הגיע הזמן שבנק ישראל ייכנס לאירוע וירכוש אג"ח ארוכות

כפי שעשה עת ביצע מכירות אדירות של דולרים ורכש שקלים בשוק המט"ח, כי שער השקל קרס והתחיל לצאת מגבולות הנורמה עם תחילת המלחמה וסיכן את היציבות הפיננסית. כפי שעשה בזמן הקורונה עת רכש כמויות אסטרונומיות של אג"ח ממשלתיות, כי שערי הריביות ארוכות הטווח החלו לצאת מגבולות הסביר והשוק הראה מאפיינים ראשוניים של פאניקה. כך, הגיע הזמן שבנק ישראל יתערב וירכוש שוב אג"ח ממשלתיות, והפעם כי פרמיית הסיכון עליהן גבוהה מדי ואינה מייצגת נכון את רמת הסיכון של המשק.

מדינת ישראל מגייסת חוב כעת לשנים רבות קדימה, בריבית גבוהה מאד. זה לא כ"כ נורא כמו שזה נשמע, כי מי שקונה את החוב הזה הם בעיקר אזרחי מדינת ישראל באמצעות המשקיעים המוסדיים שלהם (קופ"ג, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים). ז"א המשקיעים הישראליים יקבלו מהמדינה ריבית מצוינת לשנים רבות קדימה ובאופן מובטח לחלוטין. ומכיוון שעיקר האוכלוסיה שיש לה קרנות השתלמות, קופ"ג וכו' היא גם האוכלוסיה העובדת ומשלמת את עיקר המיסים, אז יש בכך גם "צדק חלוקתי".

אך בכ"ז נטל החוב של המדינה מתחיל לטפס וזה כמובן לא טוב. כאן בנק ישראל יכול וצריך לעזור.

 

בנק ישראל אמון על היציבות הפיננסית של המשק

על פי חוק בנק ישראל (תש"ע 2010) הבנק המרכזי אמון בין היתר על שמירת היציבות הפיננסית של המשק. עליית נטל החוב של המדינה אינה טובה לא רק לסקטור הציבורי אלא גם לא לסקטור העסקי והפרטי הנאלצים לשלם ריבית יותר גבוהה על כל אשראי חדש. כנגזר מכך גם היציבות הפיננסית של המערכת הבנקאית עלולה להיפגע. ז"א היציבות הפיננסית הן של הממשלה, הן של הסקטור העסקי והפרטי והן שלך מערכת הבנקאות עלולה להיכנס לטווח הסכנה. במאמר מוסגר אציין שאנו רחוקים מכך מאד, היציבות הפיננסית של המשק הישראלי עדיין גבוהה מאד, אך למה לסכן זאת? לא חסרות לנו צרות?

בנק ישראל כבר עשה מהלך חשוב ביותר כאשר התערב בתחילת המלחמה ומכר כ-8.5 מיליארדי דולרים כדי למנוע פיחות חסר פרופורציות של השקל (והרוויח מהמהלך "על הנייר" כ-750 מיליון דולר). לא היתה לו שום בעיה לפעול כי יתרות המט"ח של ישראל אדירות. למעשה בנק ישראל הוא אחד הבנקים המרכזיים העשירים בעולם. עד כמה? ראו את הגרף הבא:

המקור: הראל

לכן, השווקים גם יודעים היטב כי כמו במשחק קלפים, בנק ישראל יכול לגבות את הדברים החשובים לו ביד מוניטרית חזקה ביותר. גם בשוק האג"ח הממשלתיות, כמובן.
 

בנק ישראל צריך לרכוש אג"ח ממשלתיות ארוכות

מדינת ישראל מגייסת כעת בריבית שהיא מעל הרצוי, בגלל פרמיית הסיכון הגבוהה, על רקע המלחמה המתמשכת. כנגזר מכך זה גורר את הסקטור העסקי לשלם ריבית גבוהה יותר וגם את לוקחי המשכנתאות הנפגעים מכך ולמעשה כל אדם פרטי הלוקח כעת הלוואה.

אך פרמיית הסיכון של ישראל "אינה במקום" והיא גבוהה מדי. איך יודעים? קיימת דרך פשוטה לבחון זאת: השוואת פרמיית הסיכון של אג"ח בינלאומיות של מדינת ישראל לאלו של ארצות אחרות, בעלות דירוג דומה לדירוג של ישראל. להלן גרף המציג את תמונת המצב הנוכחית, כאשר ההשוואה היא מול "ריבית העוגן", הריבית על הטרז'ריס ל-5 שנים של ממשלת ארה"ב:

המקור: חיסונים פיננסים

מול הדירוג של ישראל המצוי ברמה של A (2A), המרווח מעל התשואה לפדיון של טרז'ריס של ממשלת ארה"ב הוא 1.4%. זוהי פרמיית הסיכון. ניתן לראות מיד שזה מעמיד את ישראל בקבוצת מדינות שפרמיית הסיכון שלהן היא טריפל B מינוס (BBB-), הרבה יותר נמוך מהדירוג של מדינת ישראל. ולא רק הדירוג הנוכחי שלה אלא גם זה הצופה פני עתיד. חברות הדירוג עלולות להוריד את הדירוג שלנו לדירוג A מינוס אך לא מתחת לזה. מדינות בדירוג A, כמו של ישראל, משלמות מרווח ריבית של 0.7% עד 0.8% מעל הטרז'ריס. זה גם היה צריך להיות מרווח הריבית שמדינת ישראל משלמת כעת, אך היא משלמת בפועל 0.6% עד 0.7% יותר.

כמובן שהמשקיעים הזרים והמוסדיים הישראליים קופצים על המציאה ורוכשים בהיקפים אדירים את מה שיש לישראל להציע בהנפקות הבינלאומיות. וודאי שיעשו זאת - מדובר בסחורה סופר זולה, או לצורך העניין בריבית סופר יקרה, ביחס למצבו האמיתי של המוכר.
מה יכול בנק ישראל לעשות? משהו פשוט מאד, אותו כבר עשה בעבר ובהיקפים אדירים. לרכוש בעצמו את הסחורה הזולה הזו. כך למשל במשבר הקודם, בקורונה, בנק ישראל רכש בשוק אג"ח ממשלתיות בכ-85 מיליארדי שקל.

בנק ישראל הורג באופן זה מספר ציפורים במכה אחת. החשובה שבהן היא הורדת הריבית ארוכת הטווח של המשק הישראלי. הציפור השנייה היא איתות למשקיעים הבינלאומיים שיש "מבוגר אחראי" שנמצא בתמונה ולא חושב שמדינת ישראל הולכת לרדת עד כדי כך בדירוג האשראי שלה. ציפור שלישית היא כמובן הקטנת נטל החוב העתידי של ישראל. אם המדינה תוכל לגייס בריבית מעט יותר זולה, בעקבות רכישות אג"ח שיבצע, נטל החוב העתידי יהיה מעט זול יותר וכל מיליארד שקל הוא חשוב.
הגיע הזמן שבנק ישראל יכנס לאירוע.

ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"