יום אתה שומע על העלאת מחירים במקום אחר החשמל מתייקר השבוע ב 10% זו הפעם השניה השנה, הדלק עלה, המזון מטורף כולם כאן מעלים מחיר יוניליוור דיפלומט, תנובה . אבל המדד רק הוא לא עולה.סגור
-
17.ישראבלוף במיטבוגיגסי 23/11/2022 17:39הגב לתגובה זו5 0בכל מקום בעולם שאנו מסתובבים אנו רואים ונדהמים מהעושק שאנו חווים בישראל בכל מקום. בין אם אנו נכנסים לסופר וצורכים מזון טואלטיקה וכד' ובין עם רוכשים מוצרי חשמל וריהוט ובין אם יוצרים לבית מלון בים האדום. הכל כאן יקר בטירוף. אבל במדד מתברר בישאל בלוף שלא כל כך יקר אצלנו "מצבנו לעומת אירופה טוב" מזמרים לנו מעל לכל במה. בטח טוב , כשלא מכניסים סעיפים כמו חשמל דלק למכוניות ורק חצי מעלות הדיור למדד. איזה יופי של פטנט לא נכניס למדד את המרכיבים שהי תורמים לאינפלציה ואז נכריז מעל כל במה שאצלנו האנפלציה מתונה לעומת שאר העולם. עליבות לשמה תוצרת מדינת ישראל.סגור
-
16.בישראבלוף משקרים אותנואיתי 23/11/2022 16:58הגב לתגובה זו4 0ואנחנו בולעים. המדד האמיתי אפילו בלי הדיור, הוא לפחות פי 2 ממה שמדווח בכזב. אם מכניסים את האינפלציה המטורפת במחירי הנכסים ב14 שנים האחרונות אז בכלל אללה ירחם..סגור
-
15.אנליזה שגויה מיסודהדודי 23/11/2022 15:38הגב לתגובה זו2 12האינפלציה בעולם נובעת במידה רבה מהמלחמה באוקראינה, ובהתאם תרומת רכיב האנרגיה גבוהה מאוד. בישראל, לעומת זאת, שאינה תלויה בייבוא גז, התרומה של הרכיב שולית, ורוב האינפלציה מקורה בשוק המקומי, ולא בייבוא.סגור
-
14.כל מי שחי כאן חווה אינפלציה של 15% השנה, המדד טועה (ל"ת)יהודה 23/11/2022 14:25הגב לתגובה זו15 0סגור
-
13.המדידה התחילה מאוחר יותרראול 23/11/2022 13:36הגב לתגובה זו2 0ישראל באינפלציה מ2007 אבל התחלנו למדוד אותה מפרוץ המגיפה, האינפלציה נמוכה עכשיו זה בגלל שהיא התחילה הרבה קודםסגור
-
12.שקר חזירי הנדלן והאינפלציה הסמויהאנונימי 23/11/2022 13:11הגב לתגובה זו6 1מחירי נדלן עלו ביותר מ100 אחוז בשנה וחצי האחרונות. ולא ב20 אחוז כמו שטוענים אנשים זורקים מחירים כאילו אין ערך לכסף. לזה קוראים אינפלציה סמויהסגור
-
פניה למבקר המדינהחיים 23/11/2022 18:04הגב לתגובה זו4 0שכרם של מאות אלפי גמלאים צמוד למדד לכל יש יד מכוונת כדי להציג מדדים נמוכיםסגור
-
11.בלוףאחד שיודע 23/11/2022 12:56הגב לתגובה זו1 5כתבה שכולה בלוף אחד גדול בישראל 70 אחוז מהאנשים גרים בדירה בבעלותם בשונה מארהב בישראל יש ביטות בריאות ממלכתי דרך אגב - אפשר ליצור סעיף אנרגיה במדד גם בישראל עם קצת מאמץסגור
-
10.זה היופיאזרח 23/11/2022 12:42הגב לתגובה זו8 0מכניסים לך עמלות ואגרות ומלא מיסים עקיפים עם וזלין שלא תרגישסגור
-
9.בלוף המדדאסף 23/11/2022 12:12הגב לתגובה זו6 0צריך להוסיף את שיטת החישוב המעוותת של סעיף הדיור במדד. מעבר לפער שבישראל סעיף הדיור מהווה 24.7% ובארה"ב 37.16%, בישראל 90% מהסעיף מתייחס לשוכרים שנמצאים תחת חוזה שעבורם כמובן המחיר לא השתנה. רק 10% מתוך ה-24.7% הנ"ל מתייחס לשוכרים שמחדשים חוזה או לשוכרים חדשים.סגור
-
8.כל התאמה של המדד צריכה להיות שקופהאריק 23/11/2022 12:05הגב לתגובה זו4 0אם יש שינוי יש צורך בהמשך פרסום של המדד בחישוב הקודם, כך המדד יהיה שקוף וניתן יהיה לנתח איך שינוי המדד משפיע על המדד עצמו.סגור
-
7.ההשואה אינה במקומהלא רלבנטי 23/11/2022 11:53הגב לתגובה זו1 1מאחר ומבנה ההוצאות בישראל וארה"ב שונה. כך למשל ההוצאה על רפואה נמוכה בישראל וגבוהה בארה"בסגור
-
6.עם ישראל צריך להיגמל מסם החובות הגמילה תהיה קשה (ל"ת)רועי 23/11/2022 11:53הגב לתגובה זו4 0סגור
-
5.הצחיקו אותי עם ה 0.6% לבריאותדני 23/11/2022 11:50הגב לתגובה זו5 0שכר נטו ממוצע בישראל כ 7800 ש"ח. 0.6%*7800=47 ש"ח. נראה לכם שזו ההוצע לבריאות וזה חלקה מסך ההוצאות ?? יותר בכיוון של 500 לאדם (ביטוח בריאות+ביטוח משלים+תרופות וכו וטיפולים).סגור
-
4.אתה צודק במדידה אבל טועה בעובדותנ.ש. 23/11/2022 11:47הגב לתגובה זו1 0מכיוון שבישראל יותר קונים דירות מאשר בארה"ב החישוב שונה בהוצאות דירה. ומכיוון שהרפואה והתחבורה בישראל דיי מסובסדת אז ההוצאה שלה מההכנסה נטו נמוכה מארה"ב. אז נכון שמודדים שונה אבל יש סיבה למה מודדים שונה. אתה יכול לדון סביב ההצדקה של זה אבל לא להתעלם מהסיבות לכךסגור
-
טעיתגיגסי 23/11/2022 17:44הגב לתגובה זו0 0מאיפה הבאת את זה? יש לך מקור? אני כבר אומר לך שאתה טועה. בארה"ב יש עשרות מיליוני משקיעים מכל העולם שקונית מאות אלפי דירות ו/או נכסים מניבים בכל שנהסגור
-
3.לא באמתלא 23/11/2022 11:44הגב לתגובה זו0 0הכל חרטהסגור
-
2.המדד האמיתי על ב 15% לפחותאריק 23/11/2022 11:40הגב לתגובה זו2 1בכל תחום המחירים עלו בין 10% ל 50% והשכר לאסגור
-
1.לא נמוכה אולי גם גבוהה )))חח 23/11/2022 11:38הגב לתגובה זו0 0כולם צריכים לעבור להייטק או להיות עובדי מדינה כולל פנסיה תקציבית)))סגור
