אנבידיה מהמרת על ישראל: "יש כאן עושר אדיר של חברות בינה מלאכותית; אנבידיה מאמינה בטכנולוגיה הישראלית"

מניית אנבידיה  NVIDIA CORP -3.22% NVIDIA CORP 141.95 -3.22% סגירה:0 פתיחה:145.86 גבוה:147.16 נמוך:141.1 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  הפכה בשנה האחרונה לשם הכי חם בתעשייה. למעשה, המניה משלימה בשנה האחרונה זינוק של 400% לשווי של 1.2 טריליון דולר, וזאת בזכות מהפכת ה-AI, כאשר כל העולם פתאום ממש חייב את אנבידיה והיא כמובן נהנית מכך מאוד. ובכל זאת, היא בחרה להשיק את מחשב העל שלה דווקא בישראל. מה היא מוצאת דווקא בישראל ומה יהיה בהמשך? בוועידה הכלכלית של ישראל התייחס נתי אמסטרדם, דירקטור בכיר באנבידיה ומנהל הפעילות העסקית של החברה בישראל לנושא.

"קודם כל ברור היום שכדי באמת לעשות בינה מלאכותית צריך שלושה גורמים: דאטה, אלגוריתמיקה ומה שאפשר לכנות הצד של המוח וכוח מחשוב." אומר אמסטרדם, "בלי שלושת הדברים אי-אפשר להניע את התעשייה קדימה. אינבידיה הכריזה בשלב הראשון על מחשב על שהמטרה שלו היא לקדם את המחקר של אינבידיה אבל גם פיתוח של מודלים מתקדמים לבינה מלאכותית שבשלב מאוחר יותר יתמכו בתעשייה. הגענו למסקנה - חלק גדול מאוד מהאקו-סיסטם הישראלי צריך את הדחיפה הראשונה כדי להתחיל ולהאיץ את המחקר בצורה משמעותית."

נתי אמסטרדם, קרדיט: שלומי יוסף

תוכל לתת דוגמה לאופן שבו מחשב על יכול לקדם פריצות דרך של מדענים ישראלים שמשתמשים בו?
"יש המון דוגמאות כמעט מכל תעשיה. תעשיית הרפואה למשל: כשאנו עושים צילום CT או MRI בתהליך הרדיולוגיה יכולה להיכנס בינה מלאכותית שבעצם שתבדוק את אותו CT או MRI, וזה קורה כבר היום."
 
בדיקות הדימות שאנו עושים בבתי החולים נשלחות לרדיולוג ולמכונה?
נכון. הרדיולג לא צריך להתעסק ב-80% מהמקרים שבו הצילום תקין ואין בעיה ושם הבינה המלאכותית יכולה לאפשר לו להתעסק רק בדברים הנחוצים. בישראל יש קבוצה של כמה עשרות רדיולוגים שמטפלים בכמות אדירה של מידע. באמצעות בינה מלאכותית הם יכולים להתמקד בדברים החשובים יותר. זו דוגמה אחת. דוגמה נוספת היא ריצוף גנטי. היכולת לזהות כבר היום דברים ב-DNA האנושי באמצעות בינה מלאכותית מאיצים את המחקר ותורמים להבנת הגנום האנושי."

למה אותם חוקרים לא יכולים להשתמש בתשתית המחשבית במחשבי העל בארצות הברית למשל? למה כל כך חיוני בעיניכם שיהיה מחשב על בישראל?
"יש לנו מרכז מחקר מאוד גדול בישראל. רכשנו את מלאנוקס ויש לנו 3,500 עובדים בישראל שעושים הרבה מאוד מחקר ופיתוח. כמובן שהמטרה הראשונה היא לתמוך במחקר שאנו עושים, אבל מעבר לזה, במדינת ישראל יש עושר אדיר של חברות שעוסקות בבינה מלאכותית. החל ממרכזי פיתוח של חברות גלובליות שרובן מפתחות את מוצרי הבינה המלאכותית בישראל כמו פיליפס, מטרוניקס, והרבה מאוד חברות אחרות שמפתחות את היכולות שלהן בישראל. יש פה קרוב ל-2,000 סטרטאפים לצד מערכת הביטחון שמובילה פעילות פיתוח והרבה מאוד חוקרים באקדמיה. 

יכול להיות שצריך את מחשב העל כדי לשמור סודות ולא להתחלק עם גורמים ממשלתיים שאולי יכבידו על פוטנציאל הצמיחה של המשק? 
כשהתחלנו להתעסק עם הבינה המלאכותית ב-2017 היה מספיק מחשב אחד שאפשר לאמן עליו מודל. היום זה רץ על 10,000 מעבדים. המשימות היום לא יכולות להתבצע על ידי מחשב אחד, צריך מחשב על. אבל כמובן שחלק גדול מזה זה גם לתמוך בכל התעשיות פה בישראל."

יש אנשים שיגידו ההיפך: לנוכח כל מה שקורה בישראל אולי בטוח יותר להחזיק היום קניין רוחני על גבי תשתיות מיחשוביות בארצות הברית
"עובדה שרוב הסטרטאפים עצמם נפתחים היום בארצות הברית ולא בישראל וזו נקודה חשובה. אני תמיד עושה השוואה לאנרגיה - האם מדינת ישאל תהיה מוכנה שהאנרגיה שלה תגיע מחוץ לישראל? כנראה שלא. הבינה מלאכותית היא כל-כך עוצמתית במובן שמשפיע על כל מה שאנו עושים בין אם זה מחקר, הסטרטאפים ותעשיית ההייטק שחייבים כולם להחזיק את הדבר הזה בגבולות מדינת ישראל ובשליטה שלנו שתאפשר לנהל את זה. לא יכול להיות שהחלטה שמגיעה ממקום אחר בעולם תשפיע על היכולת שלנו לייצר חדשנות."

הפעילות מכניסה היום לאינבידיה כסף? בסוף אתם לא מקבלים אקוויטי מניות בחברות שאתם מספקים להן מחשוב על. איפה המודל הכלכלי? 
"המטרה היא לתמוך באקו-סיסטם הישראלי. חברות הסטרטאפ משתמשות בטכנולוגיה שלנו. כשהן מטמיעות את הטכנולוגיה זה באמצעותנו. אנחנו רוצים לעזור בתהליכי המחקר והפיתוח ולהאיץ את המחקר בישראל. אנחנו מאוד מאמינים שבסופו של דבר, נצליח לייצר  ולשכפל את ההצלחה שישראל עשתה ותעשה בעולמות אחרים."

דב מורן, ד"ר מיכל צור ונתי אמסטרדם בוועידה הכלכלית של ישראל. צילום: שלומי יוסף

ד”ר מיכל צור, מייסדת-משותפת ונשיאת קלטורה, ​איפה אנו כבר רואים את המשבר העמוק שמפניו כולם כל היזמים והקרנות מתריעים בהייטק הישראלי? 
"לא אחדש פה אם אחלוק את הנתונים לגבי ירידה בנתוני השקעות, באי הוודאות ולגבי העובדה שהרבה מאוד עובדים מחפשים רילוקיישן."

כמה את מזהה במעגלים הקרובים אלייך אנשים שמגששים אחרי עבודות בחו"ל או להקים את הסטרטאפים שלהם בחו"ל?
"אני חושבת שכרגע כולם מגנים על הבית, אנשים עוד לא במצב שהם עוברים. הם נלחמים. אני חושבת שזו הרוח, זה משהו שהוא חלק מהישראליות שלנו. אבל אני כן אגיד שיש הרבה מאוד דברים שצריך להבין,  כמה שכבות עוד יש בתשתיות האלה. שמענו על התשתיות שהממשלה משקיעה בבינה מלאכותית ואת השיח על אקדמיה ורשות החדשנות, אבל באקדמיה למשל, אין כיום במל"ג אפילו מישהו אחד מהסטם (המקצועות המדעיים). אי אפשר להגיד שהנושא נמצא בחזית האקדמיה כשאפילו אין במל"ג נציגים שעוסקים בתחום."

דב מורן, שותף מנהל Grove Ventures, מה אומרים לך היום המשקיעים בקרן כשאתה מדבר איתם ומנסה לגייס עוד כספים, מה אתה שומע מהם?
"אני אגיד משפט נורא מוזר -  זה נכון שהשקעות זה בדיקה של המוצר, של הטכנולוגיה ושל השוק, אבל השקעות זה קודם כל האנשים. יש בהשקעות יש אלמנט מטורף של פסיכולוגיה. אני אגיד לך דבר שאמרתי אתמול לאחד היזמים שהגיע אליי- אל תתבלבל, כשמשקיע משקיע בך, הוא משקיע בוודאות טוטאלית שאתה תצליח. הוא יכול לבדוק את הצוות, הטכנולוגיה, השוק ועוד המון דברים נוספים. אבל רוב החברות צריכות את הבן אדם הנכון וחברה שאין לה את זה נכשלת. כאשר משקיע חיצוני, משקיע בקרן הון-סיכון או בכל מקום אחר בישראל הוא חושב שהוא הולך להשקיע בדבר בטוח." 

בגלל המניה של ישראל שנתפסת כמניה יציבה ובטוחה
"כי ישראל עד עכשיו נראתה כמדינה בטוחה. כמדינה שיש בה עקרונות משפט טובים ונכונים ושההגנה על המשקיע חזקה במקרה שהממשלה תחליט על מיסוי חדש. פסקת הסבירות זה לא סביר. נכון? אז פסקת הסבירות בוטלה. בסיטואציה הזאת אנחנו כבר רואים קיטון משמעותי מאוד בהשקעות בישראל מגורמים חיצוניים. כמו שאני לא אומר לחברות שאני לא משקיע בהן  שאני לא משקיע בכן כי אתן לא מוצאות חן בעיניי, באותה מידה, אף משקיע חיצוני לא יגיד לי לנו לא נשקיע כי אתם מדינה לא בטוחה."
 
איזה חלק מזה קשור לתזמון העולמי, הריבית הגבוהה וההאטה בהייטק, ואיזה חלק קשור לנסיבות המיוחדות שלנו כאם בישראל?
"אני לא יודע לחלק והאמת לא יודע אם מישהו מסוגל לחלק. אבל יש שינוי במגמה, ההייטק בעולם חוזר לעצמו, הוא מלהיב מחדש משקיעים. אנחנו מפספסים את הגידול הזה ויודעים מה קרה למדינות שפספסו. את התוצאות נראה כנראה לפני תקציב המדינה הבא ואז נדע באיזה עומק של משבר אנו נמצאים. דב- מה שאנחנו רואים עכשיו ישפיע בעוד עשור על איך תיראה כלכלת המדינה. מה שיצר את אומת הסטרטאפ, זה דבר שקרה בשנת 1993- לא יוזמה אלא החלטה, ההחלטה להשקיע בקרנות הון-סיכון שבעצם כמעט ולא עלתה למדינה כלום. זה דבר מטורף, החלטה ממשלתית, חכמה, שאמרה אנחנו ניתן רשת ביטחון לקרנות הון-סיכון שיקומו בישראל. היה כסף לסטרטאפים וככה הוקמה התעשייה."

איך ישראל יכולה במיוחד בימים המאתגרים האלה לשמור על המובילות שלה ולא לפספס את מהפיכת ה-AI הגדולה שמתחוללת בעולם? 
"להגדיל השקעה בתשתיות חישוביות זה הדלק של התעשייה.  צריך לראות את זה מתקדם בקצב מהיר יותר. ההשקעה מתחילה לנוע בקצב מהיר יותר וזה מעודד. היום חוקר שמגיע לאוניברסיטה זה כמו להחתים היום שחקן NBA, כל אחד מגיע עם רשימת דרישות. לכן צריך לספק את הכלים כמו  מחשב על כדי שהחוקרים יעשו את הדברים באוניברסיטה. בנוסף, סטרטאפ שמפתח מודל כמו OPEN AI צריך גישה ומשאבים רחבים יותר, ואם לא ימצא את זה כאן, יחפש במקומות אחרים לכן יש להשקיע בתשתיות. כמו כן יש להשקיע בחינוך. כמו תכנית מגשימים שעשינו בסייבר אנחנו רוצים לעשות אותו הדבר בבינה מלאכותית. הילדים האלה הם הדוקטורנטים הבאים שלנו והאנשים שיניעו את התעשייה קדימה."