ריבית חיסכון
צילום: ISTOCK

השקעות סולידיות - איך להשקיע במינימום סיכון ומיסוי?

קורן הרוש | (9)

לחלק גדול מהציבור הישראלי יש נתח נכבד מאוד של כספים, שמיועדים כדי להשיא תשואה, בין אם זה כספים לדירה, חיסכון ללימודים ובכלל קרנות חירום. עם זאת, הציבור לא מוכן לסכן אותם בצורה משמעותית, גם אם הם יראה סטטיסטיקות שמצביעות על כך שמדדי המניות תמיד מנצחים, בטווח ארוך. בשל שנאת הסיכון, הכספים האלה מגיעים והופכים לפיקדונות בנקאיים, ששוב הגיעו לשיא של כל הזמנים, על פי דוחות הבנקים שפורסמו לרבעון הראשון של 2024.

 

ההפסד מהפקדת כספים בבנקים, שנובע מחוסר ידע וחינוך פיננסי הוא כפול ומכופל: פעם אחת בתשואות הנמוכות ב-2%-3% בשנה, באותה רמת סיכון. פעם שנייה, בהפסדים בכל נושא המיסוי. המיסוי על אפיקים פנסיוניים הוא אטרקטיבי יותר בהשוואה לאפיקים אחרים, כמו: פיקדונות וקרנות כספיות. השקעה באפיקים פנסיוניים מאפשרת לכם גם לנייד את הכספים בין רמות סיכון, במקרה שבו למשל השתנה הייעוד של הכסף בטווח הארוך. גם אם הרוב לא ינצלו את האפשרות, תמיד טוב שקיימת לנו אופציה.

 

אז אתם בטח שואלים מהי האלטרנטיבות, במידה ואתם בוחרים לנטוש את הפיקדונות ולהישאר פחות או יותר ברמת סיכון זהה, אז הנה כמה אופציות מעניינות ומשתלמות:

1. אפיקים שקליים בקופות הגמל - ההבדל בין פיקדון בבנק או קרן כספית לבין אפיק שקלי בקופות הגמל, טמון בכך שבקופות גמל ניתן לשנות מסלולים ללא אירוע מס, ולא קיימת חובה לפדות את הקופה, זאת בשונה מפיקדון שלאחר התקופה חייב לעשות כן. בכך למעשה נמנעים ממיסוי רווחי הון והכספים נשארים נזילים. בנוסף, אם מחליטים לייעד את הכספים לתקופת הפרישה, ניתן למשוך את הכספים כקצבה בפטור מלא ממס. 

ניתן דוגמא מספרית לתיק נכסים של 500,000 שקל: בפיקדון נעול לשנה - אוכל לקבל כ-3.5%-4%, ובכך ליהנות מתשואה בסוף שנת הפיקדון בגובה של 20,000-17,500 ש"ח. המיסוי אותו אשלם יהיה כ-15% נומינלי, כלומר  3,000-2,625 שקל, זאת ללא התחשבות באינפלציה. כך שאם האינפלציה באותה שנה גם תהיה באזור ה3.5%-4% בפועל הרווח הוא 0.

 

בקופת גמל, באפיק שקלי, באותה רמת סיכון אקבל בקירוב את אותה התשואה, אך הכספים ישארו נזילים בכל עת, המיסוי בפדיון לכשאבחר יהיה 25% ריאלי - עם התחשבות במדד המחירים לצרכן. במקרה כזה, אם התשואה בתיק תהיה בגובה של 3.5%-4% והאינפלציה גם כן 3.5%-4%, לא נשלם מס רווחי הון!

 

2. ⁠תיק אג״ח לפדיון - במצב השוק היום, ניתן לייצר אינדיקציה לתשואה שנתית עם תאריך נקוב בפדיון האג"חים, תוך כדי כך שגם הכספים יישארו נזילים. התשואה במכשיר זה, גבוהה בהרבה מפיקדונות/קרנות כספיות/אפיקים שקליים. יתרון נוסף, במידה והריביות במשק ירדו, מחיר האג"ח יעלה ובכך יווצרו בתיק רווחי הון. מה שאינו אפשרי בפיקדונות ובקרנות כספיות, במסגרתן במצב של הורדת ריבית התשואה דווקא תרד. כיום התשואות בתיקי אג"ח לפדיון נעות בין 5%-5.5%.

בהמשך לדוגמא הקודמת, אם ברשותי תיק נכסים על סך 500,000 שקל: התשואה שאקבל בסוף התקופה תהיה 27,500-25,000 ש"ח, עם אותו מיסוי כמו בקופות הגמל  שעומד על כ-25% מס ריאלי, נזיל לחלוטין. היתרון הגדול ביותר של מוצר זה, טמון בכך שאם הריביות במשק ירדו במהלך התקופה, התשואה לפדיון לא תיפגע.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

3. פיקדונות לבעלי מט״ח - משקיעים לא מודעים לכך שניתן היום להשקיע בפיקדון דולרי, פיקדון על היורו, פיקדון על הליש״ט - ללא עמלת המרה או שער חליפין באמצע. פיקדון מט"ח יכול להניב תשואה שעומדת על כ-5%-5.5%. במצב כזה, נשאלת השאלה כיצד ניתן להימנע ממצב שאנחנו מייצרים הפסדי שער על הכספים הללו, התשובה: ניתן לייעד אותם למטרות של נסיעות לחו"ל, וכספים אחרים בחשבון להפקיד לאפיקים סולידיים במקומם. 

4. ⁠סטרקצ׳רים (מוצרים מובנים) - זהו למעשה מוצר שנולד מחדש במצב השוק הנוכחי, שמאפשר השקעה בניירות ערך עם הגנה הרמטית. הוא מייצר ודאות למשקיעים מבחינת הריבית כך שאין הפתעות. יש לקחת בחשבון שבמסגרת הסטרקצ'רים, התשואה היא מוגבלת ולא אינסופית לרוב, עקב הגנה על הקרן. ההגנה על ההון היא מה שעושה את ההבדל בשנים משבריות דוגמת 2022 ולו רק מבחינה פסיכולוגית, תקלות דוגמת מכירת תיק בהפסדים .  דבר נוסף שיש לקחת בחשבון שהסטרקצ'רים אמנם מגנים על הקרן, אך אינם יכולים להגן על התיק אינפלציונית, כך שבפועל ההפסד במוצר עם הגנה 100% על הקרן תהיה בגובה האינפלציה שהייתה. סטרקצ'רים הם עולם שלם, עם מגוון מרובה של וריאציות על אותו נכס בסיס. 

 

נביא מספר דוגמאות של סטרקצ'רים מתוחכמים הקיימים בשוק. מוצר מובנה המבוסס על סל של מספר מדדי מניות עולמיים לטווח של 3-2 שנים. בעליית הסל נוכל לקבל פי 1.3 ללא תקרה. מצד אחד, במקרה בו תתרחש ירידה של עד 20% בביצועי הסל נקבל הגנה מלאה על הקרן, מצד שני, במצב של ירידה של 20% ומעלה,  ההפסד יהיה בגובה הסל. מוצר מובנה על סל של מספר מדדי מניות עולמיים לטווח של 3-2 שנים - בעליית הסל נוכל להגיע לעד 40% תשואה ולא יותר מכך. ואילו בירידות, נקבל הגנה מלאה של 100% על הקרן.

השקעה על מדד מניות מנוהל אקטיבית של אחד הבנקים הגדולים בעולם באמצעות כללים מוגדרים מראש תוך מטרה לשמירה על סטיית תקן ( תנודתיות/סיכון ) של 5%. לצורך ההשוואה מדד הs&p500 עם סטיית תקן של 15%. כלומר סיכון גבוה יותר פי 3. אם בסיום 3 השנים, המדד עלה, המשקיע מקבל 100% מהקרן + 300% מביצועי המדד. אם המדד ירד , המשקיע יקבל 100% מקרן ההשקעה. 

לרוב האנשים מוצר זה נשמע דמיוני, אך במצב השוק שבו הריביות גבוהות ותיקי האג"ח לפדיון מניבים תשואות יפות, ניתן בהחלט לבנות באמצעות אנשי מקצוע את המוצרים הללו. יש לקחת בחשבון שחלק מהסטרקצ'רים מיועדים ללקוחות כשירים בלבד ויש להיוועץ על כך עם גורם מוסמך .

 

בשורה התחתונה, בחירה באפיקים סולידיים תוך תכנון מיסויי בתיק במקום בברירת המחדל הנוחה של פיקדון בנקאי, יכולה להניב לכם עשרות רבות של אחוזי תשואה בטווח הארוך. ההבדלים יכולים להיות מאוד משמעותיים. אם נפרוט אותם לרמת חיים אז זו יכולה להיות עוד שנה שלמה של לימודים ושכירות באוניברסיטה לילדים, רכב מיד 2 שתוכלו לקנות, טיול גדול לחו"ל, שימור הון ריבית דריבית והורשה ועוד הרבה מאוד צרכים שעולים במהלך הדרך.

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יואל כ 23/06/2024 10:22
    הגב לתגובה זו
    מאמר מעניין מאוד על תיק סולידי כיצד ניתן ליצור קשר עם כותב המאמר ?
  • 3.
    מור 21/06/2024 18:16
    הגב לתגובה זו
    מעניין מאוד , ומחכים .
  • 2.
    שבויים 19/06/2024 18:25
    הגב לתגובה זו
    טועה מי שחושב שהישועה תבוא מחברות הביטוח והפנסיה. קופת שרצים איומה, נטולת שקיפות לחלוטין. החזיקו את הכסף קרוב קרוב.
  • 1.
    א 19/06/2024 16:32
    הגב לתגובה זו
    1. קופת גמל פנסיונית אינה נזילה. קופת גמל לחיסכון זה מוצר גרוע בעיניי. אתה משלם דמי ניהול לא מבוטלים. אם הצלחת למשוך עד לגיל פרישה ולקחת כקצבה - תקבל הטבת מס קטנה. לרוב אבל לא תצליח. כי יש חיים ובטוח תהיה חייב למשוך לפני פרישה ולשלם מס רווחי הון מלא של 25%. 2. תיק אגח לפדיון. לא מכיר את המוצר, נראה לי הכוונה לסולם אגח. מצריך די הרבה התעסקות. מעקב על מחמ, קנייה של אגח חדש עם מחמ נכון וכו'. וגם מיסוי הוא נומינלי ולא ריאלי. נראה לי עדיף קרן סל עוקב אחרי מדדים אגח. 3. פיקדון מטח. רלוונטי לאוכלוסיה די מצומצמת שכסף שלהם במטח וגם התנהלות יומית במטח. אחרת זה עמלות חליפין אינסופיות שיאכלו את כל התשואה. 4. סטראקצאס. לא מתחבר לרעיון. אם אתה רוצה חשיפה למניות - תקנה מניות. אם אתה רוצה תשואה מובטחת- אל תקנה מניות. בסטראקצר אומנם אין סיכון לקרן - אתה עלול למצוא את עצמך בסוף תקופה עם תשואה 0. כאשר רוב הזמן כסף לא נזיל. כלומר פספסת את התשואה אלטרנטיבית של 4.5% שנתית. אני לגמרי לא בעד פיקדון בנקאי. משקיע קרן חירום קטנה שלי בקרן כספית. אבל הבעיה שם שבנק מדי פעם מחשב מס בלי להתחשב במדד, כלומר לוקח 25%
  • גם אני חושד 20/06/2024 23:06
    הגב לתגובה זו
    ופניתי לבנק בעניין והם מערבבים אותך .. מה עושים ?
  • קורן הרוש 20/06/2024 11:31
    הגב לתגובה זו
    שלום רב, 1. תלוי בבירור צרכים עם לקוח , יש מספר לא מבוטל של לקוחות שיעדיפו למשוך את הקופת גמל להשקעה כקצבה ולא כהון מכיוון שהקצבה הזו פטורה לגמרי ממס ! ואילן קופת גמל אחרת אותה התכוונו למשוך כקצבה , מעבירים ליורשים כסכום חד פעמי פטור ! זה עולם שלם 2. תיקי אג"ח לפדיון ניתן לקנות היום דרך פוליסות חיסכון ללא התעסקות מצד הלקוח ובמיסוי 25% ריאלי כך שאינך צודק או שאינך מכיר . 3. ניתן כיום להנות מפקדונות מטחיים כפי שציינת לאוכולוסיה מסוימת , דרך חדרי מסחר של הבתי השקעות העמלות המרה נמוכות בכ90% מבנקים. מסכים שלא רלוונטי לכל אחד . 4. הכתבה מדברת על השקעות סולידיות . מי שרוצה לקנות מניה כנייר ערך בודד זו לא השקעה סולידית . לעומת זאת מי שמעוניין לקנות מניות ובכל זאת להנות מהגנה על הקרן זה נחשב השקעה סולידית וזה הובא במאמר כחלק מתיק השקעות סולידיות
  • א 20/06/2024 15:38
    פוליסת חיסכון זה מוצר גרוע ביותר מבחינת דמי ניהול. יתרון של מעבר מסלול ללא אירוע מס שולי בעיניי, משקיע לא אמור באופן תדיר לשנות מהותית תמהיל ההשקעות. סטראקצאס. אתה בעצם מהמר נגד הבנק שבנה הגדרות נוסחאות של מוצר מובנה. עכשיו תחשוב רגע, למי יש יותר משאבים ויכולות לחזות את השוק, לך בתור אדם פרטי או לבנק? זה בדיוק כמו למלא לוטו בידיעה של על כל שקל שמושקע תקבל חזרה תוחלת של 70 אגורות. או לעשות ביטוח בידיעה שחברת ביטוח משלמת לכל הלקוחות שלה דמי ביטוח שהם עשירית מפרמיות משולמות באותה שנה. אתה יכול לזכות בפוקס, אבל סטטיסטיקה נגדך .
  • מאוד (ל"ת)
    יפה 19/06/2024 18:37
    הגב לתגובה זו
  • כספית דולרית 20/06/2024 09:10
    קונים בשקלים קרן כספית דולרית ללא צורך בהמרה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.