לתקוף את איראן או להתאפק - המשמעות הפיננסית והאם זה הזמן למכור את תיק ההשקעות?

נראה שמעולם לא היתה ישראל כל כך חשובה לשווקים הפיננסיים. אחרי ההתקפה הגדולה של איראן עלינו ואחרי ההצלחה המרשימה שלנו בהגנה, גם בעזרת ידידינו, נשאלת שאלה אחת חשובה - מה יהיה בהמשך?

ישראל הראתה שהיא יודעת לשחק הגנה, כשהמערכות של אלביט, רפאל ותעשייה אווירית מספקות שכבות הגנה מרשימות, לצד מטוסי חיל האוויר, ואנחנו עשויים לעבור לשלב ההתקפה. אין מדינה בעולם שתהיה מוכנה לספוג מטר של 350 כטב"מים וטילים עליה. כל החברות שמייעצות לנו לשתוק, עושות את זה בשל מבול של אינטרסים. אבל אינטרס של מדינה הוא לא להיות ילד הכאפות של השכונה. אם לא נגיב, זאת תהיה נפילה בכוח ההרתעה שלנו. את זה מבינים כולם, ועדיין השאלה איך, מתי ועד כמה נתקוף. 

ההתקפה שתהיה, עלולה להיות עוד שלב בדרך אל מלחמה רחבה והסלמה אזורית. האיראנים ידעו שזה עשוי להתרחש כשהם שלחו 350 כטב"מים וטילים, אבל נראה, וזה מטריד -  שהם מעריכים שיש סדקים ביכולת ובעוצמה הישראלית. 

תגובה ישראלית היא לא ודאית - האם ישראל יכולה לצאת למהלך תגובה משמעותי כשהיא תקועה בבוץ העזתי, ולא ברור אם ומתי היא תיכנס לרפיח? האם ישראל יכולה לבחור בהסלמה בידיעה שזה יבעיר את החזית הצפונית? והאם אפשר לצאת למהלך ללא תמיכת ארה"ב שמתנגדת לתקיפה? הכול ספקולציות, אבל אם נעבור לזירה הפיננסית, הרי שיש סיכוי טוב שישראל תהפוך להיות הגורם הכי משפיע על השווקים. ההחלטות של הקבינט הביטחוני ישפיעו על הכסף של מיליארדי אנשים.
 

ביבי מזיז את השווקים הפיננסים בעולם

כבר בימים האחרונים מחיר הנפט זינק, והערכה להסלמה נוספת תמשיך להזניק אותו. במקביל, שער הדולר מול השקל צפוי לעלות - הדולר הוא סוג של חוף מבטחים, כשיש אי ודאות, מלחמות, אירועים ביטחוניים וכלכליים, הציבור זורם לדולר. 

אי הוודאות תשפיע על איגרות החוב ועל פרמיית הסיכון של ישראל - תצפו לעליית פרמיית הסיכון ועליית התשואות האפקטיביות של איגרות החוב של ישראל. הסיכוי להורדת ריבית בנק ישראל יורד. 

ובשוק המניות - שם הכי קשה לחזות, כי מצד אחד הסלמה לא טובה לבורסה, העורף עלול להיפגע, תקציבי הביטחון יגדלו, הכלכלה תיפגע. העסקים ייפגעו, רווחי החברות ייפגעו. אבל מצד שני - וננסה לחשוב על זה קר - כל עוד העורף לא ייפגע מאוד, היום שאחרי המלחמה צפוי להיות טוב. אם נסיר את האיום מצפון ומדרום ונגיע לסטטוס קוו עם האיראנים, זה יכול להיות שיפור משמעותי לעומת המצב כיום.

לא רואים את זה עכשיו, עכשיו אנחנו בגרף היורד למטה, והפסימיות גדולה, אבל לפעמים הנורא מכול הוא לא כזה נורא בראייה מלמעלה. לפעמים החרדה מהאירוע גדולה מהאירוע עצמו. 

מחירי מניות מגלמים את מכלול המחשבות והפסיכולוגיה של המשקיעים. היסטריה תוביל לירידות חדות, וגם ניתוח לוגי יוביל רבים לממש השקעות. אבל מאוד יכול להיות שהאירוע מול איראן יהיה כזה שהשווקים יידעו להכיל אותו ויכול להיות שגם עם תגובה חריפה, ישראל תצא מנצחת.

כשחושבים על זה בנקודת הזמן הזו, נראה שמה שישפיע היום על הבורסה לשלילה הוא הסיכוי לתגובה חזקה שתוביל להסלמה, ומה שישפיע לטובה הוא ההצלחה הגדולה בהגנה. ההצלחה הגדולה עשויה להיות דומיננטית, במיוחד שהיא מעבירה מסר לאויביים - יש לנו את היכולת לעמוד מול ההתקפות שלכם.
 

הסלמה עולמית

עד כאן, כשהאירוע הוא נקודתי. דמיינו מה יקרה אם האירוע יזלוג למלחמה כוללת. ההתקפה האיראנית מגדילה מאוד את הסיכויים לדבר שמפחיד מאוד את השווקים בעולם - מלחמה כוללת. ארה"ב לא רוצה שנתקוף, אבל אם נתקוף ונותקף היא לא צפויה לשבת בצד, ומנגד גם לאיראן יש חברות - רוסיה היא חברה טובה, ויש ברקע גם את סין. 

מנהלי ההשקעות בעולם יושבים כעת ומספקים הערכות לתרחישים שונים. מה יקרה אם? ומה הסיכוי שזה יקרה? והם מפחדים מדבר אחד, לא ממה שקורה בישראל, אלא מהאפשרות שארה"ב ומדינות נוספות בעולם ייגררו למלחמה. החשש הזה יפגע בשווקים. הסחורות בעלייה, במיוחד הנפט, זה יגיע כאמור גם לתשואות האג"ח של ישראל וכנראה גם של מדינות רבות, כי נפט עולה זה אינפלציה עולה, ואז כבר הסיכוי להורדת ריבית קלוש.

וזה יוביל למניות כי אי הוודאות פוגעת בהן מאוד. מלחמה זו אי ודאות גדולה. אף אחד לא יודע מתי היא תסתיים ואיך היא תסתיים. 

אז מה לעשות בתיק ההשקעות? 

אין מומחים, אין באמת אנשים שיודעים מה יהיה, יש את ההיסטוריה שלרוב חוזרת. ההיסטוריה היא ששוק המניות מספק תשואה עודפת לאורך זמן ומשקיעים לזמן ארוך צריכים להישאר בשוק. קשה עד בלתי אפשרי לתזמן את השוק. מי שמנסה לרוב מפסיד. כלומר, אם אתם משקיעים לטווח ארוך כנראה שלא כדאי לכם לממש. אם אתם לזמן קצר זה כבר משחק או הימור, הכל יכול להיות. 

מעבר לכך ומאוד חשוב לדעת - אם אתם משקיעים בקרנות השתלמות וקופות גמל, אזי מלכתחילה רוב ההשקעות שם הם בחו"ל ולא בארץ.  גם בפנסיה יש מרכיב גדול של השקעות זרות.