השקעות סולידיות - איך להשקיע במינימום סיכון ומיסוי?
לחלק גדול מהציבור הישראלי יש נתח נכבד מאוד של כספים, שמיועדים כדי להשיא תשואה, בין אם זה כספים לדירה, חיסכון ללימודים ובכלל קרנות חירום. עם זאת, הציבור לא מוכן לסכן אותם בצורה משמעותית, גם אם הם יראה סטטיסטיקות שמצביעות על כך שמדדי המניות תמיד מנצחים, בטווח ארוך. בשל שנאת הסיכון, הכספים האלה מגיעים והופכים לפיקדונות בנקאיים, ששוב הגיעו לשיא של כל הזמנים, על פי דוחות הבנקים שפורסמו לרבעון הראשון של 2024.
ההפסד מהפקדת כספים בבנקים, שנובע מחוסר ידע וחינוך פיננסי הוא כפול ומכופל: פעם אחת בתשואות הנמוכות ב-2%-3% בשנה, באותה רמת סיכון. פעם שנייה, בהפסדים בכל נושא המיסוי. המיסוי על אפיקים פנסיוניים הוא אטרקטיבי יותר בהשוואה לאפיקים אחרים, כמו: פיקדונות וקרנות כספיות. השקעה באפיקים פנסיוניים מאפשרת לכם גם לנייד את הכספים בין רמות סיכון, במקרה שבו למשל השתנה הייעוד של הכסף בטווח הארוך. גם אם הרוב לא ינצלו את האפשרות, תמיד טוב שקיימת לנו אופציה.
אז אתם בטח שואלים מהי האלטרנטיבות, במידה ואתם בוחרים לנטוש את הפיקדונות ולהישאר פחות או יותר ברמת סיכון זהה, אז הנה כמה אופציות מעניינות ומשתלמות:
1. אפיקים שקליים בקופות הגמל - ההבדל בין פיקדון בבנק או קרן כספית לבין אפיק שקלי בקופות הגמל, טמון בכך שבקופות גמל ניתן לשנות מסלולים ללא אירוע מס, ולא קיימת חובה לפדות את הקופה, זאת בשונה מפיקדון שלאחר התקופה חייב לעשות כן. בכך למעשה נמנעים ממיסוי רווחי הון והכספים נשארים נזילים. בנוסף, אם מחליטים לייעד את הכספים לתקופת הפרישה, ניתן למשוך את הכספים כקצבה בפטור מלא ממס.
ניתן דוגמא מספרית לתיק נכסים של 500,000 שקל: בפיקדון נעול לשנה - אוכל לקבל כ-3.5%-4%, ובכך ליהנות מתשואה בסוף שנת הפיקדון בגובה של 20,000-17,500 ש"ח. המיסוי אותו אשלם יהיה כ-15% נומינלי, כלומר 3,000-2,625 שקל, זאת ללא התחשבות באינפלציה. כך שאם האינפלציה באותה שנה גם תהיה באזור ה3.5%-4% בפועל הרווח הוא 0.
- לבחור שלא לבחור: הטעות הגדולה ביותר של החוסך הישראלי בשנת 2025
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקופת גמל, באפיק שקלי, באותה רמת סיכון אקבל בקירוב את אותה התשואה, אך הכספים ישארו נזילים בכל עת, המיסוי בפדיון לכשאבחר יהיה 25% ריאלי - עם התחשבות במדד המחירים לצרכן. במקרה כזה, אם התשואה בתיק תהיה בגובה של 3.5%-4% והאינפלציה גם כן 3.5%-4%, לא נשלם מס רווחי הון!
2. תיק אג״ח לפדיון - במצב השוק היום, ניתן לייצר אינדיקציה לתשואה שנתית עם תאריך נקוב בפדיון האג"חים, תוך כדי כך שגם הכספים יישארו נזילים. התשואה במכשיר זה, גבוהה בהרבה מפיקדונות/קרנות כספיות/אפיקים שקליים. יתרון נוסף, במידה והריביות במשק ירדו, מחיר האג"ח יעלה ובכך יווצרו בתיק רווחי הון. מה שאינו אפשרי בפיקדונות ובקרנות כספיות, במסגרתן במצב של הורדת ריבית התשואה דווקא תרד. כיום התשואות בתיקי אג"ח לפדיון נעות בין 5%-5.5%.
בהמשך לדוגמא הקודמת, אם ברשותי תיק נכסים על סך 500,000 שקל: התשואה שאקבל בסוף התקופה תהיה 27,500-25,000 ש"ח, עם אותו מיסוי כמו בקופות הגמל שעומד על כ-25% מס ריאלי, נזיל לחלוטין. היתרון הגדול ביותר של מוצר זה, טמון בכך שאם הריביות במשק ירדו במהלך התקופה, התשואה לפדיון לא תיפגע.
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
3. פיקדונות לבעלי מט״ח - משקיעים לא מודעים לכך שניתן היום להשקיע בפיקדון דולרי, פיקדון על היורו, פיקדון על הליש״ט - ללא עמלת המרה או שער חליפין באמצע. פיקדון מט"ח יכול להניב תשואה שעומדת על כ-5%-5.5%. במצב כזה, נשאלת השאלה כיצד ניתן להימנע ממצב שאנחנו מייצרים הפסדי שער על הכספים הללו, התשובה: ניתן לייעד אותם למטרות של נסיעות לחו"ל, וכספים אחרים בחשבון להפקיד לאפיקים סולידיים במקומם.
4. סטרקצ׳רים (מוצרים מובנים) - זהו למעשה מוצר שנולד מחדש במצב השוק הנוכחי, שמאפשר השקעה בניירות ערך עם הגנה הרמטית. הוא מייצר ודאות למשקיעים מבחינת הריבית כך שאין הפתעות. יש לקחת בחשבון שבמסגרת הסטרקצ'רים, התשואה היא מוגבלת ולא אינסופית לרוב, עקב הגנה על הקרן. ההגנה על ההון היא מה שעושה את ההבדל בשנים משבריות דוגמת 2022 ולו רק מבחינה פסיכולוגית, תקלות דוגמת מכירת תיק בהפסדים . דבר נוסף שיש לקחת בחשבון שהסטרקצ'רים אמנם מגנים על הקרן, אך אינם יכולים להגן על התיק אינפלציונית, כך שבפועל ההפסד במוצר עם הגנה 100% על הקרן תהיה בגובה האינפלציה שהייתה. סטרקצ'רים הם עולם שלם, עם מגוון מרובה של וריאציות על אותו נכס בסיס.
נביא מספר דוגמאות של סטרקצ'רים מתוחכמים הקיימים בשוק. מוצר מובנה המבוסס על סל של מספר מדדי מניות עולמיים לטווח של 3-2 שנים. בעליית הסל נוכל לקבל פי 1.3 ללא תקרה. מצד אחד, במקרה בו תתרחש ירידה של עד 20% בביצועי הסל נקבל הגנה מלאה על הקרן, מצד שני, במצב של ירידה של 20% ומעלה, ההפסד יהיה בגובה הסל. מוצר מובנה על סל של מספר מדדי מניות עולמיים לטווח של 3-2 שנים - בעליית הסל נוכל להגיע לעד 40% תשואה ולא יותר מכך. ואילו בירידות, נקבל הגנה מלאה של 100% על הקרן.
השקעה על מדד מניות מנוהל אקטיבית של אחד הבנקים הגדולים בעולם באמצעות כללים מוגדרים מראש תוך מטרה לשמירה על סטיית תקן ( תנודתיות/סיכון ) של 5%. לצורך ההשוואה מדד הs&p500 עם סטיית תקן של 15%. כלומר סיכון גבוה יותר פי 3. אם בסיום 3 השנים, המדד עלה, המשקיע מקבל 100% מהקרן + 300% מביצועי המדד. אם המדד ירד , המשקיע יקבל 100% מקרן ההשקעה.
לרוב האנשים מוצר זה נשמע דמיוני, אך במצב השוק שבו הריביות גבוהות ותיקי האג"ח לפדיון מניבים תשואות יפות, ניתן בהחלט לבנות באמצעות אנשי מקצוע את המוצרים הללו. יש לקחת בחשבון שחלק מהסטרקצ'רים מיועדים ללקוחות כשירים בלבד ויש להיוועץ על כך עם גורם מוסמך .
בשורה התחתונה, בחירה באפיקים סולידיים תוך תכנון מיסויי בתיק במקום בברירת המחדל הנוחה של פיקדון בנקאי, יכולה להניב לכם עשרות רבות של אחוזי תשואה בטווח הארוך. ההבדלים יכולים להיות מאוד משמעותיים. אם נפרוט אותם לרמת חיים אז זו יכולה להיות עוד שנה שלמה של לימודים ושכירות באוניברסיטה לילדים, רכב מיד 2 שתוכלו לקנות, טיול גדול לחו"ל, שימור הון ריבית דריבית והורשה ועוד הרבה מאוד צרכים שעולים במהלך הדרך.
- 4.יואל כ 23/06/2024 10:22הגב לתגובה זומאמר מעניין מאוד על תיק סולידי כיצד ניתן ליצור קשר עם כותב המאמר ?
- 3.מור 21/06/2024 18:16הגב לתגובה זומעניין מאוד , ומחכים .
- 2.שבויים 19/06/2024 18:25הגב לתגובה זוטועה מי שחושב שהישועה תבוא מחברות הביטוח והפנסיה. קופת שרצים איומה, נטולת שקיפות לחלוטין. החזיקו את הכסף קרוב קרוב.
- 1.א 19/06/2024 16:32הגב לתגובה זו1. קופת גמל פנסיונית אינה נזילה. קופת גמל לחיסכון זה מוצר גרוע בעיניי. אתה משלם דמי ניהול לא מבוטלים. אם הצלחת למשוך עד לגיל פרישה ולקחת כקצבה - תקבל הטבת מס קטנה. לרוב אבל לא תצליח. כי יש חיים ובטוח תהיה חייב למשוך לפני פרישה ולשלם מס רווחי הון מלא של 25%. 2. תיק אגח לפדיון. לא מכיר את המוצר, נראה לי הכוונה לסולם אגח. מצריך די הרבה התעסקות. מעקב על מחמ, קנייה של אגח חדש עם מחמ נכון וכו'. וגם מיסוי הוא נומינלי ולא ריאלי. נראה לי עדיף קרן סל עוקב אחרי מדדים אגח. 3. פיקדון מטח. רלוונטי לאוכלוסיה די מצומצמת שכסף שלהם במטח וגם התנהלות יומית במטח. אחרת זה עמלות חליפין אינסופיות שיאכלו את כל התשואה. 4. סטראקצאס. לא מתחבר לרעיון. אם אתה רוצה חשיפה למניות - תקנה מניות. אם אתה רוצה תשואה מובטחת- אל תקנה מניות. בסטראקצר אומנם אין סיכון לקרן - אתה עלול למצוא את עצמך בסוף תקופה עם תשואה 0. כאשר רוב הזמן כסף לא נזיל. כלומר פספסת את התשואה אלטרנטיבית של 4.5% שנתית. אני לגמרי לא בעד פיקדון בנקאי. משקיע קרן חירום קטנה שלי בקרן כספית. אבל הבעיה שם שבנק מדי פעם מחשב מס בלי להתחשב במדד, כלומר לוקח 25%
- גם אני חושד 20/06/2024 23:06הגב לתגובה זוופניתי לבנק בעניין והם מערבבים אותך .. מה עושים ?
- קורן הרוש 20/06/2024 11:31הגב לתגובה זושלום רב, 1. תלוי בבירור צרכים עם לקוח , יש מספר לא מבוטל של לקוחות שיעדיפו למשוך את הקופת גמל להשקעה כקצבה ולא כהון מכיוון שהקצבה הזו פטורה לגמרי ממס ! ואילן קופת גמל אחרת אותה התכוונו למשוך כקצבה , מעבירים ליורשים כסכום חד פעמי פטור ! זה עולם שלם 2. תיקי אג"ח לפדיון ניתן לקנות היום דרך פוליסות חיסכון ללא התעסקות מצד הלקוח ובמיסוי 25% ריאלי כך שאינך צודק או שאינך מכיר . 3. ניתן כיום להנות מפקדונות מטחיים כפי שציינת לאוכולוסיה מסוימת , דרך חדרי מסחר של הבתי השקעות העמלות המרה נמוכות בכ90% מבנקים. מסכים שלא רלוונטי לכל אחד . 4. הכתבה מדברת על השקעות סולידיות . מי שרוצה לקנות מניה כנייר ערך בודד זו לא השקעה סולידית . לעומת זאת מי שמעוניין לקנות מניות ובכל זאת להנות מהגנה על הקרן זה נחשב השקעה סולידית וזה הובא במאמר כחלק מתיק השקעות סולידיות
- א 20/06/2024 15:38פוליסת חיסכון זה מוצר גרוע ביותר מבחינת דמי ניהול. יתרון של מעבר מסלול ללא אירוע מס שולי בעיניי, משקיע לא אמור באופן תדיר לשנות מהותית תמהיל ההשקעות. סטראקצאס. אתה בעצם מהמר נגד הבנק שבנה הגדרות נוסחאות של מוצר מובנה. עכשיו תחשוב רגע, למי יש יותר משאבים ויכולות לחזות את השוק, לך בתור אדם פרטי או לבנק? זה בדיוק כמו למלא לוטו בידיעה של על כל שקל שמושקע תקבל חזרה תוחלת של 70 אגורות. או לעשות ביטוח בידיעה שחברת ביטוח משלמת לכל הלקוחות שלה דמי ביטוח שהם עשירית מפרמיות משולמות באותה שנה. אתה יכול לזכות בפוקס, אבל סטטיסטיקה נגדך .
- מאוד (ל"ת)יפה 19/06/2024 18:37הגב לתגובה זו
- כספית דולרית 20/06/2024 09:10קונים בשקלים קרן כספית דולרית ללא צורך בהמרה
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
