אל על הפכה ליחידה שמפעילה טיסות לארה"ב והיא מנצלת את המצב לעלייה של 50%-30% במחירי הטיסה - ככה זה בהישרדות

המלחמה תשפיע מאוד על אל על. חברת התעופה עם גירעון גדול בהון וקשיחות יחסית בהוצאות במיוחד על רקע הרה ארגון של השנתיים האחרונות. המלחמה תופסת אותה בדיוק בשיא ועם אופטימיות לגבי ההמשך. החברה מרוויחה יפה והוכיחה שאפשר להתייעל בחצי מההוצאות מבלי שתהיה קטסטרופה בהכנסות. אל על היתה חברה של ועדי עובדים שדאגה בעיקר לעובדים, ושינוי השליטה במקביל לקורונה וההכרח לצמצמם דרמטית את ההוצאות, הפכו אותה לחברה רזה. אלא שבעוד דוח רווח הפסד משדר אופטימיות, המאזן מתקשה בכך. גירעון ענק, הלוואות גדולות ובעצם פעילות רווחית שנובעת מתמיכה כספית מהמדינה בזמן הקורונה. אלמלא המדינה לא היתה אל על. כאילו שאל על עדיין חברה ממשלתית.

למה לתת מענקים אדירים לאל על בזמן הקורונה כשהיה אפשר לתת במקביל לרבבות עסקים קטנים ובינוניים חמצן לחיות? לא ברור (החלטה פשוטה - מה עדיף, לתמוך באל על או להציל אלפי עסקים?). בכל מקרה, אל על תצטרך עזרה נוספת והמדינה תיתן לה. חברת התעופה שנחשבת "חברת התעופה הלאומית" צריכה לקבל תמיכה, אבל לא יותר מאחרים, אחרי הכל יש לה בעלי בית - משפחת רוזנברג שאמורים להרוויח כשהיא מרוויחה ולהפסיד כשהיא מפסידה.    

 מעלה מחירים כדי לשרוד

אל על כבר מדברת עם משרד האוצר על קבלת תמיכה, ובינתיים היא עושה כל מה שאפשר כדי  לצמצם את ההוצאות והתזרימים וכדי לשפר את ההכנסות. למזלה, חברות תעופה בינלאומיות רבות לא טסות לישראל בתקופה הזו והיא נשארת בודדה או עם תחרות נמוכה, ובמצב כזה היא מנצלת את המצב להעלאת מחירים. זו זכותה העסקית, היא צריכה לשרוד. 
 

אל על מנצלת את המצב - קוראים לזה הישרדות

המקום הבולט ביותר הוא הקו לארה"ב. דלתא ויונייטד איירליינס ביטלו את הטיסות לישראל. ביטול הטיסות לישראל יוריד כרבע מהרווחים שלהן. זה מלמד על הרווחיות הגבוהה של הקווים האלו ועכשיו, אחרי שאין תחרות על הקווים האלו ואל על נשארה לבדה, זה הזמן להרוויח יותר. אל על העלתה את מחירי הטיסות בקו ישראל ארה"ב ב-30%-50%. זה היה קו רווחי עוד לפני כן, והוא הפך למאוד רווחי כשמחירי הטיסות מגיעים גם ל-1,900 דולר.  

הטענות כלפי העלאת מחירים מצד אל על נשמעו עם תחילת המלחמה. אל על דחתה אותן בתוקף וטענה שהיא הורידה את המחירים כדי שהמוני הישראלים יוכלו לחזור הביתה מיד אחרי המתקפה של ה-7 באוקטובר. אולי ההורדה היתה לחוזרים ולא בכל הטיסות. כך או אחרת, כעת כמעט חודש אחרי תחילת המלחמה, אל על חייבת לשרוד וניצול המצב הוא חלק מהעניין, גם אם זה נראה צורם. 

נתפסת כחברת התעופה הלאומית

צריך לזכור שברגע אחד, נעלמו ממפת הטיסות של אל על מקומות כמו טורקיה ושהיקף הטיסות כעת ירד דרמטית. אין תיירות נכנסת ואין תיירות יוצאת. שוק התיירות והתעופה קיבל מכה אנושה שככל שתיארך המלחמה תהיה כואבת יותר. בינתיים אל על לא שלחה עובדים לחל"ת, למרות ההקלות על החל"ת. ההנהלה כנראה מפחדת מתגובת הוועד, אבל המשך המלחמה יחייב חל"ת המוני. מעבר לכך, איך החברה לא מתביישת לבקש עזרה מהמדינה כשהיא עצמה לא עוזרת לעצמה וחוסכת בעלויות? 
 

למה אל על לא הוציאה עובדים לחל"ת? המבחן של דינה בן טל גננסיה

״מראשית המלחמה אל על נקטה במדיניות מסחרית הוגנת ומיטיבה עם קהל לקוחותיה", מגיבים באל על לשאלתנו לגבי העלאות המחירים, "קיימת להם אפשרות לשנות או לבטל כרטיסי טיסה ולקבל עבורם שובר, ללא דמי טיפול ושינוי, מחיר קבוע לטיסות לכיוון אחד לפי שעות טיסה וכן, הטסה בחינם של מאות לוחמים עם צו שמונה. נדגיש כי בעקבות המשכות המצב הביטחוני אל על מבצעת התאמות מסחריות, לאור הירידה בביקושים ושיעורי התפוסה וזאת על מנת לשמר ככל הניתן את תדירות הטיסות ורשת היעדים אליהם החברה טסה מתוך כוונה לשמר את הגשר האווירי אל וממדינת ישראל לעולם פתוח בימים חשובים אלו״.

במילים אחרות, אל על אומרת לנו שיש הפחתה של היקף הטיסות, אבל לא שוללת את העלאות המחירים. דירקטוריון אל על אמר לפני כשבוע למשקיעים - "החברה סבורה שתהיה פגיעה בהיקף הביקושים לטיסות החברה ברבעון הרביעי לשנת 2023. כתוצאה מכך, החברה מעריכה כי צפויה השפעה שלילית על תוצאות החברה לרבעון הרביעי לשנת 2023.  החברה מעריכה כי ככל והמצב הביטחוני המיוחד במדינה יימשך, צפויה השפעה שלילית על תוצאות החברה גם לאחר הרבעון הרביעי לשנת 2023.

"יובהר, כי בשלב זה, אין ביכולתה של החברה לאמוד את היקף ההשפעה האמורה, בין היתר לאור אי הוודאות ביחס להימשכות המצב הביטחוני המיוחד והשלכותיו הישירות והעקיפות על החברה". רק שבהינתן שאנחנו במלחמה ושיש פחות טיסות, ובהינתן שהמומחים בתחום אומרים שזה יהיה ארוך, מצופה מאל על שתפחית דרמטית את ההוצאות בתקופה הזו, לרבות הוצאת עובדים לחל"ת. 

  במי היא תבחר? בעובדים או במשקיעים;    דינה בן טל גנסיה, מנכ"לית אל על,  צילום רון בשור  

למעשה, זו שעת המבחן של המנכ"לית דינה בן טל גננסיה. היא נכנסה לתפקיד לפני כשנה וחצי ומאז החיים באל על היו די נוחים - שוק התיירות פרח, חברת התעופה הגדילה רווחים. זו הפעם הראשונה שהיא מתמודדת עם משבר בתפקידה הנוכחי (לפני כן כיהנה בתפקידים בכירים בחברה) והיא זו שצריכה להחליט את טובתם של מי היא מעדיפה - טובת המשקיעים או טובת העובדים. 

 

רווחים פנומנליים בקו של ישראל - ארה"ב

ענקית התעופה האמריקאית יונייטד ציינה בדו"ח שלה לרבעון השלישי, רק לפני שבועיים, שביטול הקווים מישראל ישפיע עליה מאוד - היקף הפעילות מול ישראל אומנם נמוך ביחס להיקף העסקים הכולל של הקבוצה, לכל היותר 1%-2%. אבל ההשפעה על הרווח ענקית - יונייטד ציינה שהיא מצפה לרווח למניה של 1.5 דולר אם הטיסות לישראל לא יחזרו כלל השנה, וזה בהשוואה לצפי בוול סטריט (לפעילות שגרתית) של 2.09 דולר למניה. כלומר, יונייטד תמחק 59 סנט ברבעון בגלל הפעילות בישראל - רבע מהרווחים.

 

מניית אל על - איך היא מחזיקה מעמד?

אל על פרסמה דוחות טובים לרבעון השני והצפי לרבעון השלישי הוא מצוין. הרבעון הרביעי התחיל במלחמה. 

  מספרים במיליוני דולרים - שיפור מתמשך

בשנת 2022 הרוויחה אל על מעל 100 מיליון דולר במחזור של קרוב ל-2 מיליארד דולר. הציפיות של אנליסטים היו לעלייה של לפחות 20% ברווחלעומת שנה שעברה. הגירעון בהון עומד על 304 מיליון דולר, אבל המשקיעים לרבות כלל ביטוח שהזרימה השקעה גדולה לפני מספר חודשים העריכו שהשמיים הם הגבול. מבחינתם, שנתיים-שלוש של רווחים והגירעון נעלם והכי חשוב - המבנה הרזה יותר לעומת העבר והיכולת להגדיל רווחים על אותה פלטפורמה. 

וכך, אל על, נסחרת (עם מרכיב של אופציות) בשווי של כ-1 מיליארד שקל (250 מיליון דולר) והיא ירדה רק 22% מאז פרוץ המלחמה.  בניתוח קר, רמת המחירים הזו מגלמת אפסייד למצב הרגיל, הרווחים כאמור השתפרו מאוד, אבל במצב מלחמה כשבמקביל יש גם עלייה חדה במחירי הדלק (עוד לפני המלחמה), צפים הסיכונים של חברות התעופה. זה לא סתם שחברות התעופה הגדולות בעולם נסחרות במכפיל רווח חד ספרתי. 

מניית אל על - האם הירידה מוגבלת?  

הרבעון הרביעי צפוי כמובן להיות קשה. ניתחנו את מבנה ההוצאות של החברה - הוצאות משתנות לעומת הוצאות קבועות, כדי לנסות להבין עד כמה החברה גמישה בהוצאות שלה. ומה הכוונה? החברה מוכרת ב-2 מיליארד דולר ויש לה הוצאות של 1.9 מיליארד דולר - רווח של 100 מיליון דולר (לפי שנה שעברה), השנה זה היה אמור לגדול. אבל מה יקרה ברבעון הרביעי, אם נניח ההוצאות יסתכמו ב-250 מיליון דולר בלבד, או 350 מיליון דולר בלבד, האם עדיין ההוצאות ישארו כמו ברבעונים קודמים (נניח כ-450-500 מיליון דולר ברבעון)? התשובה לא, כי יש הוצאות משתנות שכשיש ירידה בהכנסות ניתן לחסוך אותן. הבעיה שאל על מסבירה בדוחות שלה כי "החברה פועלת בענף התעופה שבו מבנה העלויות הקבועות הוא גבוה באופן יחסי ושולי הרווח נמוכים באופן יחסי. לפיכך, שינויים לא גדולים ברמת ההכנסות או ההוצאות עלולים להשפיע באופן ישיר על היקף הרווח או ההפסד". אז יהיה חיסכון בהוצאות אבל נמוך יחסית - במילים אחרות, אם רק לשם המחשה, אתם מעריכים כי ההכנסות יחתכו בחצי - 250 מיליון דולר, ההוצאות יחתכו ב-100 מיליון. זו הערכה מאוד גסה ועל רקע העלאות המחירים מאוד ייתכן שהתמונה טובה יותר. צריך גם לקחת בחשבון שהרבעון השלישי הוא עונתית מאוד חזק והוא באופן חלקי עשוי לחפות על ההפסד ברביעי.

כשמנסים לנתח את זה קר - רבעון אחד מזעזע, לא יפיל את חברת התעופה. השאלה מה יהיה עוד חודשיים וזו שאלה מורכבת - מה יהיה עם ענף התעופה עוד חודשיים, מה יקרה בתחום התיירות? מה יקרה לדס"ל ולנפט? למלחמה יש השפעות גדולות מאוד על אל על ועל התחום שלה, הרבה יותר מירידה של 22% במניה. השוק פשוט מאמין שאחרי המלחמה, המצב יחזור לקדמותו ומעריך שהמדינה תתמוך בחברת התעופה הגדולה. במשחק כזה - הדאונסייד לכאורה (רק לכאורה) מוגבל והאפסייד גבוה. אבל מר שוק לא לוקח בחשבון הסתברות שהפעם המדינה תתמוך באופן מוגבל ושהלחימה והתאוששות יקחו זמן ממושך. אם תרצו - אל על היא אופציה על המלחמה ואפילו יותר מכך - על התאוששות מהמלחמה.