מלחמת חרבות ברזל השפיעה באופן ישיר על הפעילות העסקית של חברות התעופה,התיירות והמלונאות. תחום הנופש והטיסות היה חייב להסתגל לסיטואציה החדשה, שכללה בעיקר ירידה בתיירות הנכנסת, ירידה בהיצע הטיסות עקב הפסקת פעילותן של חברות תעופה זרות וצניחה ביציאת ישראלים לחו"ל.
כל חברות התעופה, התיירות והמלונות בישראל מנוסות במשברים - בטח אחרי שנות הקורונה - והןם יודעות להתאים את עצמן במהירות לסיטואציה החדשה. זה לא דבר מובן מאליו שכל החברות הציבוריות (למעט קשרי תעופה עם הפסד זניח) הרוויחו ברבעון השני ובחציון הראשון של השנה. ועדיין, זו אינה שנה מייצגת, ויהיה מעניין לראות מה יהיה בשנה הבאה, כשקיימת תלות חזקה בין המצב הבטחוני לפעילות החברות.
אל על - ודאות תעופתית ורווחי שיא
הכנסות אל על ברבעון השני של 2024 גדלו ב-33% ל-840 מיליון שקל. שיעורי התפוסה זינקו לכ-92%, לעומת כ-87% ברבעון המקביל ב-2023. הצמיחה נובעת מביקושים גבוהים לטיסות החברה, על רקע צמצום הטיסות של חברות זרות לישראל וממנה.
מנכ"לית אל על, דינה בן טל גננסיה צילום: אל על
- כל הכותרות
הרווח תפעולי תזרימי ברבעון השני של 2024 הסתכם בכ-281 מיליון דולר - זינוק של כ-72% לעומת כ-163 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-147 מיליון דולר - זינוק של פי 2.5 לעומת כ-59 מיליון דולר ברבעון המקביל. היה זה הרבעון השני הטוב בכל הזמנים של אל על.
במהלך הרבעון החולף הישראלים חיפשו ודאות תעופתית, והביקוש לטיסות אל על נמשך על אף חזרתן המדורגת של חברות התעופה הזרות, ולפני הביטולים הנוכחיים של חלק מחברות התעופה הזרות שפעלו בנתב"ג. אל על החליפה יעדי טיסה ותגברה טיסות ליעדים מבוקשים, כשהמחירים היו גבוהים ב-19% מאלה של בהרבעון המקביל אשתקד.
אל על גם ניצלה את התקופה הטובה לעסקת ענק עם בואינג, לרכישת עשרות מטוסים שיחליפו את צי המטוסים צרי הגוף של החברה. המטוסים החדשים יאפשרו לה לבצע שדרוג משמעותי במסגרת הקמת צי צעיר, טכנולוגי ומתקדם, שיציע בעתיד חוויית שירות חדשנית וחסכונית יותר בנושא הדלק.
ללא ספק, המלחמה היא אירוע מכונן בתולדות אל על, שממצב אותה כחברה חזקה ויציבה לעתיד. הצוות הניהולי, בראשות המנכ"לית דינה בן טל גננסיה, ערוך בצורה נכונה להמשך.
ישרוטל - הצניחה בתיירות הנכנסת לא פגעה מאוד ברווחים
ישרוטל הצליחה להסתגל באופן מהיר למצב אליו נקלע תחום המלונאות בישראל. מצד אחד נרשמה צניחה בתיירות הנכנסת לארץ, ומנגד היו אירוח של המפונים מעוטף עזה ומהצפון, וביקושים לא רעים לנופש בארץ של ישראלים - בעיקר בים המלח ואילת.
ההכנסות של ישרוטל ברבעון השני הסתכמו ב-519 מיליון שקל, לעומת 553.6 מיליון שקל ברבעון המקביל - ירידה של 6.5%. את הירידה החברה מייחסת בעיקר לצניחה בתיירות הנכנסת.
מנכ"ל ישרוטל, ליאור רביב צילום: טאלו לורן
הרווח הגולמי של ישרוטל ברבעון החולף הסתכם ב-232 מיליון שקל (44.7% מההכנסות), לעומת 243 מיליון שקל (44% מההכנסות) ברבעון המקביל. הרווח הנקי הסתכם ב-87 מיליון שקל, לעומת 87.5 מיליון שקל ברבעון המקביל.
בשורה חשובה להמשך היא בכך שישרוטל החלה בהפעלת רשת בתי מלון בחו"ל, עם דגש על יוון ואיטליה. היא מפעילה בשותפות מלונות בשתי המדינות, ואף השיקה רשת בשם Aluma עם משפחת דיין. חברת המלונות צולחת שנה לא פשוטה עם תוצאות טובות מאוד, ובניהול מוקפד של המנכ"ל ליאור רביב וצוותו.
פתאל - ההתמקדות באירופה סייעה לחברה
הכנסות פתאל עלו ברבעון החולף ב-5%, ל-2 מיליארד שקל, והרווח הנקי גדל ב-4% ל-125 מיליון שקל. החברה צומחת בעיקר באמצעות רכישת מלונות בחו"ל, כשהפעילות בישראל נמצאת בירידה.
גם פתאל סבלה מהמצב בישראל, אלא שעיקר פעילותה של החברה כיום היא כאמור באירופה. בארץ יש לפתאל 41 בתי מלון. הפעילות בחו"ל היא בשלושה מגזרים נפרדים: אירופה היא המגזר העיקרי שכולל 129 בתי מלון פעילים; בריטניה ואירלנד שבהן 56 מלונות; ותשעה בתי מלון ביעדי נופש ביוון ובקפריסין.
דוד פתאל; קרדיט: שלומי יוסף
עשרה בתי מלון חדשים שהרשת פתחה מאז סיומו של הרבעון המקביל ב-2023 (ושלושה נוספים, שהחלו לפעול במהלך הרבעון השני של השנה הנוכחית) הניבו לפתאל תוספת הכנסות של 80 מיליון שקל.
צעד נבון של דוד פתאל היה לגייס את הראל, מנורה והפניקס בהשקעות עתק לרכישות בתי מלון בחו"ל. הקמת הקרנות היא פתרון פיננסי עבור פתאל להתרחבות באמצעות רכישת מלונות, שאותם הרשת תפעיל.
בתפוסות באירופה היה שיפור - 80% לעומת 78% ברבעון המקביל ב-2023. פתאל חזקה מאוד, מפוזרת נכון ומתפתחת בקצב ראוי ביבשת זו. לעומת זאת, בארץ פתאל אירחה מפונים מהצפון, ובשיא זה הסתכם ב18 אלף. ברבעון השני הממוצע היה סביב 3,000 מפונים בחודש. אירוח המפונים סייע לחברה לפצות, באופן חלקי, על הפגיעה מהיעדר תיירות נכנסת, שהיתה אחראית ל-19%-20% מהכנסות הפעילות בישראל ב-2022 וב-2023, ואילו כיום היקפה זניח.
ברבעון השני ירדו הכנסות פתאל מהפעילות בישראל ב-10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ל־477 מיליון שקל. ה-EBITDA ירד ב־7% להיקף של 150 מיליון שקל.
ישראייר - ההכנסות נפגעו בגלל התיירות הנכנסת
בשנים האחרונות מציג מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, את מגוון הפעילויות של החברה ואת העובדה, לטענתו, שהיא חברת תיירות ולא חברת תעופה. השנה זה היה לה לרועץ.הכנסות ישראייר נחלשו ברבעון השני בשל ירידה בפעילות התיירות בארץ. היא סיכמה את הרבעון עם הכנסות של 89 מיליון דולר, בעיקר בשל חוסר פעילות כמעט מוחלט של החברה הבת דיזנהאוז תיירות נכנסת, שעוסקת בתיירות נכנסת. הרווח הנקי זינק ב-44% ל-7 מיליון דולר, ברקע התייעלות ועלייה במכירת מוצרים נלווים לטיסות.
מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס צילום: שלומי יוסף
פעילות התעופה הציגה ברבעון החולף שיפור בכלל הפרמטרים התפעוליים שלה, הודות להתייעלות בניצולת המטוסים בהפעלה עצמית ועלייה משמעותית של מכירת מוצרים נלווים לנוסעים.
ברקע השיבושים התכופים והנשנים בפעילות חברות תעופה זרות בישראל בשל המלחמה, צמח נתח השוק הממוצע של ישראייר בנתב"ג ל-8% ברבעון השני, וביולי האחרון הגיע ל-9.3%, לעומת 5.3% ביולי האחרון. מצב זה הפך את ישראייר לחברה השנייה הפעילה ביותר בנתב"ג אחרי אל על, שהנתח שלה בנתב"ג ביולי היה 37%.
במהלך הרבעון, הטיסה ישראייר 308 אלף נוסעים - כמות כפולה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מספר זה משקף תחזית להטסה של כ-1.3 מיליון נוסעים עד סוף 2024 – כ-100 אלף נוסעים מעל התחזיות של החברה.
ברבעון השני עלה היצע הטיסות של ישראייר ב-12% לעומת הרבעון המקביל, אף שהיא הפעילה שמונה מטוסים לעומת תשעה בתקופה המקבילה, ואף שבין 20% ל-30% מטייסיה מגויסים לשירות מילואים. שיעור התפוסה במטוסי החברה עלה ברבעון ל-83% לעומת 77% ברבעון המקביל. כיום ישראייר מפעילה 12 מטוסים, בהפעלה עצמית ובחכירה רטובה, שבמסגרתה קווים שהיא טסה אליהם מופעלים בידי חברות וצוותים זרים.
הפעילות המוגברת של ישראייר קיזזה את ההפסדים החדים בפעילות הקבוצה בתחום התיירות, שאת רובם מובילה דיזנהאוז תיירות נכנסת. מתחילת המלחמה צנחה כאמור פעילות דיזנהאוז תיירות נכנסת, ורוב עובדיה הוצאו לחל"ת. לדברי סירקיס, היא פועלת כיום במתכונת חירום ובתפוקה שבין 2% ל-5% מהתפוקה שלה בשגרה. גם חברות התיירות האחרת של ישראייר ספגו השנה מכה.
בשורה התחתונה ההכנסות ירדו ב-14% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו ב-89 מיליון דולר. למרות זאת, הרווח הנקי צמח ב-44% ל-7 מיליון דולר. גמישות המחשבה של סירקיס, וכן ניסיון מאירועי משבר אחרים גרמו לו להגדיל במהירות את קצב הטיסות של ישראייר, ובאופן שהשפיע בצורה חיובית על שורת הרווח.
הכנסות ישראייר ממכירת מוצרים ושירותים נלווים (הושבה, מזוודות ועוד) לטיסה הסתכמו בשיא של 7 מיליון דולר - כמעט כפול לעומת הרבעון המקביל. מדובר בהיקף שמהווה 9% מההכנסות בפעילותה הבינלאומית.
ישראייר הצהירה לאחרונה על כוונתה לטוס לתאילנד, בשונה מהאסטרטגיה שמנחה אותה לטוס ליעדים קרובים ולהביא לניצול מקסימלי של הכנסות/שעות טיסה. קשה לדעת אם אכן התוכנית הזו תתממש. במידה שכן, הסיכונים לחברה עשויים לגדול.
איסתא - הפוטנציאל הגבוה ביותר בזכות פעילות הנדל"ן
דו"חות הרבעון השני של איסתא היו חזקים מאוד. מגזר התיירות של איסתא פורח. השינוי שהיא עשתה במסגרתה גדלה פעילות הסיטונאות מוכיחה את עצמה ומעודדת להמשך. למרות המלחמה, איסתא רשמה במגזר התיירות רווח של כ-26 מיליון שקל, לעומת כ-21 מיליון שקל אשתקד ברבעון השני של השנה.
הסיבה העיקרית היא פעילות סיטונאית ענפה וטובה, ולמרות הפגיעה במחזורי המכירה הרווח גדל. הפוקוס של החברה עבר מפעילות קמעונית קשוחה ולא רווחית לפעילות ייצור לצד חברות מצליחות שבבעלותה, כמו איסתא ספורט ואורטל.
מנכ"ל איסתא, אחישי גל צילום: יח"צ
מספר הנוסעים ירד ב-20% אלא שמחירי הטיסות עלו בשיעור זהה. פעילות הנדל"ן מושפעת לרעה מתנאי השוק והריביות הגבוהות, אבל פיזור העסקים נכון והוא בעל פוטנציאל רב לעתיד.
ההון העצמי המיוחס לבעלי החברה גדל בשיער של 2% בלבד.. לפני חודשיים נכנסה חברת ההשקעות לאומי פרטנרס, בניהולו של רון בן חיים, להשקעה בחברת הנדל"ן איסתא נכסים, מתוך כוונה להנפיק אותה בתוך שלוש שנים. זרוע ההשקעות של בנק לאומי סיכמה על עסקה שבה תזרים 65 מיליון שקל לקופת איסתא נכסים, לפי שווי של כ-1.2 מיליארד שקל, בתמורה ל-5% מהמניות. זו הבעת אמון מאחד מחברות ההשקעה של אחד הבנקים הגדולים בישראל.
בהנחה שהפעילות התיירותית של איסתא תמשיך במסלול זה ויחול שיפור בתחום הנדל"ן לצד הורדת ריבית, איסתא תגיע לשם חזקה, ועם הפוטנציאל הגבוה ביותר מבין החברות הנסקרות כאן.
קשרי תעופה - הפעילות נפגעה והפלגות בוטלו
כל הפעילות של קשרי תעופה מבוססת על תיירות. לצד היותה סיטונאית תיירות מובילה, קשרי תעופה מחזיקה בבעלות חלקית על פגסוס ונציגות רויאל קריביאן בישראל. מסיבה זו פעילות קשרי תעופה נפגעה. יתרה מכך, ההפלגות שתיכננה רויאל קריביאן מישראל בוטלו. גם פעילות הטיולים של פגסוס ופעילות הנופשונים נפגעו באורח קשה.
מנכ"ל קשרי תעופה, יורם מוטעי צילום: אייל יצהר
הכנסות החברה הגיעו במחצית הראשונה של השנה ל-46 מיליון דולר, לעומת 99 מיליון דולר במחצית המקבילה אשתקד. בשל היערכות מסחרית נכונה וקיצוצים נרחבים בכוח האדם, ההפסד של קשרי תעופה היה 313 אלף דולר, לעומת רווח של 697 אלף דולר במחצית הראשונה של 2023.
הירידה באה לאחר שנת שיא לקשרי תעופה ב-2023, שבה הרוויחה 9 מיליון דולר. קשרי תעופה כמהה יותר מכולן לחזרה לשגרת תיירות רגילה. שגרה כזו תסייע באופן משמעותי לחברת הטיולים שלה ולחברת השייט.
מלונות דן - פגיעה קשה בגלל המיקוד במלונות עירוניים בישראל
רשת מלונות דן דיווחה על ירידה של 20% בהכנסות ברבעון השני ל-302 מיליון שקל. הרווח הנקי שלה צנח ב-64% ל-23 מיליון שקל. רוב בתי המלון של הרשת הם עירוניים. והיא מפעילה רק שלושה אתרי אירוח באילת - היעד המועדף של ישראלים רבים.
החברה, שבשליטת משפחת פדרמן (71%), מפעילה 17 מלונות ברחבי הארץ ב-11 מהם היא אירחה מפונים מיישובי הצפון והדרום, וקיבלה עבור האירוח תשלום ממשרד התיירות. אף שהסדר האירוח מול המדינה הוארך עד לסוף החודש (וייתכן שיוארך שוב), במהלך מרץ עזב חלק גדול מהמפונים את מלונות הרשת, וכיום רק שישה מהם מארחים את תושבי יישובי קווי העימות. ברבעון השני מרבית המפונים עזבו, כאמור, את בתי המלון של הרשת, אך במקומם לא הגיעו תיירים ישראלים.
מלון דן אילת צילום: סיון פרג
בניגוד לישרוטל ופתאל, שמחזיקות מלונות רבים באילת ובים המלח (לפתאל יש עשרה מלונות באילת וארבעה בים המלח, ולישרוטל יש שמונה מלונות באילת ואחד בים המלח), יעדי נופש חלופיים עבור הישראלים שנמנעו מלטוס לחו"ל, לדן יש שלושה מלונות בלבד באילת. זה לא מספיק כדי לפצות על היעדר התיירות במלונות האחרים.
כאמור, מרבית בתי המלון של דן הם עירוניים: ארבעה מהם בירושלים, שלושה בחיפה, שלושה בתל אביב ואחרים בהרצליה, קיסריה, צפת ונצרת (שני האחרונים נסגרו בזמן המלחמה). הסתמכות הרשת על תיירות נכנסת היתה גבוהה יחסית, עם 47% מהלינות במחצית הראשונה אשתקד. היעדר תיירות נכנסת הביא את הרשת לרבעון לא טוב.
הכנסותיה של דן משירות בתי המלון - מגזר הפעילות העיקרי שלה - ירדו ב-20% והסתכמו ב-302 מיליון שקל. הרווח התפעולי לפני פחת ומימון צנח ב-44% ל-67 מיליון שקל. הרווח הנקי במגזר זה הסתכם ב-23 מיליון שקל - ירידה של 64% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה.
בדן מעריכים כי השפעת הפגיעה בתיירות הנכנסת תימשך גם ברבעונים הקרובים. לפי תחזית שפרסמה, ההכנסות והרווח התפעולי לפני פחת ומימון ממגזר המלונאות ברבעון הנוכחי (שלישי 2024) יהיו נמוכים ב-10% לעומת הרבעון המקביל - אז הם היו 353 מיליון שקל ו-82 מיליון שקל, בהתאמה.
מעודד שלמרות הפגיעה הקשה, לעתים של 50% בתנועת הנופשים, כל החברות הצליחו לפעול מהר, להתייצב ולהסתגל למציאות החדשה. זאת בניגוד לחברות בתחומים אחרים, שהפסידו עשרות ואף מאות מיליוני שקלים במחצית הראשונה.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
8.סיכום טובפריאל 05/09/2024 06:23הגב לתגובה זו0 0באופן מפתיע כולם הסתגלו והציגו תוצאות יפותסגור
-
7.שנה נהדרתתומר 04/09/2024 09:26הגב לתגובה זו0 0למרות המלחמה עבדו מאד יפהסגור
-
6.המדינה מרוסקתאריאל 03/09/2024 21:29הגב לתגובה זו0 0אין טיסות. מה שיש יקרסגור
-
5.שיחזקו החברות הזרותשי 03/09/2024 19:30הגב לתגובה זו0 0המחירים יחזרו לנורמלסגור
-
4.ארקיעדניאל 03/09/2024 18:58הגב לתגובה זו0 0למה החברה הזו לא כאן. חברה פחסגור
- טען עוד
-
3.ישראיירקרן 03/09/2024 16:35הגב לתגובה זו0 0חברה נהדרת מנכ״ל קוסםסגור
-
2.אל על ניפחה מחיריםשימי 03/09/2024 16:19הגב לתגובה זו0 0נראה מה יהיה לה שיחזרו חברות התעופה הזרותסגור
-
1.ישרוטלסיוון 03/09/2024 16:13הגב לתגובה זו0 0הנהלה נהדרת שהסתגלה מהר.גם בתי המלון מצוייניםסגור
