האם השינוי הארגוני ברשות ני"ע הוא צעד נוסף לאכיפה דורסנית?
בימים האחרונים התבשרנו כי כחלק מ"מהלך אסטרטגי לחיזוק האכיפה" הקימה רשות ניירות ערך מחלקה חדשה שתאחד את מערך האכיפה המנהלית ותחום הביקורת הרגולטורית תחת מחלקה אחת.
לגורמים המפוקחים, לנושאי משרה וכן לתאגידים המוצאים עצמם תחת פיקוחה של הרשות עשוי הדבר להיראות כשינוי ארגוני פנימי יעיל (המצמצם בעת מלחמה משרת מנהל מחלקה) אולם, מדובר בבשורה של ממש לשוק ההון הישראלי, המשתלבת עם מגמה קיימת במשטרה ביחס לאכיפה כלכלית, ועל כן הפעילים בשוק ההון נדרשים לעקוב בתשומת לב לפעילות מחלקת ביקורת ואכיפה.
המגמה הידועה בכינויה "אכיפה משולבת" שצברה תאוצה בשנים האחרונות, בפעילות האכיפה במשטרת ישראל ובגופים רגולטוריים נוספים הינה מתודה "מיובאת", בעיקר מארה"ב, שבה משתלבים ומפעילים סמכותם גורמים רגולטוריים שונים לצד גורמי האכיפה. שיטת החקירה המשולבת בין רגולטורים וגורמי אכיפה שונים ננקטה בעבר בישראל בהצלחה כנגד ארגוני פשיעה והתארגנויות טרור. אבל, החליט מי שהחליט, לאמץ אותה גם לטובת חקירות המתנהלות כנגד חברות על חשדות בתחום הפיננסי שלעיתים אפילו לא מגיעים לרף הפלילי.
- כל הכותרות
מתחילתה של חקירה בתחום הפיננסי - תאגידי, נכנסת לפעולה, לצד אותה חקירה ובמקבילה לה, מערכת מאורגנת של רגולטורים הפועלת בתיאום מלא עם הפרקליטות.
הבעיה היא שהרגולטורים נשענים על "ראייה מנהלית" (רף ראייתי קל באופן יחסי) שעל פי רוב - מדובר בפראפרזה משטרתית בדבר ליבת החשד שבבסיס החקירה ואל מול הדבר, כוחם לפגוע בפעילות החברה הוא עצום.
הליכים אלה גורמים לרוב לחרושת שמועות בדבר יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה לאור זימונה, לשם הדוגמא לשימוע אצל רגולטור בהחלטתו לביטול רישיון בטענה שפעילותה של החברה נוגדת את אחד מהתנאים לקבלתו.
עורך דין ערן שחם שביט
המשמעות של דרך הפעולה הזו, מחייבת את הנהלת החברה להתמודד עם פעילות אכיפה מגוונת, רב תחומית, שמפעילה לחץ עסקי, נוסף ללחץ חקירתי, מכיוונים שונים, בו זמנית ולאורך זמן ומחייבת את מייצגיה להתמודד ולהתמחות בהליכים מנהליים מול רגולטורים ורשויות מדינה כשהבסיס הוא אותה חקירה פלילית המתנהלת במקביל.
ניתן לטעון כי מדובר בדרך מאבק ראויה בארגון פשיעה שלמען הכרעתו נדרש לגייס את כל משאבי מערכת אכיפת החוק. אולם, התנהלות זו אינה מנת חלקם של ארגוני פשיעה בלבד, אלא היא מופנית גם לחברות ציבוריות, שידוע כמעט מהשלב הראשון של החקירה, שאין בממצאים ובראיות כלפיה חשדות של פעילות פשיעה (ולבטח שלא פעילות פשיעה מאורגנת). נקיטת פעולות "משולבות" אלה כלפי מי שאינו ארגון פשיעה הן אקט דורסני שדווקא פוגע באמון הציבור ברשויות המדינה.
אז איך הקמת המחלקה החדשה ברשות ני"ע משתלבת עם האמור? ברשות הייתה נהוגה הפרדה מהותית בין היחידות שעניינן "פיקוח" רגולטורי שוטף לבין יחידות האכיפה שבכוחן להטיל סנקציה. הפרדה זו איפשרה ניקיון מחשבתי, והפרדה שאינה רק רעיונית בין רגולציה לבין אכיפה. החיבור הנוכחי צפוי לבטל זאת ועולה חשש "פיקוח" יגוייס לשם האכיפה תוך ביטול החשיבה הביקורתית הנחוצה טרם הטלת סנקציה.
המשמעות היא שפעולות פיקוח שגרתיות עשויות להתפתח לאירועי אכיפה ביתר קלות כשם שחקירה שינתה פניה לזירות רגולציה מכוחה: למשל חקירת קבלנים עשויה להוביל להליכים מנהליים בפני רגולטורים מקצועיים שונים כדוגמת החלטת רשם הקבלנים לבטל לאלתר רישיון של החברה הקבלנית, לרבות הליכי ערר על החלטה ולהליך משפטי בפני ועדת הערר בבית המשפט המחוזי.
לסיכומו של עניין, ראוי להמשיך ולשמור על ההפרדה בין פיקוח רגולציה לבין אכיפה והשיטה של האחדה בין השניים לצד "אכיפה משולבת" כשיטה לניהול חקירה פיננסית מהווה שימוש מופרז בכוחם של גורמי האכיפה והרגולטורים.
*הכותב הוא שותף במשרד הרצוג, מרכז את תחום הצווארון הלבן, לשעבר היועץ המשפטי של מחלקת חקירות ומודיעין ברשות ניירות ערך.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
