עושים סדר: איזו ריבית מציעים לכם הבנקים על העו"ש וכמה תקבלו בפיקדון?

רוב הבנקים כבר התחילו לתת לכם ריבית על הכסף ששוכב בעו"ש. היום הצטרפו בנק הפועלים (בהצעה לא אטרקטיבית) והבנק הבינלאומי (שיישר קו עם מזרחי טפחות ובנק לאומי). בחשבונות העו"ש של הציבור שוכבים חצי טריליון שקל. המון כסף. אפילו בריבית של 2% לשנה מדובר על 10 מיליארד שקל ריבית. זה כסף גדול שיושב בחשבונות העו"ש של הציבור בבנקים - ומעלה אבק. יש לכך שתי סיבות: הראשונה היא האינפלציה - הכסף בעו"ש לא צובר ריבית (עכשיו בעקבות הביקורת הציבורית, שגרמה לבנק ישראל לכנס את ראשי הבנקים ולהגיד להם 'חברים, תתעוררו לפני שפוליטיקאים ייכנסו בכם' רוב הבנקים נותנים 2%) ונשחק עם האינפלציה. הוא מאבד מערכו, אז נכון שאתם רואים את אותו מספר בחשבון הבנק שלכם - אבל בפועל הכסף הזה קונה פחות.

הסיבה השנייה (שכמובן קשורה בסיבה הראשונה) היא הפסד אלטרנטיבי: הכסף הזה היה יכול לעבוד בשבילכם ולצבור ריבית, להשיג לכם יותר כסף. כשהוא שוכב בעו"ש, עד היום הוא לא צבר ריבית. אז נכון שעד לפני שנה 'הריבית חסרת הסיכון' במשק הייתה גם היא באזור האפס ומי שלא מוכן לקחת שום סיכון היה יכול להגיד שכסף בעו"ש זה כמו לשים בפיקדון.

אבל היום זה לא המצב - היום אתם יכולים לקבל ריביות של יותר מ-4% בפיקדונות, אתם יכולים לקבל בערך את ריבית בנק ישראל כשאתם מעבירים את הכסף לקרנות כספיות. הקרנות הכספיות נהנות בשנה האחרונה מעדנה והן גייסו כ-62 מיליארד שקל מאז תחילת העלאות הריבית של בנק ישראל באפריל בשנה שעברה. בסך הכל מנוהלת שם כ-81 מיליארד שקל (בהתחשב בגיוסים של חודש יוני) - למדריך קרנות כספיות לחצו כאן.

במילים אחרות: היום, אחרי 15 שנה של ריבית אפסית, יש אלטרנטיבה לכסף. למה להשאיר אותו בעו"ש ולקבל ריביות נמוכות של 2%, כשאפשר לקבל יותר מפי 2 ברמת סיכון זהה (עם סיכון קצת גבוה יותר אפשר לקבל גם 6-7% באג"ח ממשלתי - שגם נחשב חסר סיכון - ואפילו 10% באג"ח של חברות - קונצרני).

לבנקים כמובן 'נוח' שאתם משאירים את הכסף בעו"ש. אתם מקבלים ריבית נמוכה של 2% והם יודעים שיש להם מאות מיליארדי שקלים בעו"ש, שהם יכולים בפועל להשתמש בהם ולהלוות לאנשים אחרים. זה הרווח של הבנק - המרווח ממה שהם נותנים לכם מול כמה שהם מקבלים מאנשים שלוו כסף מהבנק. אז נכון שכסף בעו"ש זה לא כסף שהבנק בטוח שיישאר שם, הרי אפשר למשוך אותו ולהשתמש בו, ועדיין - יש להם מספיק שנים כדי לדעת שהם יכולים להשתמש לפחות בחלקו הגדול ולהיות בטוחים שהכל יהיה בסדר.

אבל מה שטוב לבנק לא בהכרח טוב לכם. הבנקים נותנים לכם 2% על העו"ש, שזה עד 500 שקל בשנה. לעג לרש. מה זה 500 שקל של ריבית בשנה, כשאתם מפסידים אינפלציה של 5% על סכום ממוצע של 100 אלף שקל בעו"ש - כלומר שאתם מפסידים 5,000 שקל בשנה בגלל אינפלציה? (ממוצע של כל האזרחים, ברור שיש כאלה שאין להם סכומים כאלה, אבל זה רק אומר שהם חייבים לשנות את המצב הפיננסי שלהם, להקטין הוצאות, לחסוך יותר ולייצר לעצמם כסף פנוי).

בקיצור, היום יותר מתמיד - אתם צריכים להיות פעילים, לבדוק את הריביות, ופשוט לחסוך ולדאוג שהוא יצבור ריבית. הבנקים לא יעשו בשבילכם את העבודה.

אבל לטובת אלה שכן משאירים את הכסף בעו"ש - כאמור, לא פעולה שתניב לכם רווחים, לכל היותר הכסף שלכם יישחק קצת פחות, ובעקבות המסלולים השונים שמציעים הבנקים, ריכזנו לכם את ההצעות העדכניות של הבנקים:

כמה תקבלו בעו"ש בבנקים השונים, וכמה בפיקדונות

לפירוט ההצעות של הבנקים השונים לחצו כאן:
>>> בנק הפועלים בהצעה מגוחכת על הפלוס בעו"ש ולא יעניק לכם ריבית
>>> גם הבנק הבינלאומי נכנע ומיישר קו: ריבית של 1.8% עד 2.2% על העו"ש, ריבית של 450 עד 550 שקל - לשנה אחת
>>> לאומי נכנע ומיישר קו עם מזרחי: ייתן ריבית של 2% על היתרה בעו"ש - אבל גם: רק לשנה 
>>> גם מזרחי הבין את הרמז: ייתן 2% על היתרה בעו"ש - עד 500 שקל בשנה, אבל רק לשנה אחת
>>> וואן זירו מצטרפים: מציעים 2.5% ריבית על הכסף בעו"ש
>>> בנק ירושלים יתן ריבית על העו"ש - 2.4% כעת ועד 500 שקל בשנה