זה הזמן להשקיע בבורסה המקומית, תקציב הביטחון הקיים לא רלבנטי וממה מודאגת הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות?

בכנס "ניהול השקעות וכלכלת מלחמה" של ביזפורטל בשיתוף קסם, דיברו מומחי השקעות על כלכלת ישראל, כלכלה בימי מלחמה, על השקעות זמן מלחמה. על הדרך שבה המשקיעים צריכים להתנהל, על הכלכלה ושוק ההון ביום שאחרי. 

אבנר חדד, מנכ"ל הפניקס בית השקעות וקסם קרנות פתח את הכנס ואמר: "זה הזמן להשקיע בישראל. השקעות טובות עושים בתקופות לא טובות. אם הציבור בישראל ימשיך להתנהל כמו שהוא התנהל בחודש האחרון, כל המערכות האחרות יזוזו כלפי מעלה והארביטרז' מול העולם ייסגר. 

אבנר חדד: "השקעות טובות עושים בזמנים לא טובים" 

"בעולם הכלכלי פיננסי נפל דבר ב- 7 באוקטובר. ב-2022 לאחר שנים שהבורסה בישראל פיגרה אחרי המדדים בעולם, הביצועים של המדדים המקומיים היו יותר טובים מחלק מהמדדים הטובים בעולם. אך העליות במדדים בישראל לא נמשכו בשנת 2023 על רקע המחאה החברתית בשל הניסיון לרפורמה משפטית. המחאה והרפורמה ערערו את היציבות בשוק ההון וגרמו לפער של 20% בין המדדים בישראל למדדים בעולם.

"ה-7 באוקטובר גרם לפאניקה בשוק המקומי ועדיין גורם לחוסר יציבות. המשקיעים המקומיים והזרים החלו להפנים את גודל האסון כבר בחזרה למסחר מהשבת הנוראה  והמדדים בישראל צנחו בחדות". מאז השוק תיקן בחצי חלק מהירידות ועדיין מדובר על שוק מאוד תנודתי ועצבני.

חדד אופטימי לגבי ההמשך - "האסון הגדול שפקד אותנו יצר סדר ישראלי חדש. לא רק בכך שהוא מבטל את סדר היום שהיה עד עכשיו, אלא הוא מחייב אותנו להתנהל בצורה שונה מהצורה שהתנהלנו עד עכשיו, בכל הנוגע לעתיד וזאת בשורה חיובית.

"היו הרבה אנשים שפקפקו איך יראה העתיד שלנו בעוד 20 שנה. אם אני מנסה לנתח את המצב, האסון ביטל את ההשפעה של אותם 10 חודשים וכל מה שהיה לפני ולכן אותו פער של ביצועי הבורסה המקומית בהשוואה לעולם צריך להתבטל. אומנם יהיו  לנו השקעות גדולות בתקציב ונצטרך לגייס סכומים לא מבוטלים, למרות הסיוע האמריקאי בסך 14 מיליארד דולר. אך מקור האופטימיות מבחינתי הינה העוצמה האדירה של העם הזה אותה ראינו מאז פרוץ המלחמה.

"בסופו של יום כלכלה בנויה על אנשים, על מיזמים, השקעות, יכולות להרים פרויקטים ולגייס כספים. לכן, כל מי שהטיל ספק, רואה כעת מה היא אותה עומת סטארט אפ. על זה הבורסה מגיבה ולכך היא תגיב בהמשך. זה הזמן להשקיע בישראל. אם הציבור בישראל ימשיך להתנהל כמו שהוא התנהל בחודש האחרון, כל המערכות האחרות יזוזו כלפי מעלה והארביטרז' מול העולם ייסגר. נכון, אנחנו לפני תקופה של אי וודאות ביטחונית וכלכלית.  אבל, השקעות טובות עושים בתקופות לא טובות. זה לא רק כלכלי להשקיע בישראל זה גם מוסרי וערכי להשקיע בישראל".
 

השקעה בזמן מלחמה

המלחמות משפיעות על כלכלות העולם, מניעות את התעשייה הביטחונית ומייצרות עולם השקעות מורכב וקשה לניתוח. איך להשקיע בעולם המשתנה? מה השלכות של מלחמה על המשק? על המט"ח? התקציב? הגירעון והאינפלציה?  בפאנל הראשי של בכנס "ניהול השקעות בזמן מלחמה" השתתפו תת אלוף במילואים רו"ח ראם עמינח, לשעבר ראש המערך הכלכלי של צה"ל, רינת אשכנזי כלכלנית ראשית בהפניקס בית השקעות, תמיר פרדר מנהל השקעות ראשי בפניקס בית השקעות ועורכת הדין ענת בירן מומחית לתכנון ובניה.

איך תושפע כלכלת ישראל כתוצאה מהמלחמה ?
תת אלוף במילואים רו"ח ראם עמינח, לשעבר ראש המערך הכלכלי של צה"ל השיב: "עלות המלחמה הינה עשרות מיליארדים , אך זה רק החלק הקטן בתקציב שיידרש לגדול. החלק הגדול הוא התאמת הצבא גודלו וחזקו לאיומים הקיימים. לישראל אין ברירה, הצבא כיום לא מתאים בשביל לענות על כלל האיומים עמם אנו מתמודדים. אם נסתכל על העבר, לאחר מלחמת יום כיפור הפקת הלקחים הובילה את הכלכלה הישראלית לעשור אבוד. הצמיחה כמעט ונעצרה.

רו"ח ראם עמינח, לשעבר ראש המערך התקציבי בצה"ל - "תקציב הביטחון הקיים לא רלבנטי לאיומים הקיימים"

"גם אם נתקן הפעם את כל הליקויים שימצאו, בפעם הבאה יהיו ליקויים אחרים ולכן אם רוצים לנתח את לקחי המלחמה נראה שהצבא צריך יותר יתרות. הוא חייב להתאים את עצמו ולתת מענה להגנה על האזרחים. לציבור סיפרו בעשור האחרון סיפור שהצבא מספיק חזק בשביל לענות על כלל האיומים ולכן הציבור דרש להעביר חלק מהתקציב לחינוך ותרבות. היום כולם מבינים שהתקציב הביטחוני הקיים לא מספיק ונהיה חייבים להגדיל אותו".
 
מעטפת התקציב הקיימת מאוד גדולה האם הצבא לא צריך להתייעל ולנתב כספים למשל מהפנסיות, מחוסר היעילות במשרד הביטחון למקומות הנכונים?
"כמות הטילים שיש לחיזבאללה היום הופך אותו לאחת מהמעצמות הכי גדולות בעולם בתחום הזה ולכן התקציב הביטחוני הקיים לא עונה על הצרכים ונצטרך להגדיל אותו. אנחנו חייבים יותר יתרות, חייבים לנהל את הצבא כך שגם אם תהיה תקלה יהיה לנו מספיק משאבים להגן על אזרחי מדינת ישראל".
 

האם יש לנו מקורות להגדיל את התקציב הביטחוני, איך זה ישפיע על הכלכלה?

רינת אשכנזי כלכלנית ראשית בפניקס בית השקעות: " הנטייה שלנו הינה להסתכל על צד אחד של המאזן בתחושה שיהיה בסדר ולחשוב שאם צריך לגייס את הכסף אז נגייס אותו. אך הכסף לא גדל על העצים.

"האפשרויות שעומדות בפני הממשלה הן או לעלות את שיעורי המס או לייעל את ההתנהלות הכלכלית  כך שנוכל להחזיק את דרישות הביטחון. אני מאוד מקווה שלא נפנה לאופציה הקלה של הגדלת החוב. להעלאת נטל החוב, יש מחיר. הריבית אותו תידרש לשלם מדינת ישראל יותר גבוה ובסופו של דבר אנחנו נמצאים במעקב של חברות דירוג ומשקיעים חיצוניים. העלאת הנטל על הציבור יכול להוביל לבריחה של אנשים מוכשרים. 

"לכן המשימה לא פשוטה. אם אנחנו צריכים צבא חזק ומשוכלל, אנחנו חייבים שתהיה כאן כלכלה חזקה שתוכל לממן זאת מבלי לפגוע ברמת החיים של האזרחים. הכלכלה שלנו אכן חזקה וידעה להתמודד עם לא מעט משברים, אך השאלה הכי מדאיגה כעת איך הממשלה שלנו תנהל את התקציבים. נכון לכרגע אני לא אופטימית בנושא זה".

עורכת הדין ענת בירן מומחית לתכנון ובניה: "צריך לזכור שבמשך תקופה ארוכה לפני המלחמה המדינה חוותה ירידה חדה בהכנסות ממיסים מתחום הנדל"ן. גם הכנסות ממכירות של מקרקעין של רשות מקרקעי ישראל התכווצו, גם הכנסות מעסקאות ענק ירדו בחדות וגם הכנסות ממכירת דירות ונכסים להשקעה נפלו . שוק הנדל"ן מת הרבה מאוד זמן, בגלל עליית הריבית, וגם בגלל המהפכה המשטרית. והמלחמה כעת יצרה קיפאון מוחלט וזה משפיע באופן חריף על מקורות התקציב".
 
איך יראה הגירעון שלנו אחרי המלחמה?
אשכנזי :"מאוד קשה לדעת, זה מאוד תלוי במעשי הממשלה. האם המלחמה תהיה אירוע מתמשך? איך תתפתח החזית מלבנון? ההערכות כרגע  בשוק משתנות. הצפי של משרד האוצר הוא לירידה של 4% -5%  בתוצר. אנחנו בהפניקס הנחנו מספרים יותר קטנים.  בנק ישראל היה מאוד אופטימי וחטף ביקורת על כך. הוא ציפה שרוב המימון יגיע מקיצוצים ומהרכב שונה של התקציב ל-2023 ו-2024. סביר להניח שזה לא יקרה ונספוג את העלות".

 רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית, הפניקס בית השקעות, חוששת מהמדיניות התקציבית

בירן: "בשעה שהמדינה צריכה להשקיע המון כסף בביטחון היא גם צריכה להשקיע המון כסף בפרויקטי ענק. אחד המרכזיים שבהם הוא פרויקט המטרו במרכז. מדובר בהשקעה של למעלה מ- 250 מיליארד שקל שאמורה להגיע ממקורות המיסים. יש כאן מכונה שאמורה להתניע את עצמה מחדש כדי שנוכל לבצע את ההשקעות העתק ואני לא יודעת איך כל זה יכנס לתקציבים בעתיד בפרט שמדברים בעיקר כרגע על הגדלת התקציב הצבאי".

תמיר פרדר, מנהל השקעות ראשי, הפניקס בית השקעות - "השוק הישראלי בתשואת חסר עמוקה, אופטימי שיצמצם את הפער בשנה הקרובה"
 
עם גירעון שצפוי להמשיך ולתפוח והעלאות מיסים, פעולה שהמשקיעים בבורסה לא אוהבים. מה צריך לעשות עם ההשקעות בישראל?
תמיר פרדר מנהל השקעות ראשי בפניקס בית השקעות: "הנטייה של המשקיעים לפעול בצורה אמוציונלית ולצאת מהשוק. אנחנו חושבים שזה לא נכון. השוק הישראלי מעניין להשקעה לכן גם בשבועות האחרונים תוך כדי הירידות אנו בהפניקס בית השקעות מגדילים חשיפה לשוק הישראלי. לדעתנו השוק הישראלי כיום זול בהשוואה היסטורית והן בהשוואה לשוק האמריקאי. מכיוון שהוא נסחר בתשואת חסר משמעותית אנו אופטימיים שיסגור את הפערים בשנה הקרובה".
 
  
מה המדינה והרשויות צריכות לעשות בשביל לעודד את הכלכלה?
עמינח: "חייבים לעודד באופן מסיבי בניית ממ"דים. הממשלה צריכה להגיד שכל מי שבונה למגורים יכול לבנות ממ"ד עד 30% מגודל הדירה וזה לא ייספר באחוזי הבנייה. אם הממ"ד יהיה גדול המשפחה תוכל לשהות בממ"ד לאורך זמן בעת מתקפות פתע חריפות על ישראל כמו גם לארח משפחות אחרות שאין להם ממ"דים".
 

מה בנק ישראל צריך לעשות בנושא הריבית בשביל לעודד את הכלכלה?

פרדר: "הריבית סימה לעלות בישראל ולדעתי גם בארה"ב מהלך העלאות הריבית הסתיים, אז מצב זה יקל על נגיד בנק ישראל להוריד ריבית. הוא לא יעשה זאת בחודש חודשיים הקרובים, אך כשפרמיית הסיכון של ישראל תרד המהלך הבא של הריבית יהיה כלפי מטה וזה גם יעזור לשוק הנדל"ן".

האם אנו צפויים לראות דפלציה לאחר המלחמה?
פרדר: "אני חושב שאנחנו בתהליך של ירידת באינפלציה. אולי נראה מדד כזה או אחר מושפע משיבושים בהיצע בגלל המלחמה. אנחנו צפויים להתכנס ליעד האינפלציה של בנק ישראל 1%-3% ולכן גם נראה הורדות ריבית בהמשך".