הזדמנות במניית כרמל? נסחרת ב-480 מיליון שקל, "יש אפסייד משמעותי של עשרות אחוזים"

האסטרטגיה של עוז לוי, מנהל קרן הגידור עוז קפיטל היא לכאורה פשוטה - לונג-שורט. משהו כמו כ-15 מניות בלונג, כ-15 בשורט כשבכסף שמגיע מהשורט הוא משקיע באגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות. כרגע החשיפה לשוק היא מעין אפס, אבל, הקרן עשויה לשנות את תמהיל הלונג-שורט בהתאם לתנאים בשוק.     לוי בוחר את המניות בפינצטה ומצליח לייצר תשואה עודפת שזה ממש לא פשוט. הקרן שלו מהטובות השנה עם תשואה של 8.3% לעומת ירידה במדדי המניות המובילים. גם בשנה שעברה הוא היכה את השוק עם תשואה של 8.6% לעומת ירידה של מעל 10% במדדים המובילים. 

איך אתה מסביר את התשואות הטובות? "אני בודק, קורא, מנתח,  עוקב אחרי החברות", אומר לוי, "אנחנו בוחרים כל מניה בפינצטה. אני מאמין גדול בהשקעות ערך ודבק באסטרטגיה הזו". 

תן לנו דוגמה להשקעה מעניינת? "מניה שתפסה את תשומת הלב שלי בשנה האחרונה היא כרמל -  כרמל קורפ -1.22% . החברה שולטת ביקבי כרמל העוסקת ביצור ושיווק יין ומחזיקה 30% מיפאורה העוסקת בשיווק משקאות קלים ומים מינרלים. שוק היין הוא שוק מאוד צומח בישראל, אמנם אנחנו כצרכנים ישראלים לא שותים יין בכמויות כמו שהאירופאים שותים, אך אם מסתכלים על הנתונים אנחנו כן יכולים לראות מגמת צמיחה בצריכה והמגמה צפויה להימשך.     כרמל - גרף שנתי

 

"כרמל עברה תפנית עסקית מאוד משמעותית ב-5 שנים האחרונות - הנהלה שעשתה שינוי משמעותי והביאה את כרמל לצמיחה דו ספרתית במכירות. יתרון נוסף שבעיניי הוא חשוב מאוד הוא המותג. כרמל היא לא עוד איזה מותג צדדי שלא שמים לב אליו. כשהצרכן הישראלי בא לרכוש יין, הוא שם לב לחברה ולמותג שעומד מאחוריה.

• כרמל קורפ: ההכנסות צמחו ב-48% ל-143 מיליון שקל
• מנכ"ל יפאורה נחקר במשרדי רשות התחרות

"החברה בשווי של 480 מיליון שקל, ואנחנו חושבים שיש עוד אפסייד משמעותי של עשרות אחוזים. רק ההשקעה ביפאורה שווה כמעט כמו כל שווי השוק ויש גם נדל"ן עודף בשווי של קרוב ל-150 מיליון שקל, כ-130 מיליון שקל מעל הספרים. 

כרמל שתופסת בנתח שוק של 33% משוק היין, צומחת בקצב של 13%-15% בשנה בשנים האחרונות. החברה צפויה ליהנות בשנים הקרובות גם ממהלכי התייעלות וסינרגיה לצד הקמת מפעל גדול.  ב4רבעון הראשון הרווח התפעולי הסתכם ב-17.5 מיליון שקל - לעומת 10.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות עלו לכ-110 מיליון שקל לעומת כ-87.1 מיליון שקל. עם זאת, תוצאות הרבעון הראשון השנה כללו את רוב המכירות לקראת הפסח (חל מוקדם יותר מאשר שנה שעברה), כך שהשיפור מול רבעון מקביל, צפוי, וכך שבהגדרה מדובר על רבעון עונתי טוב ולא מייצג את המשך השנה.  

   יקבי כרמל - דוחות

• גוטו: הפוטנציאל קיים אבל ההפסדים ממשיכים להצטבר
• מכסי טראמפ מדאיגים את תעשיית התרופות: החברות מחפשות אלטרנטיבות, וישראל על המפה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הרווח התפעולי כולל את חלקה של כרמל ברווחי יפאורה. בעוד כרמל נהנית מרבעון ראשון חזק, יפאורה סובלת מרבעון ראשון חלש (משקאות קלים - מכירות חזקות בקיץ).  למעשה, הרווח התפעולי הספציפי לכרמל הוא באזור 11.5 מיליון שקל. 

"הרווח התפעולי המייצג בהינתן הגידול במכירות הצפוי והסינרגיות לצד הקמת המפעל החדש, עשוי להיות תוך שנה בקצב של מעל 40 מיליון שקלים ב-2025 זה יכול לעלות על 50 מיליון שקל. כל זה בלי פעילות הבירה שהחברה אמורה לקבל החל מרבעון שלישי השנה".   

אם תרצו, חברת כרמל היא חברת החזקות שמחזיקה כ-30% ביפאורה כשלפני שנתיים קרור (שמחזיקה ב-70% מיפאורה) הציעה לרכוש את החבילה ב-450 מיליון שקל, שיש לה חוב פיננסי של 150 מיליון שקל ומולו יש נכסים עודפים ב-135 מיליון שקל ופעילות היין שבהינתן הרווחיות הצפויה עשויה להיות שווה לפחות 350-400 מיליון שקל באופן שמרני. אם תסכמו את המספרים תגיעו לשווי העולה משמעותית על השווי שוק. אז למה היא נסחרת בשווי הנוכחי?

אולי זה בגלל שמתייחסים אליה כסוג של כחברת החזקות, למרות שזה לא אמור להיות כך, ואז נהוג לתת דיסקאונט על ערך הנכסים, ואולי היא עדיין נסחרת מתחת לרדאר או שמחכים לראות שהיא אכן תצליח ביישום האסטרטגיה והסינרגיה ברבעונים ובשנה הקרובה. לפעילות היין לא באמת נתנו עד כה שווי כי שנה שעברה היתה חלשה בגלל שנת שמיטה.

ויש גם סיכונים - העברת המפעל היא עניין תפעולי מורכב, בדרך עלולות להיות תקלות, עיכובים, הוצאות נוספות. כמו כן, בשוק יכולה להיות בעיה של נגישות חומרי גלם. זה לא סחורה שיש בכל מצב, בכל שעה. ענבים מגיעים מכורמים, לפעמים יש מחסור ואז צריך לייבא. יש כאן סיכון תפעולי מסוים.  

מעבר לכך, שוק היין תחרותי, יש מתחרים חזקים מאוד ותחרות עלולה לשחוק את המחירים ואת הרווחיות. סיכון נוסף שהוא גם סיכוי גדול הוא ביחס להסכם הרישיון על שיווק הבירות קורונה, סטלה ולף שכיום הן 20% מהשוק. לכאורה זה רק סיכוי - אם החברה תקבל את הסיכון מדובר בפעילות גדולה וכנראה רווחית, אלא שהשוק כבר הזניק את המניה ב-40% בחודשים האחרונים על רקע הדיווחים על סיכוי לקבלת הזיכיון. כך שאם לבסוף זה לא ייצא לפועל עלול להיות דאונסייד גדול במניה. 

בכל מקרה, לא מדובר בזיכיון בלעדי, אבל אם החברה תקבל את הזיכיון היא תהיה המשווק הרשמי-מפיץ מביל שאחראי בין היתר על אסטרטגיית השיווק והפרסום בשיתוף היצרן. הפעילות הזו עשויה להוסיף רווח מייצג של קרוב ל-10 מיליון שקל בשנה.