מניית אלביט לא עולה; ממה המשקיעים חוששים?

מלחמה ומניות ביטחון זה סיפור אהבה. מניות ביטחוניות עולות כשיש התחממות במוקדים שונים בעולם. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, המתיחות בין סין לטיוואן והמלחמה אצלנו בבית, מוסיפות למניות האלו, על רקע ההצטיידות הישירה של המדינות באזורי העימות ושל מדינות בכלל שמבינות שיש זמנים של שלום ויש זמנים של מלחמה, ורכישת נשקים זה ביטוח. עדיף לא להשתמש, אבל טוב שיש. 

העליות במניות הביטחוניות הבולטות - לוקהיד מרטין, נורת'קורפ, ג'נרל דינמיקס ואחרות הן על פני זמן, כלומר הן לא קופצות עם פתיחת מלחמה או התחממות באזור מסוים. החברות האלו גדולות וגם מצבים של מלחמות שמגדילות את ההזמנות והצבר מתורגמים בהדרגה למכירות בשטח. 

מנגד, חברות קטנות בתחום מזנקות ורואים את זה בשורה של חברות שנסחרות בארץ - נקסט ויז'ן שחזקה בפיתוח מערכות לרחפנים וכלי טיס קטנים היא הדוגמה הטובה ביותר, אבל גם ארית שמספקת מרעומים, אימקו שמספקת ציוד בעיקר לנגמש"ים וטנקים ועוד. 

החברה הישראלית הבולטת ביותר בתחום היא אלביט מערכות. מניית אלביט מערכות זינקה עם פתיחת המלחמה, ומיד נפלה - הסברנו את זה כאן, כשמאז היא מתנדנדת, ולא עולה, למרות שהדוחות מראים על גידול מראשים בצבר כשבמקביל ההזמנות עולות, בעיקר לשוק המקומי. 
 

למה מניית אלביט מערכות לא עולה?

אלביט היא חברה טובה, צומחת, מרוויחה שצפויה להגדיל את המחזור ואת הרווחיות. היא נסחרת במכפיל של כ-27 על רווחי השנה הבאה. ענקיות בתחום שהצגנו קודם נסחרות ברמת מכפילים ממוצעת של 16-18. כלומר, אלביט מערכות בהגדרה יקרה יותר, אלא שהיא תמיד היתה יקרה יותר כי היא צומחת יותר מהם וכי היא לרוב מכה את התחזיות ואז מכפיל הרווח בהתאמה יורד.

אלביט גם נהנית מפרמיית ניהול ומיזוגים. היא יודעת לרכוש ולשלב את הפעילות הנרכשת בתוך הקבוצה. יתרון נוסף שלה הוא הפעילות בכל התחומים ובחודשים האחרונים נותר יתרון גדול - המערכות שלה נוסו על אמת, בשטח והצליחו - מול ההתפקה של איראן, בעזה ובצפון.

ובכל זאת, הכל שאלה של מחיר - וזו הסיבה העיקרית שמניית אלביט תקועה, ויש סיבות נוספות:

 

התעשייה הביטחונית - "צה"ל בראש סדר העדיפות"; זה לא טוב למניה

אלביט היא שחקן משמעותי גם מחוץ לישראל. רוב המכירות הן כמובן מחוץ לישראל והיא אכן דיווחה על עסקאות מהותיות גם עם לקוחות זרים בתקופת המלחמה, אבל סך ההזמנות האלה לא מתקרב להזמנות שהיא קיבלה בארץ. רק אתמול הזמין משהב"ט מאלביט חימושים בהיקף של 2.8 מיליארד שקל, וזה נוסף לעוד כמה מיליארדים נוספים שהוזמנו מתחילת המלחמה. 

כלומר, היא הפכה למוטה יותר לשוק המקומי מאז המלחמה. זה מצויין לנו כישראלים וצריך לזכור את התפקיד הראשון של התעשייה הביטחונית כולה - לספק נשק, מערכות ותחמושת לצבא הישראלי, אבל המשקיעים חוששים שההטייה הזו תיפגע בחברה.

החשש העיקרי - מדינות יחרימו גם נשק ומערכות ישראליות

ההטייה הזו יכולה לפגוע בחברה כי היא וגם האחרות מתמקדות לספק את צרכי צה"ל הן טוענות שזה לא פוגע באספקה ללקוחות אחרים, אבל לקוחות לא אוהבים להיות בסדר עדיפות שני, שלישי, רביעי. אלביט וכל החברות הנוספות - תעשייה אווירית ורפאל אמרו לכולם - "אנחנו במלחמה, צה"ל מקבל עדיפות".

לאלביט הכי קשה מבין השלושה כי היא חברה נסחרת. משקיעים אומרים לעצמם, האם ההטייה הזו משתלמת לעסקים? לא בטוח. מעבר לכך, המלחמה מייצרת כמו בכל מלחמה שני צדיים - הטובים והרעים.

רוב מדינות העולם יודעות ומבינות שאנחנו הטובים, אבל יש אחרות והן הולכות ומתרבות והן עלולות להחרים סחורה ישראלית ונשק ומערכות ביטחוניות מישראל. זה סיכון קבוע בפעילות של אלביט, בעבר היא סיפקה מערכות בסכומים גבוהים לטורקיה, כבר מזמן הפעילות הזו התכווצה.  אלביט גם מספקת ציוד בהמשך להסכמי אברהם, למדינות באזור, והיתה אפשרות רגע לפני המלחמה לנורמליזציה עם סעודיה שהיתה עשויה להגיע בהמשך גם להזמנות מאלביט. יש עדיין אפשרות כזו, אבל היא מתרחקת. המשקיעים בעצם מחקו את הסיכוי לכך וזה מתבטא בירידה במחיר המניה.
 

חשש מרווחיות נמוכה

מעבר לכך, יש חשש שהעסקאות הגדולות כעת מול המדינה, משהב"ט וצה"ל הן עסקאות ברווחיות נמוכה יותר. זה הגיוני. אלביט לא היתה מוכנה להגיב על כך, אבל מאוד הגיוני שהעסקה הגדולה שדווחה אתמול היתה ברווחיות נמוכה יותר מעסקאות קודמות, אחרי הכל, באה המדינה ואומרת אנחנו קונים בסכום גדול, אבל רוצים הנחה. מה יגידו באלביט - "לא, תודה, לא מוכרים". בטח שהם ימכרו, ואין מצב שבלי הנחה. גם כי בעסקאות גדולות יש הנחה, וגם כי אנחנו במלחמה.

ואז אומרים המשקיעים לעצמם - גם תמחור יחסית גבוה, גם הטייה לשוק הישראלי, גם חשש שמדינות יחרימו את החברה - אם יוציאו צווי מעצר לנתניהו וגלנט, אז מה דינה של חברת נשק ישראלית? וגם רווחיות נמוכה בעסקאות גדולות. אנחנו בחוץ, מחכים בסבלנות. יש מוצרים טובים, יש מוצרים מוכחים, אבל נחכה. 

רק שבסוף צריך לזכור שלאלביט מערכות טובות ועם נסיון מבצעי. הביקושים למערכות לא יעצרו בטווח הבינוני והארוך, וזה יחלחל כמו שרואים בצבר שעלה לדוחות הכספיים. גם אם יהיו פה ושם קשיים מול מדינות מסוימות, הדרך של אלביט קדימה נראית סלולה - השיפור בתוצאות יימשך. אבל, מניה זה כבר עניין אחר. זה סנטימנט. עכשיו מזכירים שהמניה יקרה, אבל מניית אלביט תמיד יקרה ותמיד במבחן הזמן של שנים היא מוכיחה את עצמה. השאלה אם זה יימשך גם בשנים הבאות.