"למרות הירידות, מניות הנדל"ן עדיין לא מעניינות"

תמיר הרשקוביץ, סמנכ"ל, מנהל אגף השקעות, באיילון ביטוח סבור בראיון לביזפורטל כי הסביבה המאקרו כלכלית היתה טובה לבנקים, אבל היא עלולה להשתנות - "יש אבטלה נמוכה, פער בין ריבית הפיקדונות לריבית ההלוואות, הצמיחה במשק צפויה לעמוד על 3% בשנה הבאה, יש מהלך התייעלות אגרסיבי בבנקים. אבל, גם בנקים דפנסיביים כמו הבינלאומי ודיסקונט לא מתפקדים מספיק טוב עכשיו. זה קורה בגלל מספר סיבות. חשיפה גדולה מאד של הבנקים לענף הנדל"ן. תנועה מסוימת של משקיעים זרים ומקומיים שמקטינים לאט לאט פוזיציות במניות האלה.

"זה יכול לנבוע מסיבות פוליטיות ספציפיות לישראל, וחלק קשור לבנקים בחו"ל והיכולת שלהם להתמודד עם האטה כלכלית בשנים הקרובות. בכל שווקי המניות חל כיום מעבר מהשקעה ממניות ערך למניות צמיחה. לכן מדדים רוויים במניות צמיחה, כמו S&P 500 500  מתפקדים יותר טוב ממניות ערך ומדדי בורסה אחרים כמו המדד בבריטניה ומדד בורסת תל אביב. בישראל יש דברים נוספים שמאתגרים את המדדים.
 
 לענף הנדל"ן יש משקל כבד במדד ת"א 125, מה מעיק על הענף כעת?
"ראשית, בענף הטכנולוגיה מתבצע כיום תהליך ייעול שמשפיע על חברות רבות. חלק ניכר משוכרי מגדלי המשרדים בתל אביב הן חברות טכנולוגיה שהעלו מאוד את היקף השטחים השכורים ואת מחיריהם. כתוצאה ממהלכי ההתייעלות, חב' ההייטק יוצאות או מקטינות את השטח השכור במגדלי המשרדים. חברות נדל"ן גדולות צריכות למצוא כעת שוכרים למטראז' אדיר פנוי.

"נדל"ן המגורים שנמצא בשיא של 15 שנה, מתחיל להתקרר בעיקר עקב העלאת הריבית בישראל. יש התחלות בנייה של כ-70 אלף יח"ד ויש גידול חד במשכנתאות ב-4-5 השנים האחרונות ופתאום יש ירידה חזקה במכירות וגם ירידה חדה בנטילת משכנתאות. שני גורמים אלה יביאו לתוצאות לא טובות של חב' הנדל"ן בשנה הבאה, בעיקר בקרב החב' הממונפות ביזמות למגורים. המניות האלה כבר רשמו ירידות בשנה שעברה, כל הסקטור הוא ברמת סיכון גבוהה, גם ב-2023 . הותרת הריבית ככל הנראה לאורך כל השנה ללא שינוי לא תקל על הענף, ועדיין יש תנאים פיננסיים בעייתיים להשקעה.
 
מה המצב של חברות ההייטק?
"אנחנו רואים מהלך התייעלות מאוד גדול, כל הקרנות אומרות לחברות לתכנן מסלול מחדש, לתכנן תקציב לחמש שנים ולא לשנתיים, יש פה אירוע שפוגע גם בחב' אמריקאיות ענקיות שצורכות שירותים מחב' ישראליות – והחב' האמריקאיות אלה עוברות תהליך התייעלות חזק, כמעט בכל הוורטיקלים. זה משפיע על כל החב' הטכנולוגיות הישראליות במדד ואנחנו רואים ביצועי חסר של החב' האלה ביחס לנאסד"ק מתחילת השנה. גם פה יש פרמיית סיכון מקומית ביחס לחב' מקבילות בעולם.
 
איך משפיעות האזהרות של סוכנויות הדירוג ובנק ישראל על השוק?
קשה לנתק את הזירה הפוליטית מתהליך קבלת החלטות במגזר הפיננסי. כשאנחנו משקיעים בשוק, אנחנו רוצים רמה מסוימת של ודאות. מה המשמעות למשל, אם יהיה מעבר על חוק בינ"ל, האם יהיה סעד משפטי לאותה חברה?

הרשקוביץ אומר שבהגדרה ההשקעות פונות יותר לשוק הגלובלי - "כבנוסף, בשביל להוציא עשרות מיליארדים מהשוק המקומי, צריך שמישהו יקנה. לא בטוח שיש כאן ידיים מספיק חזקות לכניסה לנעליהם של המשקיעים המוסדיים הישראליים. בחודשים האחרונים רואים שכל שקל שולי שאמור להיכנס לשוק המניות, בערך 70%-80% ממנו יוצאים להשקעה בחו"ל. רק 20%-30% מתוכו הולכים לישראל. יש כבר יש אמירה ברורה של המוסדיים לגבי ההפקדות החודשיות שלהם ולאן הם מייעדים אותן. בשנים הקרובות נראה התחזקות של יחידות חו"ל שיודעות לנתח ברמת מאקרו וגם לבחור מניות ספציפיות בחו"ל.