ריבית חיסכון
צילום: ISTOCK

השקעות סולידיות - איך להשקיע במינימום סיכון ומיסוי?

קורן הרוש | (9)

לחלק גדול מהציבור הישראלי יש נתח נכבד מאוד של כספים, שמיועדים כדי להשיא תשואה, בין אם זה כספים לדירה, חיסכון ללימודים ובכלל קרנות חירום. עם זאת, הציבור לא מוכן לסכן אותם בצורה משמעותית, גם אם הם יראה סטטיסטיקות שמצביעות על כך שמדדי המניות תמיד מנצחים, בטווח ארוך. בשל שנאת הסיכון, הכספים האלה מגיעים והופכים לפיקדונות בנקאיים, ששוב הגיעו לשיא של כל הזמנים, על פי דוחות הבנקים שפורסמו לרבעון הראשון של 2024.

 

ההפסד מהפקדת כספים בבנקים, שנובע מחוסר ידע וחינוך פיננסי הוא כפול ומכופל: פעם אחת בתשואות הנמוכות ב-2%-3% בשנה, באותה רמת סיכון. פעם שנייה, בהפסדים בכל נושא המיסוי. המיסוי על אפיקים פנסיוניים הוא אטרקטיבי יותר בהשוואה לאפיקים אחרים, כמו: פיקדונות וקרנות כספיות. השקעה באפיקים פנסיוניים מאפשרת לכם גם לנייד את הכספים בין רמות סיכון, במקרה שבו למשל השתנה הייעוד של הכסף בטווח הארוך. גם אם הרוב לא ינצלו את האפשרות, תמיד טוב שקיימת לנו אופציה.

 

אז אתם בטח שואלים מהי האלטרנטיבות, במידה ואתם בוחרים לנטוש את הפיקדונות ולהישאר פחות או יותר ברמת סיכון זהה, אז הנה כמה אופציות מעניינות ומשתלמות:

1. אפיקים שקליים בקופות הגמל - ההבדל בין פיקדון בבנק או קרן כספית לבין אפיק שקלי בקופות הגמל, טמון בכך שבקופות גמל ניתן לשנות מסלולים ללא אירוע מס, ולא קיימת חובה לפדות את הקופה, זאת בשונה מפיקדון שלאחר התקופה חייב לעשות כן. בכך למעשה נמנעים ממיסוי רווחי הון והכספים נשארים נזילים. בנוסף, אם מחליטים לייעד את הכספים לתקופת הפרישה, ניתן למשוך את הכספים כקצבה בפטור מלא ממס. 

ניתן דוגמא מספרית לתיק נכסים של 500,000 שקל: בפיקדון נעול לשנה - אוכל לקבל כ-3.5%-4%, ובכך ליהנות מתשואה בסוף שנת הפיקדון בגובה של 20,000-17,500 ש"ח. המיסוי אותו אשלם יהיה כ-15% נומינלי, כלומר  3,000-2,625 שקל, זאת ללא התחשבות באינפלציה. כך שאם האינפלציה באותה שנה גם תהיה באזור ה3.5%-4% בפועל הרווח הוא 0.

 

בקופת גמל, באפיק שקלי, באותה רמת סיכון אקבל בקירוב את אותה התשואה, אך הכספים ישארו נזילים בכל עת, המיסוי בפדיון לכשאבחר יהיה 25% ריאלי - עם התחשבות במדד המחירים לצרכן. במקרה כזה, אם התשואה בתיק תהיה בגובה של 3.5%-4% והאינפלציה גם כן 3.5%-4%, לא נשלם מס רווחי הון!

 

2. ⁠תיק אג״ח לפדיון - במצב השוק היום, ניתן לייצר אינדיקציה לתשואה שנתית עם תאריך נקוב בפדיון האג"חים, תוך כדי כך שגם הכספים יישארו נזילים. התשואה במכשיר זה, גבוהה בהרבה מפיקדונות/קרנות כספיות/אפיקים שקליים. יתרון נוסף, במידה והריביות במשק ירדו, מחיר האג"ח יעלה ובכך יווצרו בתיק רווחי הון. מה שאינו אפשרי בפיקדונות ובקרנות כספיות, במסגרתן במצב של הורדת ריבית התשואה דווקא תרד. כיום התשואות בתיקי אג"ח לפדיון נעות בין 5%-5.5%.

בהמשך לדוגמא הקודמת, אם ברשותי תיק נכסים על סך 500,000 שקל: התשואה שאקבל בסוף התקופה תהיה 27,500-25,000 ש"ח, עם אותו מיסוי כמו בקופות הגמל  שעומד על כ-25% מס ריאלי, נזיל לחלוטין. היתרון הגדול ביותר של מוצר זה, טמון בכך שאם הריביות במשק ירדו במהלך התקופה, התשואה לפדיון לא תיפגע.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

3. פיקדונות לבעלי מט״ח - משקיעים לא מודעים לכך שניתן היום להשקיע בפיקדון דולרי, פיקדון על היורו, פיקדון על הליש״ט - ללא עמלת המרה או שער חליפין באמצע. פיקדון מט"ח יכול להניב תשואה שעומדת על כ-5%-5.5%. במצב כזה, נשאלת השאלה כיצד ניתן להימנע ממצב שאנחנו מייצרים הפסדי שער על הכספים הללו, התשובה: ניתן לייעד אותם למטרות של נסיעות לחו"ל, וכספים אחרים בחשבון להפקיד לאפיקים סולידיים במקומם. 

4. ⁠סטרקצ׳רים (מוצרים מובנים) - זהו למעשה מוצר שנולד מחדש במצב השוק הנוכחי, שמאפשר השקעה בניירות ערך עם הגנה הרמטית. הוא מייצר ודאות למשקיעים מבחינת הריבית כך שאין הפתעות. יש לקחת בחשבון שבמסגרת הסטרקצ'רים, התשואה היא מוגבלת ולא אינסופית לרוב, עקב הגנה על הקרן. ההגנה על ההון היא מה שעושה את ההבדל בשנים משבריות דוגמת 2022 ולו רק מבחינה פסיכולוגית, תקלות דוגמת מכירת תיק בהפסדים .  דבר נוסף שיש לקחת בחשבון שהסטרקצ'רים אמנם מגנים על הקרן, אך אינם יכולים להגן על התיק אינפלציונית, כך שבפועל ההפסד במוצר עם הגנה 100% על הקרן תהיה בגובה האינפלציה שהייתה. סטרקצ'רים הם עולם שלם, עם מגוון מרובה של וריאציות על אותו נכס בסיס. 

 

נביא מספר דוגמאות של סטרקצ'רים מתוחכמים הקיימים בשוק. מוצר מובנה המבוסס על סל של מספר מדדי מניות עולמיים לטווח של 3-2 שנים. בעליית הסל נוכל לקבל פי 1.3 ללא תקרה. מצד אחד, במקרה בו תתרחש ירידה של עד 20% בביצועי הסל נקבל הגנה מלאה על הקרן, מצד שני, במצב של ירידה של 20% ומעלה,  ההפסד יהיה בגובה הסל. מוצר מובנה על סל של מספר מדדי מניות עולמיים לטווח של 3-2 שנים - בעליית הסל נוכל להגיע לעד 40% תשואה ולא יותר מכך. ואילו בירידות, נקבל הגנה מלאה של 100% על הקרן.

השקעה על מדד מניות מנוהל אקטיבית של אחד הבנקים הגדולים בעולם באמצעות כללים מוגדרים מראש תוך מטרה לשמירה על סטיית תקן ( תנודתיות/סיכון ) של 5%. לצורך ההשוואה מדד הs&p500 עם סטיית תקן של 15%. כלומר סיכון גבוה יותר פי 3. אם בסיום 3 השנים, המדד עלה, המשקיע מקבל 100% מהקרן + 300% מביצועי המדד. אם המדד ירד , המשקיע יקבל 100% מקרן ההשקעה. 

לרוב האנשים מוצר זה נשמע דמיוני, אך במצב השוק שבו הריביות גבוהות ותיקי האג"ח לפדיון מניבים תשואות יפות, ניתן בהחלט לבנות באמצעות אנשי מקצוע את המוצרים הללו. יש לקחת בחשבון שחלק מהסטרקצ'רים מיועדים ללקוחות כשירים בלבד ויש להיוועץ על כך עם גורם מוסמך .

 

בשורה התחתונה, בחירה באפיקים סולידיים תוך תכנון מיסויי בתיק במקום בברירת המחדל הנוחה של פיקדון בנקאי, יכולה להניב לכם עשרות רבות של אחוזי תשואה בטווח הארוך. ההבדלים יכולים להיות מאוד משמעותיים. אם נפרוט אותם לרמת חיים אז זו יכולה להיות עוד שנה שלמה של לימודים ושכירות באוניברסיטה לילדים, רכב מיד 2 שתוכלו לקנות, טיול גדול לחו"ל, שימור הון ריבית דריבית והורשה ועוד הרבה מאוד צרכים שעולים במהלך הדרך.

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יואל כ 23/06/2024 10:22
    הגב לתגובה זו
    מאמר מעניין מאוד על תיק סולידי כיצד ניתן ליצור קשר עם כותב המאמר ?
  • 3.
    מור 21/06/2024 18:16
    הגב לתגובה זו
    מעניין מאוד , ומחכים .
  • 2.
    שבויים 19/06/2024 18:25
    הגב לתגובה זו
    טועה מי שחושב שהישועה תבוא מחברות הביטוח והפנסיה. קופת שרצים איומה, נטולת שקיפות לחלוטין. החזיקו את הכסף קרוב קרוב.
  • 1.
    א 19/06/2024 16:32
    הגב לתגובה זו
    1. קופת גמל פנסיונית אינה נזילה. קופת גמל לחיסכון זה מוצר גרוע בעיניי. אתה משלם דמי ניהול לא מבוטלים. אם הצלחת למשוך עד לגיל פרישה ולקחת כקצבה - תקבל הטבת מס קטנה. לרוב אבל לא תצליח. כי יש חיים ובטוח תהיה חייב למשוך לפני פרישה ולשלם מס רווחי הון מלא של 25%. 2. תיק אגח לפדיון. לא מכיר את המוצר, נראה לי הכוונה לסולם אגח. מצריך די הרבה התעסקות. מעקב על מחמ, קנייה של אגח חדש עם מחמ נכון וכו'. וגם מיסוי הוא נומינלי ולא ריאלי. נראה לי עדיף קרן סל עוקב אחרי מדדים אגח. 3. פיקדון מטח. רלוונטי לאוכלוסיה די מצומצמת שכסף שלהם במטח וגם התנהלות יומית במטח. אחרת זה עמלות חליפין אינסופיות שיאכלו את כל התשואה. 4. סטראקצאס. לא מתחבר לרעיון. אם אתה רוצה חשיפה למניות - תקנה מניות. אם אתה רוצה תשואה מובטחת- אל תקנה מניות. בסטראקצר אומנם אין סיכון לקרן - אתה עלול למצוא את עצמך בסוף תקופה עם תשואה 0. כאשר רוב הזמן כסף לא נזיל. כלומר פספסת את התשואה אלטרנטיבית של 4.5% שנתית. אני לגמרי לא בעד פיקדון בנקאי. משקיע קרן חירום קטנה שלי בקרן כספית. אבל הבעיה שם שבנק מדי פעם מחשב מס בלי להתחשב במדד, כלומר לוקח 25%
  • גם אני חושד 20/06/2024 23:06
    הגב לתגובה זו
    ופניתי לבנק בעניין והם מערבבים אותך .. מה עושים ?
  • קורן הרוש 20/06/2024 11:31
    הגב לתגובה זו
    שלום רב, 1. תלוי בבירור צרכים עם לקוח , יש מספר לא מבוטל של לקוחות שיעדיפו למשוך את הקופת גמל להשקעה כקצבה ולא כהון מכיוון שהקצבה הזו פטורה לגמרי ממס ! ואילן קופת גמל אחרת אותה התכוונו למשוך כקצבה , מעבירים ליורשים כסכום חד פעמי פטור ! זה עולם שלם 2. תיקי אג"ח לפדיון ניתן לקנות היום דרך פוליסות חיסכון ללא התעסקות מצד הלקוח ובמיסוי 25% ריאלי כך שאינך צודק או שאינך מכיר . 3. ניתן כיום להנות מפקדונות מטחיים כפי שציינת לאוכולוסיה מסוימת , דרך חדרי מסחר של הבתי השקעות העמלות המרה נמוכות בכ90% מבנקים. מסכים שלא רלוונטי לכל אחד . 4. הכתבה מדברת על השקעות סולידיות . מי שרוצה לקנות מניה כנייר ערך בודד זו לא השקעה סולידית . לעומת זאת מי שמעוניין לקנות מניות ובכל זאת להנות מהגנה על הקרן זה נחשב השקעה סולידית וזה הובא במאמר כחלק מתיק השקעות סולידיות
  • א 20/06/2024 15:38
    פוליסת חיסכון זה מוצר גרוע ביותר מבחינת דמי ניהול. יתרון של מעבר מסלול ללא אירוע מס שולי בעיניי, משקיע לא אמור באופן תדיר לשנות מהותית תמהיל ההשקעות. סטראקצאס. אתה בעצם מהמר נגד הבנק שבנה הגדרות נוסחאות של מוצר מובנה. עכשיו תחשוב רגע, למי יש יותר משאבים ויכולות לחזות את השוק, לך בתור אדם פרטי או לבנק? זה בדיוק כמו למלא לוטו בידיעה של על כל שקל שמושקע תקבל חזרה תוחלת של 70 אגורות. או לעשות ביטוח בידיעה שחברת ביטוח משלמת לכל הלקוחות שלה דמי ביטוח שהם עשירית מפרמיות משולמות באותה שנה. אתה יכול לזכות בפוקס, אבל סטטיסטיקה נגדך .
  • מאוד (ל"ת)
    יפה 19/06/2024 18:37
    הגב לתגובה זו
  • כספית דולרית 20/06/2024 09:10
    קונים בשקלים קרן כספית דולרית ללא צורך בהמרה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.