האינפלציה מרימה ראש; איזה סקטורים ומניות יכולים לספק הגנה

האינפלציה מרימה ראש בישראל. מדד חודש אפריל קפץ ב-0.8%, הרבה מעל צפי הכלכלנים, וב-12 החודשים האחרונים נרשמה עלייה של 2.8% באינפלציה. אמנם הקצב השנתי עדיין לא גבוה, אבל המגמה מדאיגה ומצביעה על האצה בקצב בחודשים האחרונים.גם בארה"ב פורסם בשבוע שעבר מדד המחירים לצרכן. המדד שם אמנם עלה רק ב-0.3% באפריל, בהתאם לציפיות, אבל עדיין ברמה שנתית (3.4%) הוא גבוה מהיעד של הפד (אינפלציה של כ-2%).אז איך משקיע יכול להתגונן מפני אינפלציה? אפשר להשקיע כמובן באג"ח צמודות למדד, ממשלתיות או קונצרניות. אלה יספקו הגנה מלאה או חלקית שכן הן מושפעות גם מגורמים אחרים. אבל, משקיע שירכוש למשל אג"ח ממשלתית צמודה למדד במח"מ של כ-4 שנים (נסחרת כיום בתשואה של כ-1%) ויחזיק אותה עד לסוף התקופה יקבל הגנה מעליית המדד בתוספת התשואה. בכל אופן, גם משקיע במניות יכול להגן על חלק מתיק ההשקעות שלו או על כולו מפני נזקי האינפלציה שכן יש סקטורים שיכולים לעמוד בקלות יחסית בפני עליות המחירים. 

נדל"ן מניב, אנרגיה, בנקים, הייטק

סקטור כזה הוא מניות הנדל"ן המניב, ובתוכם קרנות הריט (קרנות שהוקמו במיוחד לצורך השקעה בנדל"ן מניב, כמו ריט1). החוזים שחותמים חברות הנדל"ן המניב מול השוכרים שלהן, רובם ככולם, צמודים למדד כזה או אחר (בהתאם לאופי הפעילות של החברה והמדינות בהן היא פועלת) כך שאם האינפלציה עולה ההכנסות שלהן עולות במקביל. ואם הן מצליחות לשמור על רמת הוצאות יציבה, או עלייה נמוכה יותר בהוצאות ביחס לעלייה בהכנסות, הן יכולות להצמיח את הרווחים ולחלק דיבידנדים גבוהים יותר לבעלי מניותיהן.סקטורים נוספים שלאורך השנים נמצא שיכולים להגן מאינפלציה: פיננסים, בנקים, סחורות ותחבורה ותקשורת. הסקטורים האלה משיגים בדרך כלל ביצועים עודפים לעומת מדד S&P 500 בתקופות בהן ציפיות האינפלציה עולות. בתוך סקטור הסחורות, חברות האנרגיה מספקות בדרך כלל הגנה טובה מאינפלציה בינונית או גבוהה. לחברות בתחום האנרגיה – כגון יצרני נפט וגז - יש כוח "לגלגל" עליות מחירים לצרכנים ולמנוע פגיעה ברווחים שלהן ולכן סקטור האנרגיה הוא אחד הטובים להשקעה כאשר האינפלציה מאיצה, בין אם האינפלציה עולה ברמה בינונית ומתונה ובין אם היא עולה בחדות.איך נחשפים לחברות אנרגיה? בדרך כלל באמצעות קרנות סל על התחום (כמו XLE או IXC ) או באמצעות רכישת מניות של חברות אנרגיה כמו אקסון מובייל, שברון ואחרות.עלייה חדה בקצב האינפלציה מאלצת את הבנקים המרכזיים להעלות את גובה הריבית, מה שגורם כמעט תמיד לעלייה חדה ברווחי הבנקים (ללא התערבות רגולטורית שתנסה "לגלח" להם חלק מהעודפים). גם התייצבות של האינפלציה ברמה גבוהה יחסית משאירה את המרווח הבנקאי גבוהה ולכן הבנקים יכולים להרשות לעצמם לחלק דיבידנדים שמנים (כמו בנק הפועלים לאחר דוחות הרבעון הראשון השנה..)גם חברות מסוימות במגזרי ההייטק השונים יכולות לספק הגנה מעליית מדדי המחירים. למעשה כל חברה שהמוצרים שלה דרושים מאוד על ידי הסקטור העסקי (כמו אנבידיה למשל) או מבוקשים מאוד על ידי צרכנים פרטיים (כמו אפל או חברות משקאות ומזון כמו קוקה קולה או הרשי) כך שיש להן כוח והן יכולות להעלות מחירים בלי לפגוע בביקוש למוצרים או לשירותים שלהן, מספקת למשקיע הגנה מאינפלציה. אבל בשורה התחתונה צריך לזכור כי מדובר במניות והן נתונות לעוד הרבה השפעות שונות ויכולות גם להפתיע עם ירידה חדה בתקופה קצרה מסיבה שאינה קשורה לאינפלציה או נתון מאקרו אחר (למשל הסלמה גיאופוליטית או כל אירוע פתאומי אחר שיכול לטלטל את השווקים). וכמובן שלכל חברה יש את המאפיינים שלה. אין באמור לעיל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל קנייה או מכירה של ניירות הערך עם זיקה לנחושת המוזכרים בכתבה.