בנק ישראל: היחלשות השקל תרמה ל-1% באינפלציה במחצית הראשונה של 2023

לאחר שהאינפלציה הסתכמה בשנת 2023 על 3% בהתאם ליעד של בנק ישראל, מפרסמים היום בבנק ישראל את הנתונים של השפעת סחר החליפין על האינפלציה בישראל. לפי הנתונים, בבנק ישראל מצאו כי היחלשות השקל במחצית הראשונה של שנת 2023  הביאה לתרומה של 1% באינפלציה השנתית.

בבנק ציינו היום כי מהמחצית השנייה של שנת 2022 מסתמן כי התמסורת משער החליפין של השקל מול הדולר לאינפלציה הכללית בישראל התחזקה. לאחר שהתמסורת הממוצעת במדגמים המסתיימים בין יוני 2017 לבין יוני 2022 עמדה על 18%, במדגם שמסתיים בסוף שנת 2022 היא עלתה ל-28% , ומאז נותרה בשיעור דומה (27%).

נתוני בנק ישראל

בבנק ישראל ציינו כי מצאו כי "התמסורת הנאמדת התחזקה בתקופה האחרונה במידה משמעותית, בעיקר אל מחירי המוצרים הסחירים". לדבריהם עלייה של רמת התמסורת יכולה ללמד כי שינויים במדיניות המוניטרית, המשפיעים על שער החליפין, עשויים להשפיע על האינפלציה יותר מאשר בעבר.

בבנק ציינו כי על סמך האמידה המעודכנת של התמסורת משער החליפין שקל-דולר ניתן להעריך שהיחלשותו של השקל בכ-10% בשנת 2022, מרמה ממוצעת של 3.13 שקלים לדולר בדצמבר 2021 עד 3.45 שקלים לדולר בדצמבר 2022, תרמה כ-2.5% לעליית האינפלציה השנתית.

כמו כן, במחצית הראשונה של שנת 2023 בה נחלש השקל בכ-6% - מה שהביא לעלייה של כאחוז אחד באינפלציה השנתית. זאת לעומת . תרומה שלילית שנבעה מהתחזקות השקל ב-1.5% בכל אחת מהשנים 2019–2021.

נתוני בנק ישראל
 

מתחזקת עם האינפלציה

בבנק ישראל מסבירים כי התמסורת בישראל מתחזקת משמעותית כשהאינפלציה חורגת מהגבול העליון של יעד האינפלציה (3%). ממצא זה עולה בקנה אחד עם הקשר החיובי שנמצא בספרות בין רמת האינפלציה לבין מידת התמסורת משער החליפין. בבנק הוסיפו כי ניתן להעריך שהיחלשותו של השקל תרמה לעלייה של כנקודת אחוז באינפלציה במחצית הראשונה של שנת 2023.

בבנק ישראל מסבירים כי כידוע, במשק קטן ופתוח יש לשער החליפין תפקיד חשוב בקביעת מחירי המוצרים הסחירים, ולכן – גם בקביעת שיעור האינפלציה. כפועל יוצא שער החליפין הוא ערוץ תמסורת חשוב של המדיניות המוניטרית לאינפלציה בישראל. מדיניות מוניטרית מרחיבה צפויה ליצור לחץ לפיחות ולהאצת האינפלציה, ומדיניות מוניטרית מצמצמת צפויה להביא לייסוף ולהאטת האינפלציה. מכאן החשיבות הרבה שבהערכת עוצמתו של ערוץ זה.

התמסורת משער החליפין למחירים מוגדרת כשינוי במחירים המתואם עם שינוי בשער החליפין. לתמסורת שיעור ומהירות; שיעור התמסורת הוא המידה שבה שינוי של אחוז אחד, למשל בשער החליפין משפיע על המחירים, ומהירות התמסורת היא משך הזמן שבו השינוי עובר אל המחירים.

תמסורת מלאה מוגדרת כמצב שבו שינוי בשער החליפין מביא לשינוי המחירים באותו שיעור. התמסורת משקפת את המתאם בין שער החליפין למחירים – מתאם התלוי, בין השאר, בהרכב הזעזועים הממוצע – במשק במהלך תקופת המדגם ואינה משקפת בהכרח קשר סיבתי חד-משמעי בין שניהם. הספרות הכלכלית בנושא האינפלציה והתמסורת משער החליפין הצביעה על קשר חיובי בין שיעור האינפלציה לבין שיעור התמסורת:

Taylor טען כי סביבת אינפלציה נמוכה מובילה לתמסורת נמוכה משער החליפין למחירים המקומיים. המנגנון התיאורטי שהוא מציע מתקבל מתפיסתם של הפרטים במשק שמידת התמדתם של שינויים בעלויות נמוכה יותר בסביבת אינפלציה נמוכה, ולכן התמסורת בה חלשה יותר. הטענה הזאת אמפירית לאורך זמן לגבי פאנל של מדינות, ומוצאים עדות חזקה ומובהקת סטטיסטית לקשר חיובי בין שיעור התמסורת לבין שיעור האינפלציה הממוצע הן לאורך זמן והן על פני מדינות.

 נתוני בנק ישראל

בבנק מצאו עוד כי כשהאינפלציה נמוכה מ-3%, התמסורת נמוכה יותר (כ-8%), והיא מתחזקת משמעותית (20%) כשהאינפלציה מעל 3%.

כמו כן נמצא כי התמסורת למדד מחירי הבלתי סחירים מיוני 2017 עד יוני 2021 התאפיינה ברמה נמוכה ויציבה, של כ-10%. מאז חודש יולי 2021 נרשמה עלייה משמעותית והדרגתית בתמסורת, והיא מובהקת סטטיסטית ברמת מובהקות של 5%. התמסורת למדד מחירי הבלתי סחירים עמדה בסוף שנת 2022 על 23%, ומאז היא מתאפיינת ביציבות. בהסתכלות ארוכת טווח התמסורת למדד מחירי הבלתי סחירים נחלשה בהתמדה בשנים 2009 עד 2016, והגיעה לרמות אפסיות. התמסורת בשנות המדגם הראשונות הייתה חזקה יותר, משום שחוזי שכר הדירה באותן שנים היו צמודים לשער הדולר, מסיבות היסטוריות.