הדיכאון של מניות הסלולר מתחזק - המינוף גדול, התחרות קשה וה-eSIM צפוי לנגוס ברווחים

מה הרווח של שירותי הנדידה (רומינג) מתוך הרווח של חברות הסלולר? (לא תאמינו), למה הוא עלול להישחק דרמטית, איך זה ישפיע סלקום, פרטנר, פלאפון ומה זה אומר על הפירמידה של אלקו-דסק"ש? (לא רק נכסים ובניין מאכזבת)

ארז ליבנה | 14/09/2023 18:47 (7)

נושאים בכתבה דסק"ש סלולר סלקום

האטה בצריכה וחדירת טכנולוגיות רומינג דיגיטליות ה-e-SIM יכולות להוות אבן נגף לסקטור התקשורת הסלולרית הממונף למרות שהתחום עומד כנראה לפני העלאת מחירים מסוימת. איך זה עלול לפגוע בסלקום, ובחברה האם - דסק"ש שבשליטת הזלקינדים וצחי נחמיאס?

הזלקינדים - צילום: ישראל הדר

הזלקינדים - צילום: ישראל הדר

אחרי למעלה מעשור של מלחמות מחירים, נדמה ששוק הסלולר והתקשורת מתחיל להתייצב עם הכניסה לדור 5 ופריסת הסיבים, יחד עם יתר השירותים שמספקות החברות הכולל גם שירותי תוכן טלוויזיוני ומכירת ציוד קצה. הרפורמה המוצדקת של כחלון בשוק, שהובילה למרוץ לתחתית בכל הקשור למחירי הסלולר, הביאה את המחירים בארץ לרצפה העולמית. מדי שנה אומרים לנו שזה הולך להשתנות, אבל התחרות הקשה, בינתיים נמשכת. גם עכשיו האנליסטים מצפים להתאוששות קלה במחירים, אבל מכאן לא תבוא הבשורה לתחום.

היום לא רק שבמקרים רבים המעבר בין ספקי הסלולאר הופך לטרחה שמצריכה להחליף גם את האינטרנט וגם את השירותים הטלוויזיוניים, אלא שגורמים המעורים בשוק אמרו כי החברות עצמן כבר "לא נלחמות על לקוחות הפסדיים" ומעדיפות פשוט לוותר עליהם.

כרגע הצריכה של הישראלים לא נעצרת, אבל כן מאטה. בחודש אוגוסט האחרון אמנם נשבר שיא כשהוצאות האשראי חצו את רף ה-42 מיליארד שקל, עלייה של למעלה מ-8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד – אבל חודשי הקיץ והחופש הגדול ידועים ככאלה שבו ההוצאות המשפחתיות גדלות.

אבל לפי נתוני הלמ"ס, בחודשים מאי-יולי, הייתה ירידה של למעלה מ-5% בהוצאות הישראלים על שירותי תקשורת ומחשבים ותוכנה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד – כשבכל 2022 הסגמנט של מוצרים שבתוכו נכללים ההוצאות הנ"ל היוו 47% מסך כלל ההוצאות של משק הבית הישראלי הממוצע. אגב, זה לא מצב ייחודי לישראל. לפי מכון המחקר IDC הבינ"ל, יש ירידה של למעלה מ-3% בשילוח של טלפונים חכמים השנה ביחס לאשתקד. כלומר, אנשים לא ממהרים לקנות מכשירים חדשים ומכירת מכשירים חדשים היא זרוע חשובה לחברות הסלולר.

המצב השברירי של השוק – שנובע הן מהמשבר בהייטק, בשוק הנדל"ן והאינפלציה שלא נגמרת שמביאה עמה העלאות ריבית חוזרות ונשנות – יכול להוות לאבן נגף עבור חברות התקשורת מכמה סיבות - ראשית, הוצאות המימון שלהן מזנקות. שנית, הן כאמור נפגעות במכירות ציוד קצה, כמו טלפונים חכמים, טאבלטים וציוד היקפי, אבל גם נפגעות בהכנסות נוספות כמו שירותי הרומינג הבינ"ל, שלפי הערכות בשוק מהוות את אחד המרכיבים המרכזיים של החברות המאפשר להן להישאר עם הראש מעל המים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרומינג מהווה 35%-40% מהרווח התפעולי של חברות הסלולר

כזכור, הקורונה יצרה לא מעט זעזועים בשוק. מצד אחד הייתה נהירה לרכישת ציוד חשמלי ושדרוגים של מחשבים, טלפונים וציוד אלקטרוני באופן כללי, שהיווה בוננזה אמיתית ליצרנים וגם למשווקים ולספקי שירותי התקשורת. אבל לא הכול היה ורוד. לפני הקורונה, שוק הרומינג הישראלי נע בין 500 ל-600 מיליון שקל בשנה, כשההערכות הן כי שולי הרווח של סגמנט זה נעות בין 80 ל-90%. או איך הגדיר זאת אנליסט תקשורת בכיר, "זה לא הדובדבן שבקצפת, זה עדיין כמעט כל הגלידה". בתקופת סגרי הקורונה זו הייתה הפגיעה הקשה ביותר בחברות, אבל מאז שיצאנו מהסגרים והנהירה ההמונית לחו"ל, הערכות של אנליסטים היא ששוק זה חזר לרמתו שלפני הקורונה.

המכירות המצרפיות בשוק הסלולר מסתכמות בכ-14 מיליארד שקל בשנה, הרווח הגולמי הוא 4 מיליארד שקל. הרווח התפעולי של התחום הוא באזור מיליארד שקל. ומכאן שתחום הרומינג הוא אומנם רק 5% מההכנסות, אבל הוא קרוב ל-12% מהרווח הגולמי המצרפי ומכיוון שאין לו עלויות תפעול משמעותיות, הרי שהוא עם שוליים תפעוליים גדולים - רווח תפעולי שהוא סדר גודל של 35%-40% מתוך הרווח התפעולי.

זו בוננזה ענקית, אבל אליה וקוץ בה. זה לא יישאר. האופק של סגמנט זה עלול להיות בעייתי עם ההתחלה של חדירת ה-SIM הדיגיטלי, הידוע כ-e-SIM ,שאמור להחליף את כרטיס ה-SIM המסורתי. אמנם מדובר בשוק בתולי עדיין, כשלפי חטיבת המחקר של פורצ'ן מדובר בשוק גלובלי של קצת יותר ממיליארד דולר בשנה וכזה שצפוי לצמוח בממוצע שנתי (CAGR) של 21% ללמעלה מ-4.5 מיליארד דולר בשנה בסוף העשור, אבל הוא מהווה סיכון, במיוחד עבור הישראלים שמחפשים להוזיל עלויות.

האיום הגדול - ה-e-sim

השירות שמעניקים חברות ה-e-SIM הבינ"ל מגיע לכ-10 דולר לשירות לפרק זמן של שבועים-חודש, בעוד המחירים של החברות בארץ - סלקום, פרטנר, פלאפון, גולן יכולים להגיע ל-200 שקלים, תלוי להיכן ולכמה זמן ניתן השירות. זה פער משמעותי וזה רק ברומינג, המעבר ל-e-SIM יכול בעתיד גם למשוך לקוחות להתנתק לגמרי מספקי התקשורת הסלולרית הישראליים. "אני לא מעריך שנראה פגיעה בשירותים אלה בזמן הקרוב", העריך אנליסט התקשורת לירן לובלין מ-IBI, "יש קהל צרכני מבוגר שסביר להניח שלא ישתמש ב-e-SIM, כשגם השירותים העסקיים שניתנים לעובדי חברות לא ישתנה וגם הם ימשיכו לצרוך את השירותים של חברות הסלולר".

מנגד, יש כאלה שפחות אופטימיים. שוק ה-e-SIM הוא איום בטווח הבינוני על חברות הסלולר. נכון שבהתחלה יהיו בעיקר early adopters, וכרגע המנכ"לים של החברות, לפחות כלפי חוץ, לא מתרגשים בכלל מהטכנולוגיה, אבל זה בהחלט יכול להתחיל לנגוס בהכנסות הרומינג של חברות התקשורת ככל שהטכנולוגיה תהיה זמינה וקלה יותר.

סלקום - עוד משקולת על דסק"ש

נעבור לסלקום. לפי המצגת למשקיעים האחרונה של החברה, היא השחקנית הגדולה בתחום הסלולר בישראל ומהווה 31% מהשוק הישראלי. החברה מציגה שיפור במצבה הפיננסי, כשהחוב הפיננסי שלה ירד מתחת ל-2 מיליארד שקל והיא מראה שיפור ברווחיות וירידה ביחס החוב ל-EBITDA המתואמת מ-1.8 ל-1.6. על בסיס החציון הראשון, תזרים המזומנים החופשי עומד כרגע על קצב שנתי של 240 מיליון שקל, שמהווה עלייה של כ-4% ביחס לשנה שעברה, אבל ירידה ביחס ל-2021, אז התזרים עמד על 267 מיליון. ההכנסות הן סדר גודל של 4.3 מיליארד שקל בשנה והרווח התפעולי בסדר גודל של 300 מיליון שקל. לפי לובלין עלות החוב שלה עומדת על 5.5%, כלומר 110 מיליון שקל בשנה. ההוצאות ההוניות של החברה, הכוללות הנחת תשתיות עומד על כ-900 מיליון שקל.

סלקום, באמצעות רשת דינמיקה, היא גם מוכרת ציוד הקצה הגדולה בתחום בישראל, אבל כפי שציינו, ישנה ירידה במכירות, כאשר בתחום מכירות מכשירים סלולאריים היא נפלה ב-18% (מכירות של 247 מיליון שקל בלבד ברבעון שעבר). במצב הנוכחי של השוק והעלאות הריבית, קיים חשש להמשך ההאטה, מה שיחייב את החברה לסגור חלק מהסניפים ולהעלות מחירים לשירותים, כדי לכסות גם על הירידה וגם על הפסדי סלקום TV.

אבל הבעיה האמיתית של סלקום, היא זה שאינה Stand alone. היא חלק מדסק"ש, ודסק"ש, התלויה בהחזקות הנדל"ן שלה, שנמצא גם הוא במצב בעייתי, נמצאת בסחרור (הסחרור של דסק"ש) כי אם אכן המיתון יגיע ויחלחל למכירות הקצה וגם יפגע בהכנות הרומינג בגלל מעבר לסים הדיגיטלי, היכולת שלה לשרת את החוב הכולל של הקבוצה הולך ויורד, ובמקום להיות סלע איתן המאפשר לבעלי העניין להשאירה עם ראש מעל המים, היא עלולה להפוך לסלע שיכול לעזור בשקיעה של הקבוצה, שכבר הטביעה את נוחי דנקנר במימיה.

שוויה של סלקום אחרי נפילה של 36% מתחילת השנה מתחת ל-2 מיליארד שקל, היא נסחרת מתחת להון העצמי. השוק מביע חשש גדול מהרווחים בהמשך וגם משירות החוב. אם החברה מצליחה לייצר בשנה תזרים חופשי של 230-250 מיליון שקל ויש לה עלות חוב של 110 מיליון שקל, יש לה תזרים לאחר חוב של כ-120-140 מיליון שקל. האם זה יכול לתמוך בקרן חוב של מעל 2 מיליארד שקל? לחברה שהיא בתנופה ובגידול ברווחים ובתזרים - כנראה שכן. בסלקום לא בטוח שזה המצב ה-ה-e-sim הוא איום גדול בטווח הבינוני על סלקום.

וזה עוד בלי לקחת בחשבון שבעתיד ענקיות הטכנולוגיה ישתלטו על כל שרשרת הערך ויספקו בעצמם דרך שיתופי פעולה עם חברות סלולר מקומיות חבילות תקשורת מה שישאיר פירורים לחברות המקומיות. אז מניית סלקום במבט ראשון נראית בשפל ובמחיר אטרקטיבי, ממש לא בטוח שזה נכון כשבוחנים את האיומים שיש על השוק שמהווים רוח נגדית להתאוששות הצפויה במחירים.

הוספת תגובה

7 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

6.
בעז שנקר 15/09/2023 08:54
הגב לתגובה זו
הכנסה בטוחה
5.
אלעד 15/09/2023 06:45
הגב לתגובה זו
חבל שנותנים לכתב שלא מבין דבר וחצי דבר בשוק התקשורת ובטח לא בפיננסים לכתוב כתבות כאלו. נראית כתבה מג
4.
מבין 15/09/2023 05:54
הגב לתגובה זו
ולא רק סלקום, כל שאר חברות הסלולאר בישראל מבחינה כלכלית נטו, כל השוק מתייקר וכך גם ההוצאות של החברות (שכירות, חשמל, מים, ארנונה, שכר עובדים, עלות ספקים, עלות ציוד ועוד) מספיק עלייה של 5 שקלים לכל מנוי מה שלא יגרום לזעזוע בשוק אבל יתן תוספת הכנסה של מעל 40 מיליון שקל ברבעון.
סווינגר 15/09/2023 10:57
הגב לתגובה זו
פחות מ20 שח, לכל החיים. לא מבין למה להמשיך להאכיל את החברות הישנות, שאין להן שום ערך מוסף.
3.
לרון 15/09/2023 04:37
הגב לתגובה זו
גרשון זלקינד ז"ל היה משקיע גדול ויציב,היציבות אצל הבנים פחותה והשוק מפחד מנוחי 2
2.
כמה כתבות בשבוע ? 14/09/2023 22:12
הגב לתגובה זו
כמה כתבות בשבוע ?
1.
שימו לב ! 14/09/2023 19:57
הגב לתגובה זו
שנה טובה. לא שחסרות דוגמאות לקניות טהורות ו'פחות טהורות' של חבילות מניות ע"י גופים מוסדיים ובכל זאת אציין כתגובה למניית סלקום. המניה עלתה מ-900 נק' ל1900 ואז, ב-11 באוגוסט 2022, דסק"ש מכרה 10 אחוזים מתוך 45 האחוזים שהיו ברשותה לגופים המוסדיים בשער 1925. ראו גם קניית מוסדי/ים במניית טלסיס אחרי זינוק של 805% (כן) בחמש השנים האחרונות.. אגב סלולר: לא לשכוח שהקבוצה שרכשה את פרטנר מופסדת כ-50% בפרק זמן קצר יחסית.