שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

לאחר הירידות בשווקים: למה בדיסקונט ממליצים להגדיל חשיפה למניות?

למרות ירידות השערים החדות בוול סטריט בימים האחרונים, שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים פיננסיים בבנק דיסקונט אופטימי, וסבור שניתן להתחיל ולהגדיל את רכיב המניות בתיקים כבר בתקופה הנוכחית
איתן גרסטנפלד | (1)

לאחר מהלך הירידות בשוק, בדיסקונט ממליצים להגדיל את החשיפה לרכיב המניות בתיקים. בבנק מדגישים אמנם שקשה להעריך האם ומתי בדיוק השוק סיים את מהלך הירידות, אך סבורים שניתן להתחיל ולהגדיל את רכיב המניות בתיקים כבר בתקופה הנוכחית.

ההמלצה של דיסקונט מגיעה על רקע הצניחה בשווקים מעבר לים בסוף השבוע שמנשכה אל תוך השבוע. מדד ה-S&P 500 רשם ירידה חדה של כ-8.5% מהשיא ב-16 ליולי ועד לסגירה ב-5 לאוגוסט. הירידה הייתה רוחבית יחסית: ירידות נרשמו ב- 8 מתוך 11 סקטורים וב-354 מתוך 503 מניות במדד. סקטור הטכנולוגיה (בהגדרתו הרחבה) הוביל את הירידות ובפרט מניות 7 המופלאות שרשמו תשואת אחזקה שלילית של כמעט 15% במהלך תקופה זו.

הירידות בשוק נגרמו משילוב של מספר גורמים. ראשית, חששות לגבי "הסוס המוביל" של השוק תחום ה-AI, שעלו סביב חלק מהדו"חות של החברות (השקעות שלא יצדיקו הכנסות בעתיד?). שנית, תמחור גבוה מאוד של השוק. שלישית, הידוק המגבלות לגבי יצוא תעשיית השבבים לסין ונתוני מאקרו חלשים שעוררו חששות למיתון (ובפרט דו"ח התעסוקה ליולי). לבסוף, הגיעו הירידות ביפן, בשל ההשפעה הגדולה של פקודות מסחר אוטומטיות (ובפרט סגירת עסקאות Carry) והעובדה כי בעונת הקיץ קיימים בד"כ פחות פעילים בשוק.

למה בדיסקונט אופטימיים?

למרות הירידות שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים פיננסיים בבנק דיסקונט אופטימי מכמה סיבות. לדבריו "אין סיפור של משבר ממשי כעת שמצדיק ירידות חריפות לאורך זמן: בניתוח שערכנו עלה כי תרחיש של ירידות חדות יותר מהירידה האחרונה שנרשמה (8.5%-) היה בעשרות השנים האחרונות כמעט רק סביב אירועים כמו העלאות ריבית או משברים משמעותיים. בשלב זה ולמרות סימני ההאטה (בעיקר בשוק העבודה) אין סיפור של משבר פיננסי/פיסקלי ממשי שעשוי להשפיע על כלכלת ארה"ב".

 

לכך, מצטרפת העובדה שהשוק נוטה לעלות לאחר ירידות בעוצמה הנוכחית ובאופן חזק יחסית לממוצע הרב שנתי. על פי ניתוח של גולדמן זאקס ובבחינת הנתונים  מאז שנות השמונים: רכישה של מדד ה- S&P 500 לאחר 5% ירידה מניבה תשואה חציונית חיובית של 6% ב-3 החודשים הבאים, כלומר מעבר לתשואה הממוצעת על פני תקופה זו. התשואה החיובית נרשמה ב-84% מהמקרים מאז שנות השמונים. כמובן שלא מדובר בסטטיסטיקה מחייבת, אולם לאור האמור קודם נראה כי אפשרות של תיקון כלפי מעלה בשוק הגיונית גם במצב הנוכחי.

 

בנוסף, "לפחות 'חלק מהאוויר החם' יצא ותמחור שוק המניות כעת סביר יותר, גם אם איננו זול. פרמיית עודף התשואה של מדד ה-S&P 500 (נגזר ממכפיל חזוי הפוך) מעל אג"ח ממשלתי ל-10 שנים עמדה אתמול על כ-1.1%.זו איננה פרמיה גבוהה אך היא כבר כדאית יותר מאשר המצב ערב הירידות (0.42%) והיא גם מעל הממוצע בשנה החולפת (0.74%). אמירה זו נכונה גם כאשר בוחנים את הפרמיה של שוק המניות במשקל שווה מעל אג"ח ממשלתי ל-10 שנים.

 

קצביאן גם מעריך שהירידה הצפויה בריבית הפד תתמוך בשוק. "הפחתת הריבית בארה"ב מתקרבת וזה אחד הגורמים העיקריים שיתמכו בשוק המניות בראיה קדימה. ניתוח שלנו מעלה כי החל מנקודות זמן דומות במחזורי הפחתות הריבית בעבר שוק המניות נוטה בדרך כלל לעלות בראיה חצי שנה קדימה", הוא מסביר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בראל 07/08/2024 17:42
    הגב לתגובה זו
    עוד כמה ימים יגיעו מניות הבנקים שיהיה להם מה לחלק לכם סוכיות
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0.91%   ומג'יק מג'יק 1.76%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.