"אני מאמין שהשוק ייתן ליוטרון את הערכת השווי שמגיעה לה, כמו שקרה ביוניטרוניקס"

חיים שני, המחזיק יחד עם פימי בשליטה ביוטרון יוטרון -0.45% יוטרון 379.6 -0.45% בסיס:381.3 פתיחה:381.3 גבוה:381.3 נמוך:375.2 תמורה:6,116 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: , העוסקת בחנייה אוטומטית ובפתרונות אחסנה ולגיסטיקה, לא ממש מוטרד מכך שמניית יוניטרון דשדשה בשנה האחרונה. באותה מידה, הוא גם שווה נפש לעובדה שהמנייה קפצה בימים האחרונים בכ-30% בתוך יומיים. "אני אפתיע אותך", הוא אומר, "בכלל לא ידעתי מזה. אני לא עוקב אחרי המניה".

ויש לו למה להשוות: החברה השנייה, יוניטרוניקס יוניטרוניקס -1.79% יוניטרוניקס 3,019 -1.79% בסיס:3,074 פתיחה:3,074 גבוה:3,074 נמוך:2,991 תמורה:301,006 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: , שיוטרון היא בעצם ספין אוף שלה, המפתחת בקרים מתוכנתים למכונות, היא חברה בורסאית ותיקה, שלא  משכה את תשומת לבם של משקיעים מוסדיים, הציגה רווחיות נמוכה, לא חילקה דיבידנדים, ומנייתה דשדשה. ב-2016 רכשה פימי 49.99% מהחברה, ובשנים האחרונות החברה מציגה תוצאות מצויינות ומנייתה קפצה במאות אחוזים. שני מאמין, שביוטרון יהיה  שכפול של התהליך שהתרחש ביוניטרוניקס: "אחרי מה שראיתי עם יוניטרוניקס בשנתיים האחרונות,  אני מאמין שהשוק ייתן גם ליוטרון את הווליו שהיא אמורה לקבל כמו שמגיע לה, וזה מבלי להסתכל על המניה" .

כלומר לדעתך היא לא בווליואציה הנכונה
"החברה עשתה מהלך, הצלחנו לייצב אותה, עברנו מהפסד לרווח. אנו צריכים להעלות את שיעור הרווחיות הגולמית. כל זה קרה, כי אנו משפרים את התהליכים התפעוליים. התחלנו להשקיע הרבה יותר בנושא המכירות והשיווק, ואנו חושבים שהמכירות האלה יביאו לשיעור רווחיות טוב יותר, וברור שעם הזמן התוצאות האלה יגיעו לשורה הנכונה. פחות חשוב לאן תגיע המניה, המטרה שלנו היא לייצר חברה עם רווחיות טובה, והשוק יגיד את שלו".
 

המחצית הראשונה אכזבה, אבל המחצית השניה הציגה שיפור

ואכן, לאחר שהמחצית הראשונה של 2023 היתה חלשה, במחצית השנייה הצליחה יוטרון לשפר ביצועים, והרווח הנקי בחציון השני של 2023 הסתכם ב-709 אלף שקל, בהשוואה לרווח נקי של 323 אלף שקל בחציון הראשון של השנה. החברה הצליחה לשפר את שיעור הרווחיות הגולמית: הרווח הגולמי בשנת 2023 הסתכם ב-20.4 מיליון שקל (כ-20% מההכנסות), בהשוואה לרווח גולמי של 22.1 מיליון שקל (כ-16.9% מההכנסות) ב-2022. 

יוטרון, כאמור, עוסקת בתחום החניה האוטומטית, ובפתרונות לוגיסטיקה ואחסנה. בכל אחד מהסגמנטים, החברה פועלת באזורים גיאוגרפיים שונים: בעוד שבסגמנט החניות האוטומטיות, השוק של יוטרון הוא צפון אמריקה, הרי שבלוגיסטיקה ואחסנה, היא נטועה בישראל.

למה עם החניה האוטומטית בחרתם להתרכז בצפון אמריקה?
"השוק שם הוא ענק והפתרונות שלנו נחשבים לפתרונות בשורה הראשונה. אנו נתפסים כמובילים בשוק האמריקאי. אלה פתרונות ממוחשבים ויקרים, והשוק הישראלי לא ישלם את המחירים האלה. הוא רגיל לפתרונות זולים יותר. אנו גם מוכוונים לרגולציה בשוק האמריקני. כך למשל, הרכבים בישראל מגיעים למשקל של עד 2 טון, בעוד ששם אלה רכבים של 3 ואפילו 4.5 טון. רכבים חשמליים מאוד יקרים ומאוד כבדים, והמתקנים שלנו מיועדים להם".

אילו מגמות אתה מזהה בשוק החניות האוטומטיות?
"הפעילות בשוק החנייה היא בעיקר בצפון אמריקה. ומה שמאפיין את השוק בשנים האחרונות מאז תקופת הקורונה, זה שמצד אחד יש פחות בנייה למשרדים ומצד שני יש הרבה יותר בנייה של עירוב שימושים ובנייה למגורים. זה המיקוד כרגע. יש לנו פרוייקט עירוב שימושים מעניין בסן פרנסיסקו: בניין של 40 קומות שכולל משרדים, מגורים, מסחר, חללי עבודה משותפים. הסלוגן של היזם שמשכיר את הפרוייקט, מבוסס על כך שאתה חי בתוך המתחם, כך שלמעשה אתה לא צריך לצאת ממנו. יש לך שם כל מה שאתה צריך, ואם אתה צריך רכב, עומדים לרשות הדיירים כ-100 רכבי טסלה שיתופיים, שאותם הם מזמינים באפליקציה ומחוייבים לפי הדלק שצרכו. יש סגמנטים נוספים שבהם אנו פעילים ויש בהם פוטנציאל יפה, כמו מערכת שיש לנו בבית החולים של UCLA בקליפורניה, מתקנים שמשרתים בתי חולים ושדות תעופה".

הפן הנוסף שמשפיע על העסק שלנו, זו סביבת הריבית הגבוהה, שהופכת את הסיטואציה לאתגרית הרבה יותר.  קשה יותר לקבל מימון והפרוייקטים נעשים יותר צפופים בכסף. לפעמים זה עובד לטובתנו, ולפעמים לרעתנו. מצד אחד הקושי של היזם לקבל מימון מחייב אותו לחסוך כסף. מצד שני, לפעמים זה דוחף אותו לשקול פתרונות שאחרת הוא לא היה שוקל אותם. העלות של חניונים אוטומטיים היא מאוד גבוהה, ובשנה האחרונה התחלנו למכור מוצר מעורב, חצי אוטומטי, שאנו מרגישים שזה תוצאה של סביבת הריבית הגבוהה. זה פתרון זול משמעותית, שיכול לעבוד בבניינים שהם לא היי אנד".

איך משפיע השדרוג בתחבורה ציבורית והניסיון להפחית שימוש ברכבים פרטיים, בגלל העומס במרכזי הערים?
 "העיר ניו יורק לא מעודדת הקמת חניונים, ויזם שבונה היום בניו יורק, צריך מאוד להתאמץ בכדי שיאשרו לו את זה. יש לנו מספר מתקנים בעיר ניו יורק, פחות גדולים, אבל זה לא השוק העיקרי שלנו, פשוט כי מאוד קשה ליזם לקבל אישור לבנות חניון. אלא שמנהטן זה לא הסיפור האמריקאי. במרבית הערים בארה"ב אנשים לא הולכים ברגל, וגם אין תחבורה ציבורית כל כך טובה, ושם הביקוש לחניונים קשיח, וכל יזם מקבל אישור לחנויות. אלו המקומות ששם אנו פועלים, ואלו גם המקומות שבהן מתרכזות מרבית התחלות הבנייה".

איך משפיע עליכם כל נושא הרכב האוטונומי, אם בכלל? נראה שיש נסיגה לאחור בכל מה שנוגע לרכב האוטונומי, ושמה שנראה היה כהבטחה שאוטוטו תקרום עור וגידים, כיום לא ממש מדוברת
"השלב הראשון של הרכב האוטונומי זה הרכב החשמלי, ובמתקנים שלנו אנו מאפשרים טעינה מלאה, כולל יכולת חריגה, של מערכת רובוטית שפותחת את הדלתית של הטעינה, ומתפעלת את זה. השלב השני ,שגם בו אנו תומכים, הוא של מכוניות מקושרות. רוב הרכבים היום הם רכבים מקושרים ובמערכות שלנו יש פיצ'רים שמאפשרים לתקשר עם הרכבים. בישראל אין ביקוש לזה עדיין. השלב השלישי הוא שלב הרכב האוטונומי, ופה אני רואה שההשקעות של השחקנים הגדולים בתחום ירדו משמעותית. בזמנו סיפרו לנו שזה יקרה ב-2023, היום אני שומע  שאולי זה יקרה בשנת 2030. מתברר שזה יותר מורכב ממה שחשבו, מה עוד שסביב הרכב האוטונומי מסתובבים בני אדם. בעניין הזה אנחנו רואים עצירה. בזמנו היה לנו תהליך של בירור עם חברות שניסו למצוא פיתרון לציי מוניות אוטונומיות, וזה לא התקדם, אז אני מניח שזה לא קורה מחר".

ישראל היא עדיין חלק מהותי בפעילות

כאמור, בסגמנט הלוגיסטיקה והאחסנה, הפוקוס הוא דווקא בישראל. "בחודשים האחרונים, וזה התחיל עוד לפני ה-7 באוקטובר, אך הקצין מאז, יש עלייה משמעותית בביקושים", אומר שני. "הסיבות להקמת מרלוגים הן אותן סיבות תמיד - מחירי הקרקע במרכז. כך שאם אני כבעל עסק רוצה להפיץ סחורה היכן שיש היקף אוכלוסיה גדול, פחות נכון לשים את המרלוג בערבה. לעומת זאת, אם אמקם אותו בגוש דן, מחירי הקרקע גבוהים מדי.

האחסנה האוטומטית מאפשרת למקם מרלוג על שטח קרקע קטן, שבנוי לגובה, וכאן אנו מציעים פתרונות אוטומטיים לליקוט סחורה, תלות קטנה יותר בעובדים ובטעויות. גם עלויות התחבורה הולכות ועולה, בגלל מחירי האנרגיה, וכל הווקטורים האלה מביאים לכך שהביקוש לפתרונות שלנו הוא גבוה בהרבה".

שני מוסיף: "מעבר לכך, המתחרים שלנו הם חברות זרות, ובתקופת המלחמה פרוייקטים שנעשו על ידי חברות זרות, נעצרו, בעוד שאצלנו העובדים עובדים גם תחת טילים. כך שבניגוד לתחום החניה, תחום הלוגיסטיקה היה ונשאר בישראל. מרבית הפרויקטים הלוגיסטיים כוונו לשוק הישראלי והמצב הנוכחי מגדיל את הביקוש, כך שלקוחות בישראל התחילו לחשוב שוב על עבודה עם חברות ישראליות".
 

לאיזה שיעור צמיחה אתה מצפה?

"מאוד קשה לי לענות. אנו נמצאים בשוק פרוייקטאלי, ויכולים לראות קפיצות, ולכן גם המניה ירדה, כי זו היתה שנה שבה הסתיימו הפרוייקטים, ולכן קשה לי מאוד לתת הערכה. אני חושב שהווקטורים בגדול אמורים לייצג לנו עלייה בשוק פרוייקטאלי. אפשר לראות עליות חדשות, אבל בטווח ארוך יש לה לאן לצמוח, והיא יכולה להיות גדולה .אנו מקווים שהיא תצמח למספרים גדולים יותר. הקצבים כאן יכולים להיות יותר גבוהים מאשר ביוניטרוניקס".

איפה באמת אתה רואה את יוניטרוניקס?
"החברה נהנית ממוצרים שהלקוחות מאוד אוהבים, ושנה אחרי שנה היא זוכה בקטגוריות המוצר הטוב ביותר. כבר שנים שהיא זוכה בתואר מוצר נבחר ומוביל ועוד כל מיני תארים. יש לנו מוצרים טובים, ובשוק בקרת התנועה, פוטנציאל השוק הוא פי 2 ממה שאנו מצפים לו, וזה עדיין לא בא לידי ביטוי במכירות וברווחיות. המכירות כאן הן תהליכיות, מהרגע שהחליטו לעבוד איתנו ועד שמתחילים לקנות, חולפים כשנתיים, ורואים את זה במכירות של החברה, בכך שאנו מבצעים כע  פרוייקטים שסגרנו אותם לפני שלוש וארבע שנים. שוק בקרת התנועה ופתרונות הענן רחוקים מלהראות את הפוטנציאל האמית  שלהם,  מה שאומר שיש לחברה לאן לצמוח".

העובדה שאתה מעורב בשתי החברות לא יוצרת לך קונפליקט, באיזו להשקיע יותר זמן, יותר תשומת לב?
"מי שמכיר אותי ידוע שאנרגיה לא חסרה לי. אני עובד הרבה שעות ביום ועושה את זה בכייף. כל אחת מהחברות מקבלת הרבה מאוד שעות, יותר מאשר במשרה רגילה, ואני עושה את זה באהבה".

השכר של שני ביוטרון

לאחרונה נדחתה האסיפה של יוטרון, שנועדה לדון בתוכנית התגמול של שני, ולקראת האסיפה הוצאה תוכנית מעודכנת. על פי המוצע, שני יקבל 120 אלף שקל כמנכ"ל יוטרון, וכן מענק שנתי בשיעור של 7.5% מהרווח לפני מס באותה השנה, מוגבל לתקרה של 1.14 מיליון שקל.

למה האסיפה נדחתה בעצם?
"בנושא תוכנית התגמול קיבלנו פנייה מחלק מהמוסדיים, שביקשו לקבל עוד זמן כדי ללמוד את הנושא, ומאחר שאין בזה דחיפות, הנושא יועלה בישיבה הבאה. עשינו עדכונים משפטיים בתוכנית התגמול והם ביקשו זמן לבחון את זה".

נושא נוסף שעומד לדיון באסיפה הוא העסקתה של ברקת שני, בתו של שני, כאנליסטית דאטה בחברה, בשכר של 23 אלף שקל.

צפויים להיכנס לחברה בני משפחה נוספים?
"התשובה היא לא. בתי היא בתחום של דאטה סיינס, שזה תכנות עם אוריינטציה לנושא של ניהול נתונים וביג דאטה. בגלל הצורה שאנו עובדים, אני לא עובד מולה ישירות. היא עבדה בחברה בתור סטודנטית ומנהלים מסויימים החליטו שהם מאוד מרוצים. השכר שמוצע לה הוא ממוצע לתחום, אולי אפילו קצת מתחת".