"מודה שהופתעתי מדוחות הבנקים - הסיכויים גדולים, אבל גם הסיכונים גדולים"

אלון גלזר סמנכ"ל לידר שוקי הון ואנליסט בנקים מוביל, הופתע מדוחות הבנקים. גלזר סבור תקופה ארוכה שנראה הפרשות אשראי גדולות בדוחות הבנקים מה שלא התממש עד כה. דוחות הבנקים ברבעון השני היו מצויינים ועם הפרשות נמוכות במיוחד. כשמתעמקים בסעיף ההפרשות מבינים שיש נתק בין השטח לבין המספרים. למרות ההאטה הכלכלית, למרות שיש עסקים בעיקר קטנים ובינוניים שמתקשים מאוד בתקופה הזו, הבנקים בהפרשות נמוכות. 

האם הבנקים ליברליים מדי בהפרשות, האם ההנחיות של בנק ישראל בעצם מקלות על היקף ההפרשות? - הרי ברגע שיש אישור לבנקים להאריך הלוואות, להקל בתנאים, ההתיייחסות להלוואות בעייתיות נעלמת - הן כבר לא כאלו שנמצאות בפיגור וצריך להפריש עליהן, הן תחת סל גדול שקשור למצב במשק, למלחמה ולאי הוודאות. המפקח על הבנקים לא רואה בהן חובות בעייתים, אלא חובות שקשורים למצב. ההתייחסות הזו מאפשרת להפריש מעט בגין הפסדי אשראי. אבל האם זה אמיתי?

בשיחה עם גלזר הוא מבטא את הסיכונים ומסביר שמדובר גם בסיכונים מלמעלה - "כל אחד מכניס היום את העמדה שלו ואת הראייה שלו עד כמה מסוכן פה ומה העתיד שלנו פה לתוך המיקסר של האנליזה". 

על דוחות הרבעון השני אומר גלזר - "עונת הדוחות הייתה טובה הרבה מהתחזיות, מפתיעה מאוד. התרומה של הריבית הגבוהה להכנסות המימון של הבנקים שחלק גדול מהכסף נשאר בפיקדונות העו"ש וזה עוזר לבנקים להגדיל מאוד את מרווחי המימון, כל עוד הריבית נשארת גבוהה והציבור לא מעביר את הכסף מפיקדונות עו"ש לפיקדונות רגילים או קרנות כספיות זאת רווחיות עצומה לבנקים. הדבר השני וזאת הפתעה גדולה מבחינתי הפרשה אפסית להפסדי אשראי וציפינו לראות הפרשות יותר גדולות, נכון לעכשיו למרות המלחמה והמצב הפנימי הציבור ממשיך להחזיר את החובות גם שהריבית יותר גבוהה ושני הדברים האלה מביאים לרווחיות מאוד גבוהה".

הציבור מתבצר בעו"ש ומעביר 15 מיליארד שקל לבנקים

"הציבור מתנהג בעצלנות וגם בחוסר הבנה ומעדיף להשאיר את הכסף בעו"ש, יש פתרונות של פיקדונות לתקופות קצרות או קרנות כספיות והציבור מתבצר בעו"ש. הבנקים אמורים לכאורה להנחות את הלקוחות להעביר את הכסף אבל קשה לבקש מהבנקים לוותר על הרווחים. בעיני המפקח על הבנקים היה צריך לעשות יותר. סך הכסף שיושב בחשבונות העו"ש עומד על 500 מיליארד שקל ובריבית של 4%-3% מדובר על הכנסות של בין 10-15 מיליארד שקל בשנה שהציבור מעביר לבנקים.
 
על התחזית הפסימית שעד כה לא התממשה אומר גלזר "אני מודה שהופתעתי וחשבתי שיהיה יותר רע, מסתבר שהמצב הכלכלי בארץ של החברות ומשקי הבית לא רע כמו שחששנו. הדבר השני שהמדינה נותנת בצדק כסף למילואימניקים ומפונים אבל העובדה שהמדינה נותנת לכולם מאפשרת לפרוע את החובות, וגם מאפשרת לבנקים לצמוח ולהגדיל את תיק האשראי, אנחנו חוששים מהקבלנים והיזמים ונתנו לכל מי שצריך עוד כסף. למעשה מגדילים את הסיכון או במילים אחרות הגדלנו את בועת האשראי והסיכונים ואם זה יתפוצץ זה יכול להיות עצוב".
 

הסיכונים שנראה עליה בהפרשות עדיין קיימים

"אני באמת חושב שאנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת מבחינה כלכלית ורואים מה שקורה במאקרו ואני מאמין שהסיכון גדול, בינתיים הוא לא מתממש, חשבתי בשני הרבעונים נראה הפרשות גבוהות ואנחנו לא רואים. קצת מגדילים את הסיכון המדינה והבנקים והמצב מפתיע לטובה אבל בעיני הסיכונים שנראה עליה בהפרשות עדיין קיימים".
 
"כל אחד מכניס היום את העמדה שלו ואת הראייה שלו עד כמה מסוכן פה ומה העתיד שלנו פה לתוך המיקסר של האנליזה או מנהלי השקעות בגופים הגדולים או אנשים פרטיים. אם לוקחים את הסיכון ונשארים פה או מעבירים כסף לחו"ל. בלי ספק אנחנו במקום שאם יהיה טוב אז יש סיכוי שהרווחיות תהיה גבוהה מאשר בחו"ל".

הסיכויים גדולים והסיכונים גדולים
"הסיכון עלה משמעותית ושעושים הערכת שווי סיכון הוא חלק גדול מהפרמטרים שמכניסים לתוך המשוואה שאם כדאי לקנות. מודה שאני חושב ההתנהלות הכלכלית של המדינה היא לא משהו וזה בסוף משפיע על המצב של משקי הבית וגם על המצב של הבנקים. כל עוד אנחנו מעלים את הסיכון ויהיה טוב אז בסוף כולנו נצא בסדר ואם יהיה רע ומגדילים את הסיכון יהיה קשה להתאושש. אני פחות אופטימי לגבי הכלכלה והשוק המקומי ולא פתרנו את הבעיות במלחמה ואת הבעיות הפנימיות והכל ישפיע על המצב הכלכלי.
 
"אנחנו לומדים שאחרי מלחמה התעשייה הביטחונית תמכור יותר, אין ספק שיש לנו כלכלה טובה, מערכת הבנקאות מצוינת ויציבה שגם התייעלה בשנים האחרונות. אם לא היה את האירוע הגדול עם הסיכון על המשק המקומי אני חושב שהבנקים הם הזדמנות נהדרת, השאלה היא האם אירועי מאקרו בסדר גדול עם בעיות אמיתיות - ביטחוניות וחברתיות זה יכול להיפתר בקלות ומהירות, זאת שאלה טובה. הסיכויים גדולים והסיכונים גדולים".

ולמה מניות לאומי, פועלים ודיסקונט עלו יותר השנה בראיון המלא: