כמו באמריקה: האם בקרוב יירד הרף הנדרש כדי להיחשב משקיע כשיר?

משקיע כשיר הוא משקיע עם יכולות כלכליות גבוהות ביחס לציבור הכללי, ובדרך כלל גם בעל ניסיון רב יותר בהשקעות בשוק ההון ובהשקעות באופן כללי. אין זה אומר בהכרח שיש לו הבנה גדולה יותר, אלא פשוט הון עצמי מספק המאפשר לו להשקיע בצורה מפוזרת יותר, מאפשר לו אי נזילות ולעתים גם לספוג הפסדים. משקיעים כשירים יכולים להשקיע במכישירים מגוונים ורחבים יותר מאשר הציבור הכללי.

רשות ניירות ערך מעוניינת לעדכן את ההגדרה של משקיע כשיר. בפברואר האחרון פרסמה הרשות קול קורא שבו היא ביקשה התייחסות לגובה של הקריטריונים הנדרשים כיום כדי להיחשב משקיע כשיר. בין הצעדים שנשקלים ויועלו לדיון ברשות: הורדת הרף של ההון הנזיל שנדרש כדי להיחשב משקיע כשיר; הורדת הרף של השכר השנתי שנדרש ממשקיע שכזה כיום לנתון שדומה למקובל כיום במדינות המערב; והוספה של דברים שנחשבים נכסים נזילים, כמו למשל כסף שנמצא בקופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון נזילות או דירות להשקעה. במקרה של ארה"ב כדי להיחשב משקיע כשיר צריך להחזיק נכסים בהיקף של מיליון דולר לפחות, או שתהיה הכנסה שנתית של יותר מ-200 אלף דולר או 300 אלף דולר למשפחה - כמחצית ממה שנדרש בישראל.

מלבד האנשים שיוכלו להצטרף למועדון היוקרתי אחרי השינוי בקריטריונים, מי שעוד ייהנו ממנו הם גופים כמו קרנות גידור, פמילי אופיס ועוד - שהשוק הפוטנציאלי שלהם לגיוס לקוחות יגדל באופן משמעותי. הם ייהנו מצמיחה בהכנסות שלהם, שנובעות בעיקר מהעמלות השונות עבור השירותים שלהם.

הגדרת משקיע כשיר חודשה ועודכנה בפעם הקודמת בחוק ניירות ערך במרץ 2016. בניגוד להגדרה הקודמת, שהתייחסה להיקף הנכסים של המשקיע ולמידת המומחיות, הניסיון ולהיקף הפעולות שלו בשוק ההון, כיום ההגדרה מתייחסת רק להיקף נכסיו של המשקיע ולגובה הכנסותיו, והיא נעשית על סמך שלושה קריטריונים, כשעל המשקיע לעמוד באחד מהם בלבד.

הקריטריון הראשון מתייחס להיקף הנכסים הנזילים, ולפיו ייחשב משקיע כשיר כל מי שמחזיק נכסים נזילים בהיקף של 8 מיליון שקל. בנכסים נזילים לצורך מבחן זה נכללים מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים וניירות ערך שנסחרים בבורסה.

הקריטריון השני מתייחס להכנסה השנתית, האישית או המשפחתית. לפי קריטריון זה, משקיע כשיר ייחשב כל מי שהוא בעל הכנסה אישית שנתית בהיקף של 1.2 מיליון שקל ויותר, או הכנסה משפחתית שנתית בסך 1.8 מיליון שקל ויותר - בשנתיים האחרונות.

מי שאינם עומדים באחד משני הקריטריונים עדיין יכולים להיחשב משקיעים כשירים על פי הקריטריון השלישי, המשלב בין היקף הנכסים להכנסה השנתית, וקובע כי מי שמחזיק נכסים נזילים בסך 5 מיליון שקל לפחות, והוא גם בעל הכנסה אישית שנתית בסך 600 אלף שקל או הכנסה משפחתית שנתית בסך 900 אלף שקל לפחות בשנתיים האחרונות, יכול להיחשב משקיע כשיר.

לאחר שווידאתם כי אתם עומדים באחד הקריטריונים, בשלב הבא עליכם לאמת את היותכם משקיעים כשירים על ידי המצאת אסמכתא בכתב מרואה חשבון או עורך דין, המאשרת כי אתם עומדים בהגדרה. לחילופין, להציג לחברת ההשקעות שלכם את כל המידע שמוכיח כי אתם עומדים באחד הקריטריונים, למשל תדפיסי חשבונות בנק, טופסי 106 ודו"חות שנתיים למס הכנסה.

לאחר בחינת האסמכתאות על ידי חברת ההשקעות, תוגדרו כמשקיעים כשירים. לאחר מכן ייפתחו בפניכם הרבה יותר הצעות והזדמנויות להשקעה לעומת שאר הציבור. תוכלו לקבל גישה למידע פיננסי מלא, תשואות ומצגות שלא חשופים לציבור המשקיעים הכללי.

על פי חוק ניירות ערך, יש איסור על מתן הצעה להשקעה מסוגים מסוימים אלא על פי תשקיף שרשות ניירות ערך התירה את פרסומו. מטרת החוק היא להגן על ציבור המשקיעים מפני השקעות מסוכנות. על ידי פרסום התשקיף לציבור, יכולים המשקיעים הפוטנציאליים לעמוד על טיבה של ההשקעה, לבחון את יתרונותיה וחסרונותיה ולהיות מודעים בצורה מלאה לסיכונים והרווחים הטמונים בה. תכליתו של החוק היא בעיקר כדי להגן על משקיעים לא מנוסים שהיעדר הידיעה שלהם בתחום יוצר חוסר איזון בין הגוף המציע את ההשקעה לבין הקונה - דבר שיכול להביא לידי ניצול לרעה וגרימת נזק לציבור המשקיעים. החוק אמנם מאפשר הצגת הצעות השקעה גם בהיעדר תשקיף בסייגים שונים ובהם: הצעה לפחות מ-35 ניצעים, הצעה שלא כוללת נתונים כספיים ותשואה צפויה, ועוד. המחוקק מניח כי לאור הכנסותיו ונכסיו של המשקיע הכשיר, יש ביכולתו להתמודד עם השקעות מורכבות או השקעות שאין עליהן פיקוח.

הגשת הצעה להשקעה למשקיע שאינו כשיר תיחשב עבירה פלילית שעונשה עד חמש שנות מאסר, וזאת בתנאי שהיא הוגשה ליותר מ-35 משקיעים. לאור התרחבות התופעה של חברות המציעות השקעות למשקיעים לא כשירים, החלה רשות ניירות ערך לבצע חקירות, תביעות ואכיפה כנגד פעילות זו.