אייל בן סימון לא מוותר - הפניקס תתמודד על כאל

הפניקס הגדולה, הצומחת והמפוזרת בעסקים יותר מכל חברות הביטוח האחרות, הצליחה בשנים האחרונות, תחת ניהולו של אייל בן סימון, להפוך לגדולה והדומיננטית מבין חברות הביטוח, כאשר חלק גדול מההצלחה מיוחס לתחום ניהול ההשקעות שהוא בעצם המגזר הגדול בקבוצה. אבל הדומיננטיות הזו מתערערת. היא מתערערת על ידי הראל וכלל שרכשו חברות כרטיסי אשראי ונכנסו בעצם לפעילות סליקה והפעלת כרטיסי אשראי והלוואות-אשראי. הפניקס מוצאת את עצמה מאחור, עם נחיתות תחרותית. הנהלת הפניקס ובראשה בן סימון נמצאים במקום עדין -  מצד אחד הם יודעים עד כמה חשובה פעילות האשראי הצרכני (יש לה פעילות גדולה למימון עסקים - גמא), והם נכנסו לשת"פ גדול עם ישראכרט רגע לפני מכירתה. שת"פ שבעצם "הולך לפח". הם הרגישו פגועים, נבגדים, והם תבעו את ישראכרט, אבל בשורה התחתונה - הם הפסידו בקרב. השאלה, איך הם יתמודדו בשאר הקרבות ובמלחמה כולה. על המדוכה - עסקת כאל, חברת כרטיסי האשראי השלישית בגדולה. 

המצב העדין של הנהלת הפניקס נובע מכך שהחברה נמצאת בהליך מכירה לקרן ההשקעות של ממשלת אבו דאבי שצפויה לרכוש 25% ממנה. זה כנראה לא יהיה בקרוב למרות שהמהלך החל לפני חצי שנה. עסקאות כאלו לוקחות זמן, עסקאות עם אבו דאבי לוקחות עוד יותר זמן. הליך מכירה הוא מצד אחד לא זמן טוב לעסקאות גדולות ומהלכים גדולים. הרוכשת לא רוצה לקנות עסק שעובר שינויים דרמטיים. מצד שני - יו"ר הקבוצה בני גבאי והמנכ"ל אייל בן סימון הם לא רק מנהלים, הם הופכים להיות שותפים-בעלי מניות בהפניקס והקרן יודעת שהאינטרסים שלהם הם האינטרסים שלה וההיפך - היא על פי ההערכות נתנה OK להתקדם בהכנות, היא ככל הנראה תרצה את הפניקס גדולה וחזקה, הם ירצו את כאל כחלק מקבוצת הפניקס הגדולה.

הפניקס מצד אחד תשלם פרמיה כי כאל היא האחרונה על המדף. אך מצד שני, מגדל עם יחס סולבנסי נמוך מדי, צריכה לרתק הון ולא יכולה לחלק דיבידנד, וכנראה שגם מנורה לא תציע לרכוש את כל כאל (היא תציע חלק, כמו בניסיון שלה לרכוש את ישראכרט), כך שתהיה עדיפות להפניקס. אז יהיה מעניין, קחו בחשבון שבן סימון והחבורה שמסביבו כבר מרחרחים, רק שדיסקונט בעלת הבית של כאל רוצה להשאיר את ביצת הזהב - כאל. זה כנראה לא יעזור לדיסקונט. נכון שאחרי שהוועדה החליטה על הפרדה יש שימוע-ערעור וכו'. אבל הכיוון ברור.  
 

מפלצת קונה מפלצת

חברות הביטוח הן מפלצות גדולות וחברות כרטיסי האשראי הן בעצמן מפלצות לא קטנות. כל אחת מהן גם צומחת וגם מרוויחה יפה. הראשונה לזהות את הפוטנציאל הגדול הייתה חברת הביטוח כלל בהנהלת יורם נוה. המהלך מרשים, כלל עקפה את כולם ורכשה את מקס במחיר נמוך של 2.1 מיליארד שקל (בקיזוז המזומנים). הדוחות שהתפרסמו היום מראים שמקס מרוויחה בקצב שנתי של כ-300 מיליון שקל בשנה (הרווח הרשמי ברבעון 46 מיליון שקל. אבל הייתה הוצאה חד פעמית של 35 מיליון שקל, כלומר רווח מייצג של 70-80 מיליון שקל ברבעון). מכפיל רווח של 7-8 בלבד. זול מאוד. היא הצליחה לעשות את זה כי היא הייתה הראשונה לזהות.

מאז המחירים עלו וישראכרט כבר נמכרה להראל תמורת 3.3 מיליארד שקל, אחרי תחרות בינה ובין מנורה (ההצעה המקורית הייתה 2.7 מיליארד שקל). צריך לומר, גם המחיר הזה הוא זול בהתחשב בכך שעד 2025 ישראכרט צפויה להרוויח 450-510 מיליון שקל בשנה. 

הצלע השלישית בפאזל היא חברת כאל, שנמצאת עדיין בשליטה של בנק דיסקונט (72%), אבל זה יסתיים - בוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי (חוץ מהמפקח על הבנקים. לא מפתיע כמובן. הוא בצד של הבנקים) תומכים בהפרדה שלה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר הוציא טיוטה שלמעשה תחייב את דיסקונט למכור את כאל. גם כאל מרוויחה בקצב שנתי של 300 מיליון שקל בשנה וברור שהיא 'על המדף'. 

בשוק היו התנגדויות לכך שחברות הביטוח ירכשו את חברות כרטיסי האשראי. אמרו שזה יפגע בתחרות. בחברות הביטוח טענו מנגד שזה דווקא יעודד את התחרות - הבנקים הרוויחו ביחד בשנה האחרונה 24 מיליארד שקל, חברות הביטוח? אפס. גם ברבעון הראשון - הבנקים הרוויחו 6.3 מיליארד שקל, חברות הביטוח? מאות מיליונים בודדים. חלק גם הפסידו. זה לא קרה בבנקים. נכון, חברות הביטוח מושפעות משוק ההון יותר מהבנקים, אבל הפער הוא בלתי נתפס.

אז ברור שכאל על המדף, השאלה הגדולה היא מי תהיה חברת הביטוח שתקנה אותה. למה דווקא חברות ביטוח? כי רק הן מספיק גדולות כדי להתמודד על זה. הן צריכות להביא מיליארדי שקלים.

אייל בן סימון, מנכ"ל הפניקס. צילום: ענבל מרמרי ויחצ

לכאורה, אפשר להגיד שמנורה היא המועמדת הטבעית. אחרי שהפסידה בקרב מול הראל היא מן הסתם רוצה להשיג את כאל. אבל הבעיה היא שהמחיר עלה, ומנורה שלא הצליחה לגייס מספיק מזומנים בהתמודדות על ישראכרט (הציעה לקנות רק 30% מהמניות וניסתה להסביר שזה טוב יותר לבעלי המניות - אבל הם לא קנו את זה) אולי לא תהיה מסוגלת להביא עכשיו מספיק כסף כדי לקנות את כאל.

מגדל גם לא נמצאת בתמונה. היא לא היתה בתחרות בסיבוב הקודם ואחרי הדוחות הנוכחיים סביר שהיא לא בתמונה. מגדל מנסה לייצב את הספינה אחרי סאגת הבעלים שלמה אליהו שלא היה מרוצה מהיו"ר והמנכ"לים, כאשר התחלפו 4 מנכ"לים תוך שנים ספורות. מגדל אמנם הרוויחה יותר משאר חברות הביטוח ברבעון הראשון של 2023, אבל זה לא מספיק וגם לא מייצג בהכרח כל עוד הספינה לא מיוצבת. יש הרבה עבודה למנכ"ל החדש רונן אגסי ולא סביר שרכישה על הפרק. תיאורטית יש גם את איידיאי, ביטוח ישיר, אבל זה נראה גדול עליה. רוכש זר? כרגע השווקים לא במצב של רכישות ולא בטוח שיימצא רוכש כזה. אפשר כמובן גם להנפיק בבורסה, אבל המהלך הוא הפוך - רכישה של החברות הללו, אז למה שכאל תישאר ללא רוכש?
 

למה כן הפניקס?

זה משאיר אותנו עם חברת הביטוח הפניקס. היא הגדולה ביותר מבין חברות הביטוח (שווי שוק כפול מרוב חברות הביטוח האחרות) ולכאורה גם מסוגלת לגייס את ההון הדרוש. היא כנראה רוצה ולו לאור הסיבה הפשוטה שהיא לא יכולה להרשות לעצמה לפספס מנוע צמיחה ורגל נוספת מעבר לעסקי הביטוח. כלל הבינה את זה, הראל הבינה את זה - וגם הפניקס יודעת את זה. להפניקס גם יש כיסים עמוקים. היא רכשה רק לפני שנה 15% מקבוצת מאיר לפי שווי של 3.8 מיליארד שקל, כלומר שילמה 550 מיליון שקל. מצד אחד זה הוריד לה מזומנים, אבל לא בטוח שזה מה שיעצור אותה.

הפניקס גם יודעת שהיא בעצם היחידה לכאורה על המגרש. זה לא שלא תהיה תחרות. אם מנורה תראה הצעה נמוכה מהכיוון של הפניקס בהחלט ייתכן שהיא תסתער ותנסה שוב להגיש הצעה דומה לזו שהגישה על ישראכרט. אבל הפניקס מן הסתם תתחרה ולא תישאר בצד, היא תעלה את ההצעה לרמה כזו שמנורה לא תוכל להתחרות.

הפניקס גם החלה לסגור סוכנויות כמו יחידת השיווק הפנסיונית שפעלה תחתיה. בהפניקס אמרו שמדובר על יחידה לא מספיק רווחית, והיא מחפשת רוכש למוצרי החיסכון הללו. אבל לא מן הנמנע שהיא צריכה את המזומנים הללו לביצוע הרכישה של כאל.

וצריך לומר עוד משהו - גם בשנת 2022 הפניקס הרוויחה 1.1 מיליארד שקל. נכון שמדובר בנפילה של 50% לעומת שנת 2021, אבל בהשוואה לאחרות מדובר ברווח עצום: מנורה הרוויחה 410 מיליון שקל, כשמנגד שלוש האחרות הפסידו - הראל 77 מיליון שקל, כלל 237 מיליון שקל ומגדל רשמה את ההפסד הגדול ביותר -468 מיליון שקל.
 

הבעיות שיש להפניקס בדרך

יש גם בעיות, זה לא ודאי. קרן ADQ של ממשלת אבו דאבי רוכשת את השליטה בהפניקס (25% מהמניות) תמורת 2.3 מיליארד שקל. אולי גם מכאן יגיע חלק מהסכום לרכישה של כאל. בהחלט ייתכן הפניקס יצטרכו לשכנע את הקרן שהרכישה טובה, אם הרכישה של כאל תתבצע זה בוודאי יהיה בתיאום איתם. אבל בשוק גם לא פוסלים שהתיאום הזה כבר קרה.

נעלם משמעותי נוסף הוא בנק דיסקונט, המוכר. הבנק מחזיק ב-72% מהון המניות וב-79% מזכויות ההצבעה יכול להיפגש עם כסף גדול. השאלה הגדולה מה יהיה הסכם ההיפרדות בין כאל לדיסקונט - נזכיר שהסכם ההיפרדות של פועלים וישראכרט היה גרוע לישראכרט וגרם להפחתת הרווחים בצורה דרמטית כשנתיים אחרי הניתוק (ובכל זאת זה לא מנע מהראל לרכוש את ישראכרט).

במילים אחרות - בשל הקשרים העסקיים הרחבים בין דיסקונט לכאל, מה שחשוב אפילו מעבר לשווי זה ההסכם הפנימי בין החברות, התשלומים הפנימיים. דיסקונט יכול למכור את החברת כרטיסי אשראי בסכום לכאורה נמוך, אבל במקביל לקבל עמלות שוטפות גבוהות או לחלופין למכור בסכום גבוה ולוותר על העמלות השוטפות. אז דיסקונט הוא נעלם נוסף בפאזל, אבל הוא יהיה חייב למכור בכל מקרה וגם זה עשוי לשחק לטובתה של הפניקס.

ממנורה לא נמסרה תגובה.

מהפניקס נמסר: "לא מתקיים כעת מו"מ"