יועצי ההשקעות בבנקים הפכו לרובוטים - אז למה בנק ישראל רוצה שתשלמו על הייעוץ?

ואז הגיעו ההנחיות, הרגולציה, הבירוקרטיה. בהנהלת הבנק שואלים את היועץ למה הוא המליץ ללקוח על מניית X. "אני חושב ש-X טובה. הרווחים שלה עלו, בעל השליטה קנה מניות, קראתי ראיון עם המנכ"ל שלה". ואז אומרים לו - "אבל היא לא ברשימה של המועדפות על הבנק".

מה יעשה היועץ? יפסיק להמליץ על מה שהוא חושב ויעבור לרשימה של הבנק שהיא כסת"ח. רשימה של מניות שאם ממליצים על מניות ממנה אין סיכון שאחר כך מישהו יבוא בטענות לבנק וליועץ. אין גם סיכוי לתשואה מרשימה, יש סיכוי גדול לבינוניות. 

ואז בהדרגה מעקרים ומסרסים את עבודת הייעוץ. המפקח על הבנקים סירס את התפקיד הנחשב - יועצי השקעות ממלאים רוב היום טפסים. טפסים מול הלקוח, טפסים אחרי שיחה עם הלקוח, טפסים שמסבירים מדוע הם המליצו ללקוח על קרן נאמנות מסוימת. 

• רובינהוד רוצה להפוך לבנק: מה זה אומר והאם זו תחרות עם הבנקים הישראליים?
• עקב הריבית והמלחמה: ירידה ברווחי הבנקים ממשכנתאות

במצב כזה, רוב יועצי ההשקעות הופכים לרובוטים - הם פותחים את מערכת הדירוג של הבנק, רואים מי הקרנות המובילות, ומכינים ללקוח תיק השקעות. זאת העבודה של יועצי ההשקעות כיום. יש כאלו שנמצאים במטה של הבנק או במרכז ייעוץ, אז אולי העניין שם שונה, יש כסף גדול, ואולי גם פה ושם הם מדברים ומייעצים על מניות. אבל מה זה מדברים או מייעצים? הם לוקחים את האנליזה של מחלקת המחקר ומתבססים עליה.

כבר מעל 10 שנים יועצי השקעות מתרגמים את הדירוגים של הבנקים לתיק ההשקעות של הלקוחות. בתחילת הדרך מול לקוח חדש ובאופן שוטף אחת לתקופה הם ממלאים שאלון צרכים של הלקוח, מנתחים את התיק. אבל גם זה בעיקר כדי שאחר כך הם ימלאו טפסים שהם את שלהם עשו, כמה שפחות אחריות. ואגב, את כל שאלוני הצרכים והבדיקות של הסיכונים והסיכויים שמתאימים לכם אתם יכולים לעשות בשאלונים ברשת.

פעם, וזה היה מזמן, הייתם מגיעים ליוסי מהבנק כדי שייצר לכם תשואה עודפת. היום יוסי יכול להתחלף לאיזה מנגנון AI, שיהיה אפילו טוב יותר. רק לא בטוח שתקבלו תשואות עודפות - אתם תקבלו את הממוצע.

• עופר גלבוע וגיא רגב רוכשים שליטה בגאון אחזקות בעסקה של כ-38 מיליון שקל
• עוד בדרך? תפרון צופה שמכסי טראמפ יעניקו לה יתרון מול המתחרות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

גם כמות יועצי ההשקעות נחתכה. פעם נתנו שירות מלא לכל מי שרצה. בצדק. גם לילד בן 16 שפתח חשבון בנק וגם ללקוח עם 10 מיליון שקל בחשבון. היום נותנים שירות מלא רק ללקוחות גדולים. אם אין לכם כמה מאות אלפי שקלים, שכחו מזה, אתם לא שווים התעסקות של יועץ השקעות. הוא פשוט עמוס בעשרות טפסים למלא כל יום. וככה הכמות והאיכות של יועצי ההשקעות הלכו וירדו.

ועל חוסר השירות והייעוץ הזה, עומדים לקחת מהציבור כספים נוספים. עולם עקום. בנק ישראל, וליתר דיוק דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים, פרסם ביום חמישי את כוונתו לאפשר לבנקים לגבות עמלה על ייעוץ השקעות ללקוחות. ואחר כך בנק ישראל עוד מעז להגיד לנו שהוא לא דואג לרווחי הבנקים, אלא ליציבות של הבנקים.

בנק ישראל בעצם מנסה לתת לבנקים בוננזה ענקית - עמלה לפי גובה התיק של הלקוח. זו תהיה עמלה שנתית, וזה יוביל להכנסה גדולה לבנקים ולהוצאה גדולה ללקוחות מבלי שקיבלו באמת שירות אמיתי. מנגד, בנק ישראל מנסה לעשות רפורמה בדמי הניהול בתיקי ההשקעות המנוהלים דרך הבנק, אבל איך אפשר להוריד את דמי הניהול בשוק תחרותי - בניהול תיקים יש עשרות גופים ויש דמי ניהול נמוכים במיוחד. אי אפשר לקבע שם מקסימום-הגבלה ואם כן, אז גם במקרה הזה הבנקים ירוויחו - לקוחות יעברו לניהול דרכם. 

מעבר לכך, לרוב הציבור אין תיק מנוהל בבנקים בעוד שרובו כן מתייעץ (או רוצה להתייעץ) עם יועץ השקעות. כלומר, רוב הציבור ישלם עמלות נוספות גם אם בנק ישראל יוריד את דמי הניהול על התיקים.   

אין כאן הפצה, אין כאן שום הבדל בין נייר ערך שהיועץ אומר ממליץ ללקוח לבין קרן נאמנות, יש כאן סחיטה של הלקוח על פני שנים. פשוט כי אפשר וכי הרגולטורים מנומנמים, עצלנים ולא רוצים לריב עם הבנקים.

הגיע הזמן לבטל את עמלות ההפצה, אבל בנק ישראל חושב בדיוק ההיפך - צריך להעלות את העמלות. כשחושבים על זה, אי אפשר להתנער מהמחשבה שבנק ישראל פשוט מנסה "להכניס" לשר האוצר בצלאל סמוטריץ. האחרון מנסה להגדיל את המיסוי על רווחי הבנקים, אז בנק ישראל דואג להגדיל את רווחי הבנקים.

כך או אחרת, על פי ההצעה של הפיקוח על הבנקים, העמלות השנתיות שתשלמו על ייעוץ ינועו בין כמה מאות שקלים לכמה אלפים בשנה.