מדדי האנרגיה: מי הניב תשואה עודפת - אנרגיה מסורתית או מתחדשת?

שלושת הענפים המרכזיים בבורסה בתל אביב הם פיננסים, נדל"ן והיי טק. אליהם ניתן להוסיף בשנים האחרונות את ענף האנרגיה שהתפתח מאד, בעיקר הודות לתגליות הגז במימי הים התיכון, אבל גם בתחום האנרגיה המתחדשת, וכן חברות ישראליות שהתרחבו בחו"ל בתחום האנרגיה.

גם במקרה זה הבורסה בתל אביב לא חוסכת במדדים, וניתן לשייך לתחום האנרגיה 4 מדדים שונים. כדי להבין את המדדים וההבדלים ביניהם צריך להסביר קודם איך עובדת החלוקה הענפית של המניות בבורסה בתל אביב – נושא מעט מורכב ומבלבל.

הסיווג הענפי בתל אביב מתבצע באופן הבא: ישנם 4 "ענפי על": היי טק, פיננסי, ריאלי, ומכשירים פיננסים (קרנות סל ואג"ח מובנות). ענף העל הריאלי מחולק לכמה ענפים, ביניהם גם ענף ה"אנרגיה וחיפושי נפט וגז". הענף הזה מחולק לשני "תתי ענף": חיפושי נפט וגז, ואנרגיה. ההבדל ביניהם הוא שתת הענף של חיפושי נפט וגז מורכב מחברות העוסקות, ובכן, בחיפושי נפט וגז, בעוד תת ענף ה"אנרגיה" מכיל חברות העוסקות בזיקוק ושיווק מוצרי נפט, גז ודלק, וכן בייצור חשמל ממוצרים אלו (אבל לא בחיפוש והפקת נפט וגז).

בתוך ענף ה"טכנולוגיה" שהוא חלק מענף העל "היי טק", ישנם שני תתי ענפים הקשורים לאנרגיה: "קלינטק" ו"אנרגיה מתחדשת". הקלינטק מכסה את כל החברות המשתמשות בטכנולוגיה כדי להפחית את הפגיעה באיכות הסביבה, ביניהם גם כאלה העוסקות באנרגיה חילופית, שימור ואגירת אנרגיה ועוד. תת הענף הזה מכיל גם חברות מתחומים אחרים כמו מחזור אשפה, מים וכד' כך שהוא לא מוקדש באופן אקסקלוסיבי לאנרגיה. תת הענף "אנרגיה מתחדשת" כולל את החברות העוסקות בפיתוח מתקנים לייצור חשמל נקי ממקורות אנרגיה מתחדשת.  

• המניות המומלצות באנרגיה מתחדשת - מה הסיבות ועל האיום המרכזי
• משרד האנרגיה והתשתיות בודק טכנולוגיות להפקת אנרגיה מגלים, זרמים ורוח במרחב הימי

לסיכום, ישנם 4 תתי ענפים העוסקים באנרגיה: חיפוש גז ונפט, זיקוק וייצור חשמל, אנרגיה מתחדשת, וחלק מתת ענף הקלינטק. 

ארבעת המדדים בתל אביב בתחום האנרגיה מנסים לכסות את הנישות האלה, בצורה מעט שונה, וגם מעט חלקית. לתת-ענף "חיפושי נפט וגז" ישנם שני מדדים (כמעט זהים). לענף הקלינטק יש מדד משלו (שכאמור, לא כולל רק חברות אנרגיה), ובנוסף יש מדד הנקרא "תשתיות אנרגיה" שמכסה את תת ענף אנרגיה, תת ענף אנרגיה מתחדשת ואת החברות העוסקות באנרגיה בתת ענף קלינטק.

אלו אם כן המדדים הרלוונטיים לתחום האנרגיה:   ת"א - תשתיות אנרגיה: המדד המורכב מכל המניות השייכות לתת ענף אנרגיה (כלומר: שעוסקות בזיקוק ושיווק מוצרי נפט, גז ודלק, וכן בייצור חשמל ממוצרים אלו), תת ענף אנרגיה מתחדשת, והמניות הקשורות לאנרגיה השייכות לתת הענף "קלינטק".

מדובר ב-29 חברות שונות הנכללות במדד עם שווי שוק כולל של 63 מיליארד שקל ומגבלת משקל של 15%. המדד הושק באמצע שנת 2019.

החברה בעלת המשקל הגבוה ביותר במדד היא אורמת טכנו -0.23% הוותיקה מתחום האנרגיה הגיאותרמית עם 18%. אנלייט אנרגיה -0.47% עם 14.6%, אנרג'יקס 0.2% עם 14%. לאחר שלוש חברות מתחום הקלינטק חברה אחת מתחום האנרגיה המסורתית (בין השאר, יש לה גם פעילויות אחרות לגמרי): פז נפט (11.3%) וסוגרת את החמישיה הראשונה או פי סי אנרגיה -1.46% (11.2%) שעוסקת במגוון פעילויות מתחום האנרגיה בארץ ובחו"ל.

• אלקטריאון פספסה את היעד השנתי, המנכ"ל מתרץ
• השווי של אוטוטוקס צנח ב-65% ושחק את רווחי דלק רכב
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אין מכשירי השקעה המנסים לחקות או להכות את המדד החדש יחסית הזה. יש לציין שמדובר ב"יציר כלאיים" לא כל כך מובן מאליו. ניתן לומר שמדובר בכל החברות העוסקות בייצור אנרגיה, להבדיל מחיפושי נפט וגז שרק מייצרות את חומר הגלם שמאוחר יותר יומר לאנרגיה. מכל מקום, העובדה שאין אף מכשיר השקעה שמנסה להתמודד עם המדד הזה, מראה שהוא ככל הנראה אינו מעורר עניין כלשהו בקרב המשקיעים, לפחות בינתיים, כ-5 שנים לאחר השקתו.   חיפושי גז ונפט מניות והמירים: המדד הושק עוד בשנת 1984 וכולל את כל המניות וההמירים (אופציות ואג"ח להמרה) בתת הענף של חיפושי הנפט והגז. מדובר ב-25 ניירות ערך שונים. שווי השוק של המניות הכלולים במדד הוא 43 מיליארד שקל. אין מגבלת משקל במדד.

שותפויות חיפושי הגז והנפט המפיקות גז ממאגרי הגז בים התיכון (לוויתן, תמר, כריש ותנין) שולטות במדד ללא עוררין. החברה הגדולה במדד היא ניו-מד אנרג יהש -0.48% עם 23.8%, לאחר מכן אנרג'יאן 1.45% (חברה אנגלית דואלית שרכשה את  הזכויות על מאגרי תנין וכריש) עם 20%, דלק קבוצה -3.87% עם 16.6%. נאוויטס פטר יהש -0.82% לא שייכת לקבוצה הזו והיא הרביעית במדד עם 11.7%, ולאחר מכן עוד חברות הקשורות לתגליות הגז במימי הים התיכון:  ישראמקו יהש -0.73% (8.8%), רציו יהש -0.32% (6.8%), נפטא -2.48% , עם זכויות במאגר תמר, (4.5%) ו- תמר פטרוליום -0.92% (3.9%).

גם למדד הזה אין מכשירים פאסיביים שעוקבים אחריו, כנראה בגלל שהחברות מעדיפות להתרכז במדד המורכז יותר שנראה בהמשך (ת"א נפט וגז). קרן הנאמנות מיטב גז ונפט מתייחס למדד כבנאצ'מארק שלה. היא גובה דמי ניהול גבוהים למדי של 2.05%. היא לא הצליחה להכות את המדד בטווח הזמן של 3 שנים, אך כן הצליחה בטווח הזמן של 5 שנים. הקרן מנהלת 34.3 מיליון שקל כעת.   ת"א נפט וגז: מדד מצומצם יותר של מחפשות הנפט והגז שכן הוא כולל רק מניות ולא המירים. לכן, הוא כולל רק 11 חברות בשווי כולל של 42 מיליארד  שקל, עם מגבלת משקל של 15%.

החברות המובילות דומות למדי למדד הקודם, אך עם דירוג שונה. הראשונה היא נאוויטיס (19.4%) שזינקה בחודשים האחרונים (57% מתחילת השנה ו-123% ב-12 החודשים האחרונים), כך שהיא חורגת בצורה משמעותית ממגבלת המשקל (עד האיזון הבא). לאחר מכן חברות מאגרי הגז, רובן קרובות למשקל המקסימום של 15%: אנרג'יאן (14.8%), ניו-מד אנרג יהש (14.2%), רציו יהש (14%), דלק קבוצה (13.8%) וישראמקו יהש (13.8%). שאר החברות עם פחות מ-5% במדד.

ישנן 3 קרנות סל העוקבות האחר המדד: תכלית סל ת"א נפט וגז עם 0.5% דמי ניהול, מנהלת 59 מיליון שקל. קסם ETF ת"א נפט וגז גובה מעט יותר (0.6%) תמורת אותו שירות, ובכל זאת מנהלת יותר כסף - 110.5 מיליון שקל.

קסם מציעה גם קרן אקטיבית המנסה להכות את המדד - קסם אקטיב אנרגיה. היא גובה דמי ניהול גבוהים מאד של 2.79%, היא הצליחה לעבור מעט את המדד בטווח הזמן של 5 שנים אך מפגרת הרבה אחריו ב-3 השנים האחרונות. סך הכל מנהלת הקרן 12 מיליון שקל בלבד.    ת"א קלינטק: המדד שהושק רק בסוף שנת 2020 כולל את כל המניות בתת ענף קלינטק ובתת ענף אנרגיה מתחדשת, כלומר גם מניות שלא מתחום האנרגיה. סך הכל כלולות במדד 20 מניות שונות עם שווי שוק כולל של 43.5 מיליארד שקל. מגבלת המשקל היא 10%.

המניה המובילה במדד היא דוראל אנרגיה -2.78% מתחום ייצור החשמל הנקי בארץ ובחו"ל (12.7%), לאחריה חברת אורמת (12.3%), ורידיס -4.36% שעוסקת גם בתחום האנרגיה אך גם בטיפול בפסולת מחזור ועוד (10.7%), אנרג'יקס (10.1%) ואנלייט אנרגיה (10%) מתחום ייצור האנרגיה הנקייה סוגרות את החמישייה הראשונה. ישנן עוד שתי חברות עם מעל 5%:  נופר אנרג'י 1.36% (9.9%) ו- אלקטריאון -35.04% (8.9%).

הראל מחקה ת"א קלינטק עוקבת אחר המדד ללא דמי ניהול. חברת איילון מנהלת קרן נאמנות אקטיבית שמנסה להכות את המדד: איילון אנרגיה ירוקה ישראל וארצות הברית. דמי הניהול סבירים ועומדים על 1.25% אך הקרן הפעילה מאז נובמבר 2020 מנהלת כעת פחות מ-4 מיליון שקל.   ישנן שני מכשירי השקעה פאסיבים נוספים מתחום האנרגיה, אך הם לא עוקבים אחר אחד המדדים הרשמיים של הבורסה אלא אחרי מדד פרטיים: MTF סל אינדקס אנרגיה מתחדשת ישראל עוקב אחר מדד אינדקס אנרגיה מתחדשת ישראל, והראל מחקה אינדקס אנרגיה ישראלית עוקבת אחר אינדקס אנרגיה ישראלית.  

ביצועים

  המסקנה הברורה העולה מהטבלה היא שהאנרגיה המסורתית, ובמיוחד המדד היותר סלקטיבי שעוקב רק אחר המניות ללא ההמירים, היה המקום הנכון להיות בו בבורסה בתל אביב בשנים האחרונות, יותר מכל ענף אחר ויותר מהמדדים הכלליים. מסקנה נוספת היא שאחד המקומות הגרועים ביותר להיות בהם היה ענף האנרגיה הנקייה עם תשואות גרועות מדי שנה מאז תחילת פעילותו והפסד של 40% בשלוש השנים האחרונות.

זו לא תופעה ייחודית לישראל. גם בארצות הברית מניות האנרגיה המסורתית פרחו בשנים האחרונות בעוד האנרגיה הנקייה הציגו ביצועי חסר משמעותיים, למרות תמריצים אגרסיביים מהממשלות. ייתכן שמדובר בצירוף מקרים (מלחמה באוקראינה, מתיחות במזרח התיכון וכדו'), אך כיוןן שמדובר כבר בכמה שנים, נראה שלאנרגיה הירוקה יש עוד כברת דרך ארוכה לעבור עד שיווצר מודל רווחי מספיק שיעבוד בכל מצב שוק, בדומה למתחרות מהאנרגיה המסורתית.