השווקים לאן? "בשפיץ בועת הדוט קום הייתה התנהגות דומה, זה מאפיין שוק לא בריא"

הנדנדה בשווקים מבטאת את הסיכון הגדול ואלכס זבז'ינסקי מחזיר אותנו לבועת הדוט.קום. התנודתיות הנוכחית מזכירה לו את מה שקרה אז בשיא בועת הדוט.קום. החשש שזה גם ימשך כמו שזה נמשך אז - בירידות חדות ומפולת. זבז'ינסקי לא מספק כמובן תחזיות לשוקי המניות, אבל משיחה עימו באולפן ביזפורטל נראה שהוא סבור שהסיכונים עלו.

אלכס זבז'ינסקי - היה צריך להוריד את הריבית
 

האם כלכלת ארה"ב בדרך להאטה?

"יש סימנים שהכלכלה האמריקאית מתחילה להיחלש בעיקר בצד הצרכן, בנתונים שהתפרסמו רואים שיש ירידה בקצב גידול הכנסות הצרכן וזה עקבי והקצב הוא הכי נמוך מאז 2014. שוק העבודה רואים עלייה באבטלה והאטה בקצב גידול בשכר, אם נשים את הכל יחד עם ירידה באשראי הצרכני ושיעור החסכון נמוך, אנחנו נתחיל לראות במחצית השנייה סימנים יותר ברורים לחולשה של הצרכן והוא כידוע המנוע של הכלכלה האמריקאית".
 
שוק המניות האמריקאי שבר שיאים וכעת יותר תנודתי - התמחור אולי מעט גבוה?
"מכפיל הרווח של שוק המניות ומדד ה-SP הוא גבוה היסטורית, ואז רואים שבעיקר כמה מניות שהן הגדולות והמוכרות שהמכפילים הרבה יותר יקרים וגם הרבה כסף זורם אליהן, אם ניקח את מדד SP במשקל שווה מכפיל הרווח הוא כמו בממוצע ההיסטורי".
 
האם זה שהרבה כסף זורם למעט מאוד חברות מהווה סיכון לטווח ארוך?
"אני לא משווה לבועת הדוט קום, אבל בשפיץ בועת הדוט קום זאת הייתה ההתנהגות, רוב המניות לא עלו ורק כמה מניות שטסו למעלה וזה מאפיין שוק לא בריא. בסקר של סנטימנט הצרכנים עולה שיש ציפיות נמוכות לכלכלה ומנגד יש ציפיות גבוהות מאוד משוק המניות ומעולם לא היה פער כזה בין הציפיות, וזה לא מאפיין שוק רגוע. וגם ציפיות האנליסטים לרווחיות מאוד גבוהות וזה מצב שצריך להיות יותר זהיר".
 
האם כל השיח סביב בינה מלאכותית מוצדק והאם זה מניב הכנסות?  
"אנחנו מכירים מההיסטוריה התלהבות מטכנולוגיה – בלוצ'קציין, מטאוורס שדיברו עליהם שזה יהפוך את העולם וכיום אף אחד לא זוכר. ב-AI נראה שיש טכנולוגיה טובה אבל לא רואים יישומים כלכליים שאפשר להפיק מהם כסף.

"יש סקר עסקים שהלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב ומשתתפים שם 200 אלף עסקים. הם התחילו לשאול בספטמבר האם אתה משתמש ב-AI לעסק והנתון הזה לא עולה - הוא נע בין 5%-3%. הם שואלים בנוסף האם בעוד חצי שנה אתם מתכוונים להשתמש ב-AI וזה נתקע על 6%, בינתיים אין שימוש רחב של עסקים בטכנולוגיה בשביל להפיק רווחים. זאת טכנולוגיה שתביא לנו מתישהו דברים מדהימים מבחינה כספית וכלכלית יש שאלות".
 
נעבור לישראל, בנק ישראל שינה את תוואי הורדות הריבית ואת התחזית – מה עמדתך?
"בנק ישראל הוריד ריבית בתחילת שנה ועם הזמן שינה גישה, למעשה בנק ישראל ניתק את החלטות הריבית מהפרמטרים שהוא היה שם במרכז. בהחלטה האחרונה שהוא פרסם הוא הוריד תחזית צמיחה והעלה תחזית ריבית, בדרך כלל רואים דברים הפוכים. אם מורידים תחזית צמיחה צריך להוריד ריבית.

"לגבי אינפלציה בנק ישראל מנסה לנתח ולבנות תחזית ריבית על סמך אינפלציה, הוא העלה תחזית אינפלציה ועיקר העליה זה בעקבות מיסים שהממשלה תטיל ואנחנו לא יודעים אם זה יקרה.  

"היה כדאי שבנק ישראל ימשיך תהליך של הורדת ריבית בקצב מאוד הדרגתי ואיטי כי חשוב לתת הקלה לעסקים ואנשים פרטיים במשק וזה גם חשוב לשוק אג"ח. בשוק אג"ח שבו הממשלה מגייסת כמעט את כל הצרכים למימון הגרעון זה שוק שמסתכל על הריבית כפרמטר מספר אחד, ואם אין צפי להורדת ריבית ומצד שני הגרעון ממשיך לעלות וגם סיכון גיאופוליטי לא יפחת, יש פה סיכון ששוק האג"ח יתקשה לספוג את ההנפקות של הממשלה וזו בעיה גדולה.אם בנק ישראל היה מוריד ריבית עכשיו בעוד 0.25% זה לא היה מסכן יעד אינפלציה והיה נותן אופק של תוואי איטי והדרגתי. בנק ישראל מקבל החלטות לפי שיקולים גיאופוליטיים".

ציינת שבתחזית של בנק ישראל חלק משמעותי מתייחס להעלאת מיסים – הוא לא רותם את העגלה לפני הסוסים?
"אם זה היה משהו וודאי והממשלה קיבלה החלטה זה היה יותר מבוסס. אני גם עושה תחזיות אינפלציה אני לא לוקח בחשבון שיהיו מיסים כי אני לא יודע מה יהיה זה יותר מדי אי ודאות. ולכן התחזית הזאת אפשר ללכת איתה לכל כיוון- להגיד יהיו מיסים יותר גבוהים או לא יהיו מיסים בכלל, וקשה להבין את סביבת האינפלציה ולאן היא הולכת. ועל בסיס תחזית אינפלציה בונים תחזית ריבית לשנה הבאה ולתקופות ארוכות יותר".
  
מה הערכות לשער החליפין ולכלכלה הישראלית בראיון המלא: