הבנקים עלו ב-1.4% בהובלת מזרחי שקפצה ב-4%; הראל קפצה ב-6%

גל עלייה בגלל אנטישמיות אפילו אם הוא יהיה גל קטן - ישפיע על שוק הנדל"ן למגורים. עידן אזולאי מנהל השקעות ראשי בסיגמא קלאריטי מספק הערכה חיובית למניות הגדולות בתחום הנדל"ן למגורים - להרחבה  מניות הבנקים בד"כ זזות ביחד - אבל אירועים נקודתיים, כמו דוחות למשל, יכולים לשלוח את המניות לכיוונים שונים. וזה מה שקורה עכשיו - גם מזרחי  מזרחי טפחות 2.34% וגם דיסקונט  דיסקונט 2.17%  דיווחו על ירידות ברווח הנקי למשל, אבל התשואה להון במזרחי עמדה על 16.8% בעוד בדיסקונט היא צנחה ל-12% מ-15% ברבעון המקביל, מה ששולח את מזרחי למעלה ב-3% ואת דיסקונט למטה בהמשך לאתמול. הראל הראל השקעות 0.17%  : רווח של 271 מיליון שקל ברבעון השלישי, המנכ"ל פורש. הפרמיות שהורווחו ברוטו, דמי גמולים ותקבולים בגין חוזי השקעה עלו ב-7% והסתכמו לכ-10.1 מיליארד שקל. החברה הודיעה כי מנכ"ל החברה מישל סיבוני יפרוש מתפקידיו, ויו"ר הראל ביטוח ניר כהן ימונה למנכ"ל הראל השקעות וליו"ר הראל כאשר לתפקיד יו"ר הראל ביטוח יאותר מועמד חיצוני. התוצאות טובות ומניית הראל מזנקת כשכל תחום הביטוח עולה בעקבותיה.  אלביט מערכות  אלביט מערכות 0.25% ​פרסמה דוחות טובים. הצבר גדל ב-2 מיליארד שקל, התזרים מעט נמוך בשל עיכובים של משרד הביטחון, אבל הנראות קדימה השתפרה. בצלאל מכליס, מנכ"ל החברה, בראיון לביזפורטל: "נגיע ליעד שלנו מוקדם יותר ממה שהערכנו בעבר". ארית  ארית תעשיות 5.71% מזנקת ב-30% - משרד הביטחון ירכוש עשרות אלפי מרעומים לפגזים ב-140 מיליון ש"ח ממפעל ״רשף טכנולוגיה״ שבבעלות ארית בשדרות המעסיק כ-80 עובדים. הזמנה זו מצטרפת להזמנת רכש קודמת שהועברה לחברה לפני כשנה, אז הזמין משרד הביטחון אלפי מרעומים שנועדו לספק לחיל התותחנים בצה״ל יכולות חדשות ומתקדמות, שיאפשרו רציפות תפקודית ואורך נשימה מבצעי. אלוני חץ  אלוני חץ 3.88% ממשת השקעות באמות וקופצת ב-6% - אלוני חץ הבינה שהיא חייבת לממש בשביל להוריד את שיעורי המינוף, ועל אחת כמה וכמה אחרי המחיקות בהיקף חצי מיליארד שקל שרשמה  על נכסים בארה"ב ובבריטניה. אלוני חץ מכרה מניות אמות ב-220 מיליון שקל לכלל ביטוח  כלל עסקי ביטוח 2.89% , מה שדילל את אחזקתה בחברה ב-2.6% (אלוני חץ היא עדיין בעלת השליטה עם 51.2%). סייברוואן  סייברוואן 10% מזנקת אחרי שהודיעה שהיא לא מתכוונת לצאת לסבב גיוס עקב תנאי השוק, בניגוד להצהרות הקודמות שלה. אז למה היא עולה? כי המשקיעים הורידו את המניה בגלל שהיא מתקדמת לגיוס. גיוסים מדללים את בעלי המניות ונעשים בדיסקאונט על מחיר השוק. הביטול החזיר את המניה לעלות, אבל רגע - החברה צריכה כסף. סוג של גיוס כנראה יהיה.  מניית סינאל 0.41% הרוויחה ברבעון האחרון 5.5 מיליון שקל כשקצב הרווחים השנתי שלה כ-13 מיליון שקל. בהינתן שווי השוק שלה מדובר על מכפיל חד ספרתי של כ-6. המניה מזנקת 37%. מזרחי טפחות מזרחי טפחות 2.34% : הפרשה גדולה להפסדי אשראי ועדיין - תשואה להון של 16.8%. ההוצאות להפסדי אשראי הסתכמו ב-694 מיליון שקל, בהשוואה ל-155 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. במזרחי טוענים: "הבנק לנקוט גישה זהירה ושמרנית בהוצאות להפסדי אשראי, למרות שבשלב זה אין אינדיקציה משמעותית להרעה בפרופיל הסיכון". ירידה של 6.8% ברווח הנקי. בנק ישראל החליט להשאיר את הריבית על 4.75%. צפוי, אך מאכזב. בשיחה עם העיתונאים הנגיד נשמע כמו מרצה לכלכלה שמדבר על תנודתיות ואי וודאות וחוסר יציבות. היה שם הכל. נגיד אקדמי, "נגיד טוב" בהמשך לאמירות יו"ר וועדת הכספים על "נגיד רע", אבל לא היה שם באמת הסבר אמיתי לגישה של הנגיד להשאיר את הריבית ולא להפחיתה. הנגיד מדבר על אי וודאות ותנודתיות בשווקים שגורמים לו שלא להוריד את הריבית. אדוני הנגיד, על מה אתה מדבר? אי הוודאות שאתה רואה כעת היא כלום לעומת אי הוודאות הביטחונית בנוגע לחזית צפונית. אתה מוריד את הצפון מהמשוואות שלך ולא מתייחס בהערכות למלחמה בצפון, למרות שקיים תרחיש בסבירות לא נמוכה שתתפתח שם לחימה עזה יותר ואתה מדבר על אי ודואות בשווקים שהיא כלום לעומת המצב הביטחוני.  זה נכון לספרי הכלכלה, אבל אי הוודאות בבורסה ובשער החליפין היא שולית, לא רלבנטית בנקודת הזמן הזו לאי הוודאות הביטחונית עם ההשלכה הגדולה על הכלכלה. ולכן, אם אתה לא מוריד את הריבית בגלל תרחיש של מלחמה בצפון זה נשמע הרבה יותר נכון מאשר לדבר על אי הורדת ריבית בגלל תנודתיות השוק ורצון לחכות ליציבות. כן - הנגיד דיבר על שווקים מתייצבים.  חוץ מזה, מתי מקבלים החלטה בתקופה של וודאות. כלכלה היא בהגדרה לא וודאית ולפעמים אי הוודאות גדלה.     הנגיד דיבר בשיחת עם העיתונאים על כך שטעות כעת יכולה להיות קשה לתיקון. זה לא נכון, זה לא במספרים של ריבית כמו עכשיו והריבית גם יכלה לרדת ב-0.1% ולא ב-0.25%. הנגיד הוכיח אתמול שהוא מנותק משני שווקים - משוק ההון שציפה הורדת ריבית ומהשטח. העסקים והפרטיים צריכים את הורדת הריבית הזו כמו אוויר לנשימה. הם צריכים את הורדת הריבית כלכלית וגם כדי שתהיה להם תקווה בתקופה הקשה הזאת. הנגיד אכזב אותם אתמול, אלא שהאכזבה הגדולה באמת היא חוסר ההבנה שהכלכלה היא תת נושא של הפסיכולוגיה. שידור לשווקים על ביטחון במהלכים שלך, אומץ בשעה כה חשובה יעודד את האנשים. הורדת ריבית יותר מאשר היא כלכלית היא פסיכולוגית והיא היתה עוזרת מאוד למשק שנמצא במצב חרום. הנגיד בחר להמשיך לפחד ולעשות "העתק הדבק" לנגיד הנגידים - ג'רום פאוואל ועל הדרך לעקוץ את השר סמוטריץ שלא מקצץ בתקציב.  ולא רק זה, בשיחה הוא הסביר, רמז שכל עוד אי הוודאות וחוסר היציבות בשווקים ימשכו, אז הוא יתקשה להוריד ריבית. חברים יקרים, כל עוד כוח רדואן על הגדר בצפון ויש לנו מעל 300 אלף לוחמים ברצועה ובצפון, תשכחו מיציבות. הנגיד רמז בעקיפין שייתכן שגם ההורדה שהיתה צפויה בינואר תתעכב.   בקיצור גם כלכלית וגם "פסיכולוגית" לנגיד לא היו באמת סיבות להשאיר את הריבית על כנה. הוא לא "נגיד רע", אבל הוא בהחלט טועה בהבנת התפקיד שלו. ההשפעה על השוק - ירידה בשער הדולר, המשך אטרקטיביות האג"ח (למרות שהן שיקפו הורדה) ופגיעה מסוימת במניות (ככל שהריבית גבוהה יותר המניות פחות אטרקטיביות)  פרסום ראשון - הטבה למשכירי הדירות: תקרת הפטור ממס תעלה ל-5,700 שקלים. בשעה שמחפשים מקורות לתקציב המלחמה, משכירי הדירות צפויים להמשיך ליהנות מפטור ממס; בינואר תקרת הפטור תעלה בשל הצמדה למדד המחירים ב-4%. "שנת 2024 תהיה שנה טובה לתדיראן תדיראן גרופ 3.37% גם אם המלחמה תתרחב": משה ממרוד, בעל השליטה בקבוצת תדיראן, בשיחה עם ביזפורטל. על האתגרים שהיו: "רק ברבעון השלישי התחלנו לעבוד עם מלאי אטרקטיבי במחירים טובים", ועל העתיד: "אם תתרחב מלחמה או לא, אני מאוד אופטימי לגבי התוצאות שנציג ב-2024". על השלכות המלחמה: "אם תהיה מלחמה מורחבת או לא, אני מאוד אופטימי לגבי התוצאות שנציג ב- 2024. גם אם תתפתח חזית צפונית, זה יהיה שבוע שבועיים חודש. אני חושב שהמוצרים שלנו הם מוצרים נדרשים. בישראל אנו מוכרים 900 אלף מזגנים בשנה כ-600 אלף מתוכם הם החלפות, היתר זה קניה חדשה למשרדים ודירות. אנחנו חברה מובילה ומעדיפים אותנו".   מדד ת"א 35 מדד ת"א 90 מדד ת"א 125 דולר רציף BITCOIN -2.63%

**האופציות על המעו"ף פקעו הבוקר ברמה של 1788.75 מחזור המסחר הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל שופינג בנובמבר: בשבוע האחרון הוציאו הישראלים באשראי 8.8 מיליארד שקל; רק 3.2% פחות מהממוצע לפני המלחמה לפי הנתונים, בשבוע  שעבר, שהיה השבוע ה-7 של מלחמת חרבות ברזל, ההוצאות של הציבור הגיעו ל-8.806 מיליארד שקל - הנתון הכי גבוה מאז תחילת המלחמה, שמשקף עלייה של 23% מהשבוע שלפניו. על רקע מבצעי הקניות של נובמבר נרשמה עלייה של 18% בהוצאות על הלבשה והנעלה ו-10% בהוצאות על חשמל ואלקטרוניקה "כמו בקורונה העובדים הקטנים נכנסים מתחת לאלונקה" ענפי תעסוקה רבם חוו קריסה חדה של מעל למחצית ממספר העובדים, אך עדיין נאלצו להמשיך ולתת שירות הולם לאנשים בעורף. הענף שמרבית העובדים שלו נעדרו מעבודתם היה ענף שירותי אירוח שמעל מחצית מהעובדים בו נעדרים