מה זה מכפיל רווח, מה המכפיל של מדד ה-S&P והאם הוא אטרקטיבי?

פופולאריות מדד ה-S&P 500 רק הולכת וגדלה בקרב הציבור הישראלי. המדד שמכיל את המניות הגדולות ביותר בבורסה האמריקאית מניב לאורך זמן תשואת יתר. זה לא מבטיח שזה יימשך בעתיד, אבל בהינתן שמדובר בסל של חברות איכותיות ולצד החשש מהשוק המקומי הנהירה למדד האמריקאי ברורה. 

מעקב אחרי מדדים דרך מכשירים פסיביים הוא לרוב עדיף מאשר השקעה אקטיבית דרך גופים מוסדיים. יש לזה שתי סיבות - הראשונה בניהול אקטיבי, מנהל הקרן-קופה גובה דמי ניהול גבוהים מאשר בניהול של מכשיר פסיבי ש"רק" עוקב אחרי מדד קיים, והשנייה - שקשה לאורך זמן לנצח את המדדים, ואם כך אז למה לא להשקיע במדד עצמו?

הגישה הפסיבית - מעקב אחרי מדדים, לצד התשואה העודפת של ה-S&P במיוחד מתחילת השנה הביאו אנשים רבים להסטת כספים למדד. מבדיקת ביזפורטל עולה כי מדובר בהיקפים של כ-30 מיליארד שקל ומעלה מתחילת השנה. על פי ההערכות בקרנות הפנסיה היה מעבר של כ-13 מיליארד שקלים לקרנות על ה-S&P, כ-10 מיליארד שקל עברו בקרנות השתלמות וגמל וכ-7 מיליארד שקל בפוליסות חיסכון וקרנות נאמנות.

הרבה מהאנשים שהעבירו את כספם למכשירים עוקבי המדד על ה-S&P הלכו לפי ההיגיון שאומר שהכלכלה האמריקאית היא הכלכלה המובילה בעולם וסביר להניח שהיא תמשיך להוביל בעתיד ולכן מדובר בהשקעה אטרקטיבית יחסית לישראל. מעבר לכך, ישראל היא פרומיל קטן מכלכלת העולם ואין סיבה אמיתית להשקעה בישראל בשיעור גבוה. נכון שיש הטייה טבעית לשוק המקומי, אבל בראייה כלכלית ובהינתן שפונקציית המטרה - היא מיקסום התשואה בהינתן מינימום סיכון, אי אפשר להתווכח עם הטענה שהטייה גדולה לשוק המקומי היא מסוכנת לתיק ההשקעות.
 

תשואה גבוהה על פני זמן

ואם כך - ובמיוחד כשהשנה הסיכון בשוק המקומי גדל, חלה נהירה לשוק האמריקאי והכי קל ונוח זה ההשקעה במדדים. הדאו ג'ונס נחשב "כבד" מדי, איטי מדי, פחות מפוזר. הנאסד"ק שגם הוא משך מיליארדי שקלים הוא מוטה טכנולוגיה וה-S&P הוא מדד הדגל של השוק האמריקאי, עם הפיזור הכי רחב, כך שבאופן טבעי הוא משך את רוב הכספים. 

אי אפשר להתווכח עם העובדה שה-S&P500 שיקף טוב מאוד את הכלכלה האמריקאית ועם מתאם למצב הכלכלה העולמי, הבעיה היא שרוב הציבור נוטה לשנות מכשירי השקעה לעיתים תכופות והשקעה במדדים הוכיחה את עצמה בטווח הארוך ולא כשקופצים מהשקעה להשקעה. כלומר, אם החוסכים הזרימו את הכספים לכאן כדי להשיג תשואה על פני זמן, הם ככל הנראה יצליחו, אבל אם בירידות הראשונות המשמעותיות הם יקפצו למכשיר הבא, הם עלולים להפסיד.

מעבר לכך, לשים את כל הכסף באותו הסל שכולם שמים הוכיח את עצמו כמתכון לבינוניות במקרה הטוב וכישלון במקרה הרע. להיות עדר זה טוב בתקופה חיובית, אבל רע כשהשווקים נופלים. מדדים הם מכשיר השקעה עדרי. 

מנגד, השקעה אקטיבית אמורה לספק את הבחירה הטובה מבין מכלול האפשרויות כדי לספק תשואה עודפת לתיק שלכם. מנהלי השקעות בוחנים ומחליטים על השקעות שיספקו תשואה העולה על המדד. חלקם מצליח, הבעיה שעל פני זמן הרוב לא מצליח.  

מכפיל הרווח של ה-S&P - לא נמוך, אבל גם לא יקר

מכפיל הרווח שמבטא את שווי החברות חלקי הרווח שלהם הוא פרמטר מאוד חשוב להשקעה. ככל שמכפיל הרווח נמוך יותר כך ההשקעה אטרקטיבית יותר. מכפיל הרווח מבטא למעשה תוך כמה שנים תחזור ההשקעה למשקיע. 

מכפיל הרווח ההיסטורי של ה-S&P הוא 16-18. מכפיל הרווח הנוכחי הוא 25. כלומר שווי החברות חלקי הרווח שלהן ב-12 החודשים האחרונים הוא 25. זה יחסית גבוה כי מדובר בעצם בתשואה של 4% (1 חלקי מכפיל הרווח מבטא את התשואה).  תשואה כזו כאשר בשוק הסולידי אגרות החוב של ממשלת ארה"ב מספקות תשואה של 4.2% ויותר היא לכאורה לא מעניינת, אבל מה שיותר חשוב הוא קצב הצמיחה של הרווחים. 

רווחים שעולים יקטינו את מכפיל הרווח. כלומר, להבדיל מאגרות חוב שהתשואה בהן משקפת גם את התשואה השנתית לשנה הקרובה וגם את התשואה השנתית לעוד שלוש וחמש שנים, במניות התשואה התיאורטית שנגזרת מהרווחים משתנה כי הרווחים משתנים. 

מכפיל הרווח של ה-S&P לחשנה הבאה הוא באזור ה-21, וזה כבר מבטא תשואה מרשימה יותר והתקרבות לממוצע ההיסטורי. 

מכפיל הרווח בבורסה המקומית נמוך משמעותית, באזור ה-11-12 בעיקר בזכות רווחי הבנקים. אלא שכשמסתכלים קדימה קשה להעריך שהרווחים של הבנקים יחזרו ומכפיל הרווח עלול לעלות לכיוון ה-14-16. עדיין סביר בהחלט, אך ישראל נסחרת בסוג של פרמיית סיכון מעל השוק האמריקאי.

מתחילת השנה סיפק ה-S&P תשואה של 15.5% בעוד שמדד ת"א 35 ספק תשואה של 3%. מדובר על פער של 12.5%, כשגם כשלוקחים את השנים האחרונות והעשור האחרון המדד האמריקאי מנצח. אלא שלהבדיל מהשנה שבה גם ההשקעה בדולר מנצחת את השקל, הרי שבשנים קודמות הדולר נחלש לעומת השקל בעקביות ויצר הפסדים.

ניתן כמובן לנטרל את הפרשי המטבע אבל אז יש עלויות גידור שבאות לידי ביטוי בהקטנת התשואה בכ-1.5%-1.8% בשנה. רוב הגופים המוסדיים מנטרלים את החשיפה למט"ח, רק שבהגדרה הם יספקו להם את המדד פחות 1.5%-1.8%. השנה זה עדיין מצוין, אבל על פני זמן זה מצטבר ויכול להיות משמעותי.

כך או אחרת, השקעה ב-S&P היא השקעה מנייתית, כל משקיע צריך לזכור ולהתמיד בחלוקה מסוימת של תיק ההשקעות על פני אג"ח ומניות. מסלול של S&P לבדו משמע מניות בשיעור של 100%. יש כאלו שזה מתאים להם, אבל הרוב צריכים לגוון את המסלול הזה עם מסלולים סולידים יותר.