לאחר הירידות בשווקים: למה בדיסקונט ממליצים להגדיל חשיפה למניות?
לאחר מהלך הירידות בשוק, בדיסקונט ממליצים להגדיל את החשיפה לרכיב המניות בתיקים. בבנק מדגישים אמנם שקשה להעריך האם ומתי בדיוק השוק סיים את מהלך הירידות, אך סבורים שניתן להתחיל ולהגדיל את רכיב המניות בתיקים כבר בתקופה הנוכחית.
ההמלצה של דיסקונט מגיעה על רקע הצניחה בשווקים מעבר לים בסוף השבוע שמנשכה אל תוך השבוע. מדד ה-S&P 500 רשם ירידה חדה של כ-8.5% מהשיא ב-16 ליולי ועד לסגירה ב-5 לאוגוסט. הירידה הייתה רוחבית יחסית: ירידות נרשמו ב- 8 מתוך 11 סקטורים וב-354 מתוך 503 מניות במדד. סקטור הטכנולוגיה (בהגדרתו הרחבה) הוביל את הירידות ובפרט מניות 7 המופלאות שרשמו תשואת אחזקה שלילית של כמעט 15% במהלך תקופה זו.
הירידות בשוק נגרמו משילוב של מספר גורמים. ראשית, חששות לגבי "הסוס המוביל" של השוק תחום ה-AI, שעלו סביב חלק מהדו"חות של החברות (השקעות שלא יצדיקו הכנסות בעתיד?). שנית, תמחור גבוה מאוד של השוק. שלישית, הידוק המגבלות לגבי יצוא תעשיית השבבים לסין ונתוני מאקרו חלשים שעוררו חששות למיתון (ובפרט דו"ח התעסוקה ליולי). לבסוף, הגיעו הירידות ביפן, בשל ההשפעה הגדולה של פקודות מסחר אוטומטיות (ובפרט סגירת עסקאות Carry) והעובדה כי בעונת הקיץ קיימים בד"כ פחות פעילים בשוק.
למה בדיסקונט אופטימיים?
למרות הירידות שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים פיננסיים בבנק דיסקונט אופטימי מכמה סיבות. לדבריו "אין סיפור של משבר ממשי כעת שמצדיק ירידות חריפות לאורך זמן: בניתוח שערכנו עלה כי תרחיש של ירידות חדות יותר מהירידה האחרונה שנרשמה (8.5%-) היה בעשרות השנים האחרונות כמעט רק סביב אירועים כמו העלאות ריבית או משברים משמעותיים. בשלב זה ולמרות סימני ההאטה (בעיקר בשוק העבודה) אין סיפור של משבר פיננסי/פיסקלי ממשי שעשוי להשפיע על כלכלת ארה"ב".
לכך, מצטרפת העובדה שהשוק נוטה לעלות לאחר ירידות בעוצמה הנוכחית ובאופן חזק יחסית לממוצע הרב שנתי. על פי ניתוח של גולדמן זאקס ובבחינת הנתונים מאז שנות השמונים: רכישה של מדד ה- S&P 500 לאחר 5% ירידה מניבה תשואה חציונית חיובית של 6% ב-3 החודשים הבאים, כלומר מעבר לתשואה הממוצעת על פני תקופה זו. התשואה החיובית נרשמה ב-84% מהמקרים מאז שנות השמונים. כמובן שלא מדובר בסטטיסטיקה מחייבת, אולם לאור האמור קודם נראה כי אפשרות של תיקון כלפי מעלה בשוק הגיונית גם במצב הנוכחי.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, "לפחות 'חלק מהאוויר החם' יצא ותמחור שוק המניות כעת סביר יותר, גם אם איננו זול. פרמיית עודף התשואה של מדד ה-S&P 500 (נגזר ממכפיל חזוי הפוך) מעל אג"ח ממשלתי ל-10 שנים עמדה אתמול על כ-1.1%.זו איננה פרמיה גבוהה אך היא כבר כדאית יותר מאשר המצב ערב הירידות (0.42%) והיא גם מעל הממוצע בשנה החולפת (0.74%). אמירה זו נכונה גם כאשר בוחנים את הפרמיה של שוק המניות במשקל שווה מעל אג"ח ממשלתי ל-10 שנים.
קצביאן גם מעריך שהירידה הצפויה בריבית הפד תתמוך בשוק. "הפחתת הריבית בארה"ב מתקרבת וזה אחד הגורמים העיקריים שיתמכו בשוק המניות בראיה קדימה. ניתוח שלנו מעלה כי החל מנקודות זמן דומות במחזורי הפחתות הריבית בעבר שוק המניות נוטה בדרך כלל לעלות בראיה חצי שנה קדימה", הוא מסביר.
- 1.בראל 07/08/2024 17:42הגב לתגובה זועוד כמה ימים יגיעו מניות הבנקים שיהיה להם מה לחלק לכם סוכיות
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
