סיכון למשקיעים: קפיצה דרמטית במינוף התפעולי של שופרסל
ההרעה בתוצאות העסקיות של שופרסל בשנת 2022 הביאה לירידה חדה בשיעור מרווח הביטחון שלה ולעליה חדה בדרגת המינוף התפעולי שלה. כפועל יוצא, דרגת המינוף התפעולי בשופרסל הגיעה לכדי 12, לעומת דרגת מנוף תפעולי של 2 בלבד ביוחננוף. המשמעות היא שכל שינוי של אחוז במחזור המכירות של שופרסל בשנת 2023 ימונף לשינוי של 12% ברווח התפעולי, וכל שינוי של אחוז במחזור המכירות של יוחננוף בשנת 2023, ימונף לשיעור של 2% בלבד ברווח התפעולי שלה.
חשוב כמובן להסתכל על הניתוח הנ״ל תוך התייחסות לכך שמהלכי ההתייעלות שבהם החלה שופרסל עדיין לא באו לידי ביטוי מלא כמו גם האופטימיזציה של המחסנים האוטומטיים. בהקשר זה יהיה מעניין להמשיך את הניתוח הנ״ל גם בשנים הבאות. הניתוח המקובל של דוחות כספיים מתמקד בנתונים הנכללים בגוף הדוחות הכספיים שאינם כוללים מיון של העלויות לקבועות ומשתנות. לכן, אנו נוטים להתעלם מהסיכונים התפעוליים ולהתמקד בסיכונים הפיננסיים (הנובעים מרמת המינוף של החברה). בהקשר זה, חשוב לדעת כי התאגידים המדווחים בישראל כוללים בדוחות התקופתיים שלהם בפרק של "תיאור עסקי התאגיד" מידע כספי לגבי תחומי הפעילות של התאגיד. מידע זה כולל גם מיון של העלויות המיוחסות לתחום הפעילות לעלויות קבועות ועלויות משתנות. הבעיה היא שככל הנראה ציבור המשתמשים בדוחות הכספיים לא הפנים את החשיבות והערך האינפורמטיבי של מידע נוסף זה, ולא עושה בו שימוש ראוי.
בשורות הבאות ננסה לעמוד על חשיבות מידע זה, ולהסביר בקצרה כיצד ניתן לעשות בו שימוש מושכל לצורך הערכות שווי והבנה של הסיכונים התפעוליים איתם מתמודד התאגיד המדווח. ניתוח מעין זה רלוונטי בעיקר לחברות ריאליות הפועלות בתחום התעשייה והמסחר. כפי שנדגים להלן, ניתוח המידע הנוסף עשוי לאפשר לנו לחשב את חמשת הפרמטרים הבאים:
- התרומה שהושגה בתחום הפעילות בתקופת החשבון. התרומה הינה מונח מתחום החשבונאות הניהולית והיא מוגדרת כהפרש שבין סכום המכירות להוצאות המשתנות;
- שולי התרומה – Contribution Margin- שיעור התרומה מתוך מחזור המכירות בתחום הפעילות.
- דרגת המנוף התפעולי – היחס שבין התרומה לרווח התפעולי בתחום הפעילות. דרגת המנוף התפעולי מלמדת בכמה אחוזים ישתנה הרווח התפעולי כתוצאה משינוי של אחוז אחד במזור המכירות, וכאשר כל הפרמטרים האחרים נשארים קבועים.
- חישוב מחזור המכירות הנדרש בנקודת האיזון – מהו מחזור המכירות המינימלי שנדרש בשנת החשבון כדי שהחברה לא תפסיד. את מחזור המכירות בנקודת האיזון ניתן לחשב באופן מידי ע"י חלוקת העלויות הקבועות בשיעור הרתומה.
- שיעור מרווח הביטחון – מרווח הביטחון הינו סכום המחזור בשנת החשבון העולה על המחזור הנדרש בנקודת האיזון. שיעור מרווח הביטחון מלמד אותנו מה שיעור הקיטון במחזור המכירות אותו יכולה החברה ל"ספוג" ועדיין לא להפסיד (כאשר הפרמטרים האחרים נאשרים קבועים). שיעור מרוח הביטחון שווה לאחד לחלק לדרגת המנוף התפעולי.
ניתוח של ארבעת הפרמטרים הנ"ל לגבי שתי חברות: שופרסל בע"מ (לגבי תחום הקמעונאות המהווה כ- 92% מכלל הכנסות החברה במאוחד) ומ. יוחננוף בע"מ, וזאת בכל אחת מארבע השנים 2019 – 2022, מלמד כי מחזור המכירות של שופרסל היה גבוה לאורך השנים הנ"ל פי 4 מזה של יוחננוף. גם שולי התרומה בשופרסל גבוהים יותר מאשר ביוחננוף. אולם אם נבחן את מדדי הסיכון התפעולי התמונה משתנה.
- המוסדיים עשו לאחים אמיר את העבודה: מענק הפרישה של אברכהן יקוצץ
- דוחות טובים לשופרסל: הרווח הנקי: 89 מיליון שקל - 2.4% מההכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדדי הסיכון התפעולי משנים את התמונה: השוואה בין שופרסל ליוחננוף לתום 2022
הנתונים מצביעים על שוני מהותי בדרגת המנוף התפעולי וכפועל יוצא מכך בשיעור מרווח הביטחון בין שתי החברות. שיעור מרווח ביטחון בשופרסל שהיה 22.4% בשנת 2021 צנח לכדי 8.3% בשנת 2022. לעומת זאת, שיעור מרווח הביטחון בחברת יוחננוף עלה, באותה תקופה, מ- 45% ל- 49%. במילים אחרות, גם אם בשנת 2023 יוחננוף תאבד (בשיעורי התרומה, וברמת ההוצאות הקבועות הנוכחיים) 48% ממחוזר המכירות שלה היא עדיין לא תעבור להפסד. לעומת זאת, די בכך ששופרסל תאבד כ-8.5% ממחזור ההכנסות שלה כדי שהיא תעבור להפסד (בתחום הקמעונאות).
בסוף שנת 2022 דרגת המנוף התפעולי בשופרסל הייתה 12, לעומת דרגת מנוף תפעולי של 2 ביוחננוף. המשמעות היא שכל שינוי של אחוז (חיובי או שלילי) במחזור המכירות של שופרסל בשנת 2023 ימונף לשינוי של 12% ברווח התפעולי (כאשר שאר הפרמטרים התפעוליים יוותרו ברמתם הנוכחית), אך כל שינוי של אחוז במחזור המכירות של יוחננוף בשנת 2023, ימונף לשיעור של 2% בלבד ברווח התפעולי שלה. גם במובן זה, של שונות סביב תחזית הרווח הצפוי, שופרסל מסוכנת יותר למשקיע מאשר יוחננוף.
דרגת המנוף התפעולי משתנה משנה לשנה. ככל שהחברה מתקרב לנקודת האיזון שלה כך עולה דרגת המנוף התפעולי:
| 2022 | 2021 | 2020 | 2019 | |
| שופרסל | 12.02 | 4.47 | 4.2 | 4.9 |
| יוחננוף | 2.05 | 2.21 | 1.74 | 2.05 |
- מה יהיה מחר בבורסה? הנפילה בגילת ומה יקרה בטבע?
- אקזיט לפימי - הצעת המכר ל"עמל ומעבר" הצליחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
המינוף התפעולי משקף את מבנה ההוצאות התפעוליות של החברה, ואת התפלגות הוצאות התפעול בין הוצאות קבועות להוצאות משתנות. הנתונים מלמדים כי אמנם אחוז ההוצאות הקבועות מסך עלויות התפעול בשופרסל (כ- 14.2% בשנת 2022) הינו נמוך יחסית למקובל בחברות תעשייתיות, אך הינו גבוה פי 2 לערך מאחוז ההוצאות הקבועות מסך עלויות התפעול ביוחננוף (שהיה כ- 7.7% בשנת 2022).
יש לתת את הדעת לכך שבחיי המעשה הרי משנה לשנה משתנים בו זמנית מספר פרמטרים תפעוליים ובהם מחזור המכירות, שולי התרומה, וההוצאות התפעוליות. לכן, קשה לבודד בדיעבד את השפעת המנוף התפעולי שהיה בסוף שנה קודמת על תוצאות הפעילות בשנה הנוכחית. עם זאת, הדבר אינו גורע מחשיבות הניתוח וההבנה של דרגת המנוף התפעולי בסוף כל שנה, כבסיס לתחזית תוצאות הפעילות בשנה הבאה.
הניתוח אותו תיארנו לעיל, הנגזר מניתוח "עלות – היקף – רווח" – Cost Volume Profit, המקובל בחשבונאות הניהולית, נערך תחת שתי הנחות יסוד פשטניות: ראשית, שכל עלויות התפעול ניתנות למיון חד ערכי בין עליות קבועות לעלויות משתנות; שנית, שהמשתנה היחיד המסביר את התנהגות העלויות המשתנות הוא מחזור המכירות. עם זאת, ניתוח זה, למרות מגבלותיו הינו, למיטב הבנתנו, חיוני להבנת הסיכונים התפעוליים איתם מתמודדת כל חברה.
בשורה התחתונה, כפי שניתן לראות שימוש מושכל במידע הנוסף לגבי תחומי הפעילות של התאגיד (הנכלל בפרק של תיאור עסקי התאגיד) והכולל גם מיון של העלויות לעלויות קבועות ועלויות משתנות (בכל תחום פעילות), עשוי לתרום תרומה משמעותית להבנת רמת הסיכון הכוללת של פעילות החברה.
- 4.לא קונה שם מאז הקורונה. (ל"ת)תומר 09/04/2023 08:47הגב לתגובה זו
- 3.פרופ מכובד - זה גם סיכוי לא רק סיכון (ל"ת)בני 08/04/2023 20:00הגב לתגובה זו
- 2.הפסד תיפעולי יתרחש בגידול במחזור וקיטון ברווח הגולמי (ל"ת)לילי 08/04/2023 12:11הגב לתגובה זו
- 1.אביר וייס 08/04/2023 12:04הגב לתגובה זוהניתוח המעמיק "שכח" לציין שאם מחזור המכירות יגדל, הרווח התפעולי יגדל על כל אחוז במחזור ב 12% ! משקיעים בשופרסל כי מאמינים שמחזור המכירות יגדל. למה לא? האוכלוסייה גדילה.

אקזיט לפימי - הצעת המכר ל"עמל ומעבר" הצליחה
"עמל ומעבר" תחל להיסחר בבורסה בשם "עמל הולדינגס" לפי שווי של כ-2.6 מיליארד שקל; בין המרוויחים באקזיט - פועלים אקוויטי, חברת הביטוח מגדל ודליה קורקיןפימי רוכשת עמל ומעבר
"עמל ומעבר" נכנסת לבורסה בת"א. בעלי השליטה ובראשם קרן פימי של ישי דוידי מכרו מחצית מהחזקתם ברשת שירותי הסיעוד והדיור המוגן ונפגשו עם 1.3 מיליארד שקל. החברה תחל להיסחר לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל. השווי המוערך היה בין 2.7 מיליארד ל-3 מיליארד שקל, אך על רקע החשש משינויים במכרז של ביטוח לאומי בתחום הסיעוד (שפגע בתמחור של דנאל ותגבור), נראה ששווי של 2.6 מיליארד שקל הוא בהחלט שווי "טוב".
למעשה, מדובר בעצם באקזיט לבעלי השליטה ובעיקר פימי שירדה מהחזקה של כמעט 50% ל-25%. פימי רכשה את השליטה לפני 3-4 שנים לפי שווי של כ-1 מיליארד שקל ומאז לילך אשר טופילסקי, שותפה בפימי מלווה ואחראית על עמל כשדליה קורקין, מנהלת את החברה בשוטף. פימי הרוויחה פי 2.5 בערך על השקעתה כשבדרך היא מכניסה את פועלים אקוויטי ומגדל לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. אלו הרוויחו 60%-70% בטווח של שנה-שנתיים.
עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל שפועלת במתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים; מתן שירותי שיקום פגועי נפש בקהילה וטיפולים פסיכולוגיים לכ-5,600 מטופלים; שירותי דיור וסעד לדיירים שאינם עצמאיים ומתן טיפול לאוכלוסיות מיוחדות (לרבות: בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם וכו').
הכנסות עמל ומעבר ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכמו בכ-.22 מיליארד שקל . שנת 2024 הסתיימה עם הכנסות של כ-1.9 מיליארד שקל, לעומת כ-1.6 מיליארד שקל בשנת 2023. הרווח התפעולי ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם בכ-197 מיליון שקל, לעומת כ-180 מיליון שקל ב-2024 וכ-137 מיליון שקל ב-2023. בצמיחה טבעית צפוי שקצב הרווחים התפעוליים יגיע לכ-220 ויותר תוך כשנה. הרווח הנקי המתואם ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם לכ-139 מיליון שקל . בשנת 2024 הסתכם הרווח הנקי בכ-127 מיליון שקל , לעומת כ-89 מיליון שקל בשנת 2023. גם כאן כשמסתכלים קדימה אפשר להעריך רווח נקי של 152-155 מיליון שקל בשנה הבאה
- קרן פימי הופכת להיות בעלת השליטה בקמהדע
- מניה רותחת: מה הצית ראלי של 25% תוך חודשיים במניית דיסקונט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מ-240 מיליון ל-2.5 מיליארד בעשור
ב-2015 רכשו דליה קורקין והארי גרוס את השליטה בחברה תמורת 240 מיליון שקל בלבד מאבי לוין, שמאי מיטלמן, חגי נברון והאחים צבי ואלי נגיס. שבע שנים לאחר מכן, בפברואר 2022, פימי רכשה 70% מגרוס ו-10% נוספים מקורקין במיליארד שקל. בסוף 2023, פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, רכשה 20% מעמל ומעבר תמורת 300 מיליון שקל - 16% מפימי תמורת 240 מיליון שקל ו-4% מקורקין תמורת 60 מיליון שקל. העסקה שיקפה שווי של 1.5 מיליארד שקל לחברה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? הנפילה בגילת ומה יקרה בטבע?
על שער הדולר, מדד המחירים לצרכן והמניות הדואליות
הירידות בוול סטריט בעיקר ביום חמישי הורידו את המניות הדואליות שחוזרות לשוק המקומי עם ארביטראז שלילי של כ-0.9%. זה משמעותי ונראה שזה ייספק את הטון בפתיחה - צפויה פתיחה שלילית. בין הבולטות בירידות - קמטק -2.03% שתאבד מעל 5%, כשבכלל תחום השבבים עשוי לסבול מירידות, טבע 2.47% תרד כ-2.7%, ראו כאן את הרשימה המלאה של המניות הדואליות:
מנגד, נייס 4.61% תעלה ב-1.4%.. הירידה החדה ביותר תהיה ב גילת -1.93% . החברה אומנם פרסמה דוחות טובים, אבל אחרי עלייה של כמעט פי 3 בשנה, מימוש הוא דבר טבעי.
שער הדולר עלה ביום שישי - שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים? אבל התחזית לשנה הקרובה היא המשך ירידה בשער הדולר ביחס לשקל וזה בהמשך לירידה הדרמטית בחודשים האחרונים - "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט. כאן תראו את שער הדולר הרציף - דולר שקל רציף -0.25% וכאן את שערא הדולר הגלום שמבטא בעצם את השער על פי העסקאות באופציות (ביום ראשון זה חשוב במיוחד כי אין מסחר בדולר ויש מסחר באופציות) - דולר גלום -0.19%
- שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים?
- "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד המחירים עלה כצפוי, מה קרה במחירי הדירות?
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
