העלאת המס על הבנקים עשויה להעלות את מניות הבנקים - הנה הסיבה

הבנקים נסחרים במכפילי רווח של 6-7 על רווחי השנה האחרונה. זה תמחור שנראה על פניו נמוך גם ביחס לבנקים בעולם, גם ביחס לחברות אחרות בבורסה וגם ביחס למכפילי הרווח של הבנקים בעבר. יש לזה כנראה שתי סיבות עיקריות - הראשונה היא שהרווחים צפויים לרדת והשנייה שיש איום רגולטורי על רווחי הבנקים. הרגולטור יכול ברגע לשנות את המיסוי, לקבע את הריבית, לשנות את יחס ההון למאזן - הוא הבוס האמיתי. 

הרגולטור הוא לא גוף אחד, הוא גם האוצר וגם בנק ישראל, כשהאוצר הוא המאיים ובנק ישראל הוא המלטף. בנק ישראל שומר על היציבות של הבנקים ועל הדרך מאפשר להם רווחי עתק (כי רווחים זה טוב ליציבות) והאוצר הוא פוליטי, אז זה תלוי מי עומד בראש, מה האג'נדה, אך בגדול - הוא האיום על המערכת הבנקאית.

ודווקא כעת, כאשר האיום עומד להיות מופעל, מנהלי הבנקים צריכים לפתוח שמפניה. האי ודאות תוסר במחיר קטן. ההצעה-תוכנית של האוצר להעלאת המס לשנתיים, בסבירות גבוהה, תבטיח שקט רגולטורי לשנתיים האלו ואפילו יותר. באוצר יגידו "טיפלנו בבנקים", הציבור יקבל לכאורה את הדרישה שלו, אבל בפועל - הבנקים הגדולים ישלמו עוד 300-400 מיליון שקל של מס (גם זה לא בטוח), סדר גודל של 5%-6% מהרווחים שלהם יועברו לקופת האוצר, וכל ההבדל לשנתיים בלבד יהיה עד 12% מהרווח השנתי. בואו נגזים ונתייחס לרווח שנתי של 6 מיליארד שקל וגם נניח שהמס יהיה גדול יותר - ומכאן שהמס הנוסף הכולל של פועלים ולאומי בשנתיים האלו יהיה עד 1 מיליארד שקל. זו הערכת יתר, אבל גם היא לא ביג דיל.

המס הזה הוא פחות מ-3% מהשווי של הבנקים הגדולים, אז לכאורה זה צריך לפגוע במניות הבנקים בשיעור הזה, אלא שבפועל - התרומה של הסרת האי וודאות גדולה יותר. אי וודאות מצד הרגולטור הכבידה על תמחור הבנקים, כשזה ייעלם, והאיום יוסר, מניות הבנקים דווקא עשויות לעלות (עד הפעם הבאה).
 

מה המס על הבנקים?

הרווחים על פירמות בארץ ממוסים בשיעור של 23%, אלא אם הן אינטל, טבע, או מעל 10,000 חברות שנהנות מהקלות מס - מפעל מאושר, נציגות של חברה מחו"ל, ממוקם באזור עם הטבות ועוד. בגדול, אם היינו עושים בדיקה של שיעור המס האפקטיבי היינו מקבלים שיעור מס משוקלל נמוך מ-20%. יש מומחי מס שסבורים שזה לכיוון ה-15%. 

אבל, מוסדות פיננסיים משלמים יותר למס הכנסה ופטורים ממע"מ. מורכב, מסובך, ואולי אפילו מיותר לחייב את הבנקים לשלם מע"מ על כל שורה של ריבית, עמלה וכו', ולכן עוד לפני עשרות שנים נקבע קיצור דרך - מוסדות פיננסיים לא משלמים מע"מ שוטף וכדי לשקלל את המע"מ בתוך תשלום המסים הכולל, פיתחו נוסחה מקורבת - משלמים מס של 23% ומשלמים מע"מ על כל הרווח לפני מס. בשורה התחתונה בנקים משלמים מס של 34.2% (34.19% ליתר דיוק - 23% חלקי 1.17 כדי להתייחס למס על הרווח לפני מע"מ בתוספת מע"מ של 17% על הרווח לפני מע"מ).

לכאורה המוסדות הפיננסיים והבנקים בראשם משלמים מס גבוה מהחברות האחרות במשק, אבל זה רק טרייד-אוף בין מע"מ למס הכנסה, ולא נקשה מדי, אבל זה גם כולל את מס השכר ומייצר קירוב למסים שהיו אמורים לשלם בסך הכל אם בנק היה חברה  שממוסה באופן רגיל.

המשמעות היא שזה משאיר רווחים נטו של 65.8% בידי הבנקים (100% פחות מס של 34.2%). משמעות עקיפה היא שהמדינה נהנית גם מרווחי הבנקים. זה מקור תקציבי שמן במיוחד - בקצב הרווחים השנתי של הבנקים, המדינה גרפה 12 מיליארד שקל. 

 

לכמה יעלה המס על הבנקים

המס על הבנקים על פי הצעת האוצר יעלה כך שבחיוב המע"מ ייקחו 26% במקום 17%. אבל, ההצעה משאירה הרבה מקום לשאלות ואין עדיין נוסחה סופית. ההצעה ממש לא סגורה וגם לא בטוח שהיא תעבור במתכונת המוצעת.

ההצעה הזו היא שליפה, אבל האמת היא שכל הצעה אחרת היתה סוג של שליפה. באוצר החליטו שלא למסות מעל רף מסוים שמבטא רווחי יתר מחשש שהבנקים יוכלו לשחק עם המספרים ולא לעבור את הרף, ולכן מיסו באופן כללי.

אלא שהגדלת המס לסקטור הבנקים, בלי קשר לרווחים עודפים, לא מוצדקת ערכית. אם רווחי הבנקים יירדו משמעותית ב-2024 והם כבר לא יהיו רווחי יתר מנופחים? הרעיון למסות על רווחי יתר הוא נכון, השיטה עקומה.

בכל מקרה, שיעור המס האפקטיבי תחת ההצעה של האוצר אמור להגיע ל-37%-38% (23% מס על הרווח לפני מע"מ ו-26% מס על הרווח לפני מס ומע"מ). לכאורה החישוב פשוט, אלא שלא ברור איך האוצר מתכוון למסות את המס הרגיל - 23% מס על רווחים לפני מע"מ, אבל במע"מ של 17%, או החדש - 26%. נדלג על התסבוכת, כנראה שבימים הקרובים נידע את הנתונים לעומק, אבל ההערכה היא שהמס יעלה לכיוון 37%.

זה משאיר לבנקים 63% של רווחים. קודם זה היה 65.8%. זאת ירידה של 4.3% ברווח השנתי האבסולוטי. גם אם המס יהיה באזור 38%, זה מחזק את החישוב בפתיח - ירידה של 5%-6% ברווח.  

וודאות שווה יותר. אבל יש כאן חשש גדול - המס הזה הוא לשנתיים, אבל מי חותם על כך שאחרי שנה וחצי, שר האוצר שיהיה לא יאריך את המס הזה על הבנקים?

זה כבר משחק אחר. וזה כנראה המשחק שהאנליסטים יתייחסו אליו. זה מוריד את הרווח בצורה פרמננטית ב-5%-6% בשנה. זה אומר שהשווי גם צריך להיות באופן פרמננטי נמוך יותר באותו השיעור - 5%-6%. גם לא סוף העולם. 

איך שלא מסתכלים על זה - יש כאן יתרון גדול בהסרת האי וודאות שעוד יתברר כעולה על החיסרון שבמיסוי הנוסף. בבנקים יודעים זאת, ועדיין - כלפי חוץ הם ילחמו בתוכנית, אלא שהם בנזיד עדשים קונים אהדה ושקט מהרגולטור. זה שווה הרבה כסף, תראו מה הם עשו בשביל תדמית בזמן המלחמה - אימוץ של קיבוצים, תמיכה במילואימניקים, הקלות על משכנתאות והלוואות, ועוד. רק זה עלה להם יותר מאשר המיסוי הנוסף.