יו"ר רשות ני"ע על יישום חוק התשלומים: "אנו בפתחו של מפץ גדול"

"אנו בפתחו של מפץ גדול. זו נקודת ציון משמעותית הפותחת את שערי השוק הישראלי לכניסתן והתפתחותן של חברות תשלומים חדשות. אלה יהיו שירותים מבוססי טכנולוגיה מתקדמת, שיציעו לצרכנים ובתי עסק כאחד שירותים פיננסיים חדשים והצעות ערך פרסונליות, באופן קל, דיגיטלי, ידידותי, מהיר ונוח". כך אמר היום יו"ר רשות ני"ע, ספי זינגר, בכנס משותף של הרשות ושל בנק ישראל תחת הכותרת "עולם התשלומים החדש", בנושא רפורמת שירותי התשלום, שנערך באולם האירועים לאגו שבראשון לציון.

כזכור, אתמול טען זינגר כי הוא בעד שכלול הבורסה: מסחר בשישי והפרטת חברות ביטחוניות. הוא הסביר בכנס איגוד החברות הציבוריות: "חושבים לפתח את השוק, הצעד הראשון הוא שינוי ימי המסחר בבורסת תל אביב והוספת יום שישי כיום מסחר".

לדבריו, "הכנס היום מסמל את תחילת יישומו של חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום. זו נקודת מפנה של השוק הפיננסי בישראל, ואבן דרך משמעותית בקידום התחרות והחדשנות בענף. מה שעומד בבסיס המהלך הזה הוא עיקרון אחד - קידום התחרות בשוק הפיננסי. גם כאן ראינו כיצד כל הרגולטורים פועלים מתוך אותה מטרה משותפת של קידום התחרות וראיית טובתו של הצרכן הסופי. המהלך הזה מוכיח את היכולת של הרגולטורים הפיננסיים בישראל לעבוד בשיתוף פעולה ובשילוב ידיים, ואת ההישגים שאפשר להגיע אליהם כשעובדים כך. ועל כך תודתי לכל השותפים שלנו לדרך.

"המהלך זה נולד כבר ב-2016, עם המלצות ועדת שטרום שהניחו את היסודות לשורת רפורמות מקיפות בשוק הפיננסי הישראלי, כמו הקמת מאגר נתוני האשראי והקמת התשתית לשיתוף מידע פיננסי. החוק שאנו משיקים היום הוא תולדה ישירה של המלצות אלו, ורוכב על תשתית המידע והטכנולוגיה שהם הניחו. החקיקה הושלמה לפני כשנה. מאז עמלנו ברשות על כתיבת ההוראות וההנחיות שיאפשרו להוציא לפועל את החקיקה. זהו קודקס רחב מאוד של הוראות שהיה מאתגר מאוד לקדם ולהשלים בתוך שנה. 

זינגר הוסיף גם כי, "החקיקה עצמה היא חקיקה שלדית והיא מבוססת על האמון שהמחוקק נתן ברשות, שתדע ותשכיל ליצוק תוכן בהוראות החקיקה באמצעות הנחיות והוראות ללא צורך בהליך חקיקה נוסף. המודל הזה היה קריטי ליכולת שלנו: א. להשלים את כל קודקס ההוראות בתקופה של שנה. ב. לא פחות מכך – לקחת סיכונים מחושבים בכתיבת ההוראות, מתוך הבנה שגם אם טעינו יש לנו את היכולת לתקן ולהשתפר. אנחנו רואים בזה את המודל המיטבי לאסדרה הפיננסית וחושבים להרחיב בצורה משמעותית את האימוץ שלו.

"ישראל היא מעצמת חדשנות עולמית, וגם בתחום התשלומים אנו בחזית הטכנולוגיה והיזמות. כניסתו לתוקף של חוק שירותי תשלום החדש מציבה את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם בתחום הרגולציה של שירותי תשלום. חברות ישראליות כבר מובילות חדשנות בתחום הפינטק והתשלומים בזירה הבינלאומית, עם פתרונות מתקדמים בתחומים כמו אבטחת מידע, זיהוי הונאות, ומערכות תשלומים מבוססות בינה מלאכותית (AI).

"אנו מצפים כי עם יישום החוק, נראה גל חדש של חדשנות בתחום התשלומים, שיציב את ישראל כמודל לחיקוי עבור מדינות אחרות. אני מאמין שבקרוב מאוד כל אחד ואחת מאתנו יוכלו לבחור מבין מגוון של שירותים חדשניים, לפי צרכיו האישיים, ובהתאם לבחירתו לפעול מתוך אפליקציה או באמצעות אמצעי תשלום דיגיטליים, כמו תשלום מחשבון לחשבון נגיש, מהיר ונוח. זו הזדמנות עבורנו לא רק לשפר את השוק המקומי, אלא גם לייצא את הידע והטכנולוגיה הישראלית לזירה הבינלאומית, ולחזק את מעמדנו כאומת הסטארט-אפ גם בתחום הפיננסי. כעת, עם כניסת החוק לתוקף ופרסום כל ההוראות הנדרשות, הרשות מוכנה לקבל בקשות רישיון מהגופים השונים".

מנהלת מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, ענבל פולק, שהובילה את צוות החקיקה בתחום התשלומים, הציגה בכנס את המשמעויות הנרחבות של החוק החדש לצרכנים. היא ציינה כי "חברות בעלות רישיון תשלומים יאפשרו לצרכנים עולם חדש ושלם של מידע ושירותי תשלום תחרותיים, שעד היום הצרכנים לא נחשפו אליו. בפועל, הרפורמה תאפשר לצרכן שליטה רבה יותר בכל המידע הנוגע לתשלומים שלו, נגישות רבה יותר להשוואה בין שירותי תשלום, אפשרות בחירה בשירות המתאים ביותר עבורו וגם שיפור בשירותים המוצעים לו".

עוד לדבריה, "אנו מסיימים היום מסע רגולטורי שהתחיל עם הקמת ועדת שטרום והתחבר לתהליכים עולמיים של רגולציה מרחיבה בתחום הפיננסי, תוך פריקות של השירותים שעד תחילתו, באופן מסורתי, ניתנו רק על ידי התאגידים הבנקאיים. פריקות זו מאפשרת לרגולטור להתרכז בכל תחום בנפרד, ובמקרה שלנו בתשלומים, והתאמת הרגולציה הספציפית עבורו. רגולציה מרחיבה זו באה במטרה לייצר תשתית שתביא לפתיחת השוק המורכב הזה לשחקנים חדשים ולתחרות".