"כ-80 מיליארד שקל גויסו על ידי המדינה מפרוץ המלחמה" - אז לגייס 100 בשנה כנראה לא יהיה קשה

החשב הכללי, יהלי רוטנברג, השתתף בוועידת ההשקעות והציג נתונים חזקים ומרשימים למרות המצב. ישראל מצליחה לגייס חוב יחסית בקלות, הנפקה של 4 מיליארד שקל אתמול הסתיימה בביקוש של מעל פי 6. גיוס החוב מאז תחילת המלחמה למרות אי הודאות - כ-80 מיליארד שקל. כ-20 מיליארד שקל בחודש. 

אז נכון יש חששות, המדינה צריכה לגייס סדר גודל של 100 מיליארד שקל השנה, אבל בקצב הזה ובביקושים שיש בשוק, זה נראה לא מאוד קשה. לא פיקניק, אבל החשב נראה בטוח שהמשימה בהחלט אפשרית. 

רוטנברג דיבר על מצב החוב של מדינת ישראל, השפעות המלחמה, וגם על החלטת הדירוג של מודי'ס. "אני בן אדם של נתונים. בואו נראה מה עשינו בשנה החולפת", פתח רוטנברג. "2023 היתה שנה פעילה שבה גייסנו ברוטו בערך 160 מיליארד שקל. מחצית מהחוב הזה הונפקה אחרי פרוץ המלחמה. מתוך זה 51.2 מיליארד שקל בשוק המקומי. זה מראה על הנגישות הגבוהה שיש לנו לשווקים. זה לא דבר של מה בכך. בחודשיים לממן 70 מיליארד שקל בתקופה כזו מצריך אמון גדול ומומחיות רבה.

"בנוסף, זו השנה הראשונה שבה לא גייסנו באמצעות אג"ח מיועדות", הוסיף רוטנברג. "מלאי החוב הוא טריליון ו-127 מיליארד שקל, נכון לסוף 2023. יחס חוב תוצר של 62.1%, זאת עלייה קטנה יחסית לעומת מה שציפו בתחזיות השחורות. אנחנו עדיין בתוך התהליך וצופים עלייה ביחס החוב תוצר ב-2024. התחזיות הראשונות מדברות על 67% ב-2024, אבל אלה רק תחזיות".

רוטנברג המשיך והוסיף על הצפי ל-2024: "נוכח המציאות הזו, ברור לכולם שגם 2024 תהיה שנה שבה אנו צפויים לממן את פעילות הממשלה בסכומים גבוהים אפילו יותר מ-2023, 200 מיליארד שקל ואף יותר. אנחנו מפעילים את כל הכלים ושומרים על כל ערוצי המימון. מדינה צריכה הרבה ערוצי מימון.

"ועדיין, הכלי המרכזי הוא השוק המקומי", ציין רוטנברג. "בינואר האחרון גייסנו בממוצע בשבוע 3.75 מיליארד שקל. לפני שבועיים חזרתי מסבב משקיעים בניו יורק. באתי לסבב הזה עם ציפיות נמוכות, ואני יכול לספר שהופתעתי מהרוח הגבית שקיבלנו מכל משקיעי האג"ח של ממשלת ישראל. אלה לא אנשים לא מתוחכמים, הם עוקבים, ומנתחים את המידע כי יש להם תיקי חוב גדולים מאוד בשקל ובמט"ח. קיבלנו רוח גבית יוצאת דופן ואמונה בסייקל שאנחנו צופים שיקרה ובריבאונד שאנו רוצים וצופים שיקרה".

דירוג האשראי של מודי'ס

רוטנברג גם התייחס להורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס: "אני מעריך מאוד את מודי'ס, אבל אנחנו עדיין חושבים שהתוצאה הדירוגית היתה חמורה ביחס לנתונים עצמם. חלקנו על עמדתם. אנחנו לא מתעלמים מהסיכונים שהוצגו בדו"ח. אנחנו יודעים שהצד הגיאו-פוליטי הוא משקולת על הדירוג, אבל אנחנו חושבים שהם נתנו משקל עודף לכל מיני תרחישים שהיה נכון לחכות איתם. עם זאת, חשוב להסתכל על הדו"ח בצורה מקצועית ולהפיק את הלקחים, ולקבל החלטות טובות יותר בעתיד".